1 אפריל 2011
ניגוד אינטרסים מולד
פסק וגזר הדין בענינו של משה קצב בערכאת המחוזי וכעת ערעורו על גזר הדין בבית המשפט העליון מעלה על פני השטח נושא המושתק ברגיל והנחשב כאינו תקין פוליטית להעלותו, כל שכן לדון בו בציבור
.
המדובר הוא באנומליה הכרוכה בישיבתן של שופטת אשה כרוב בענינו של גבר הנאשם באינוס או בהטרדה מינית. במקרה דנן קיים חשש גדול לניגוד אינטרסים (ניתן לכנותו גם ניגוד ריגשי מולד), במצב ספציפי זה המביא להרשעה למצער גורפת של גברים בעברות מין כמו גם בענינים שבינו לבינה בבתי המשפט לעניני משפחה.
.
בידוע הוא כי אשה מנועה להעיד כנגד בעלה בעניני אישות שבינו לבינה ומדוע? משום שמקדמת דנא הגענו כבר לתובנה כי במקרים כגון דא האשה אינה נוהגת באובייקטיביות וקיים חשש ברור כי תעוות עדותה כנגד בן ריבה.
כך גם שופטת אשה, היא אינה שונה מכל אשה אחרת בחלד והתנהלותה תעקוב אחר התנהלות נשית טיפוסית בנושא. אכן זו הכללה, אך היוצאים מהכלל אינם מעידים על הכלל
הטענה כי שופטת אשה מסוגלת לנטרל את אופיה הנשי באורח מוחלט ובכך להוציא משפט צדק בנושא הסבוך של יחסי אישות והטרדות מיניות של גברים כנגד נשים, הינה כה מגוחכת, מאחזת עינים ושרלטנית עד כי אינה אף ראויה לדיון. אנו מה שהיננו לטוב אם לרע, כפי שהטבע יצרנו וטבע בנו אופיינו והתנהלותנו המולדים.
.
אין בנמצא למצער אשה שלא חוותה יחסים קלוקלים עם גברים קודם שייצבה עצמה במסגרת משפחתית – ננטשה-נטשה, עזבה-נעזבה, השליכה-הושלכה, שברה לבבות-או ליבה היא שנישבר.. גם במסגרת המשפחתית עצמה הדרך ליחסים תקינים אינה תמיד כידוע סוגה בשושנים ואין למצער ספק כי נשים מטפחות רגשי כעס ונקמה, לעיתים בדין, כנגד גברים (ואף כמובן ההפך הוא הנכון), במסגרת הנישואים ועל אחת כמה וכמה עם סיומם, כנגד בעליהן בהווה ובעבר. וכפועל יוצא, באורח שהינו בעליל בלתי מידתי, כנגד מרביתו של המין הגברי.
על אחת כמה וכמה הדברים נכונים במדה ואשה חוותה בתקופות קודמות לחייה ארועי תקיפה מינית לסוגיה, אמיתית או מדומה. גם כאן, אין כל ספק כי הניתקפת תפתח אנטגוניזם, רגשי שינאה קשה ותהומית כנגד כלל בני המין הגברי (אשר כמובן אינו אשם בדבר) והשופטות-הנשים כמובן אינן יוצאות מן הכלל בענין זה.
למרות שאנו מודעים היטב לכל הנאמר לעיל, אנו מחרישים כאשר צוות שופטות יושבות לפסוק בדינו של גבר הנאשם באונס. מירב הסיכויים הינם כי השופטות נגועות ברמות כאלו או אחרות בניגוד אינטרסים, בדעות קדומות אנטי-גבריות בכל האמור לגבר הנאשם באונס. דהיינו, גורלו של הנאשם הגבר נחרץ לשבט וזאת עוד לפני פתיחת המשפט.
לקוראות הנשים אשר וודאי תיתמהנה מדוע אנו עוסקים כאן באי התאמתה של שופטת אישה בשופטה גבר ואיננו נידרשים למצב ההפוך בו אשה היא הנאשמת בעברות מין. ובכן ברי שהמירב המוחלט של המקרים דנן המובאים לדין ענינם ברגיל בנאשם גבר ונדיר למצוא אשה על ספסל הנאשמים בעברות אונס והטרדה מינית. כמובן שקיימות הטרדות מיניות מהצד הנשי גם כן אך חברתנו אפופת התקינות הפוליטית אינה ערוכה לטפל בכך.
לא ביכדי עולה השמימה שוועת מעוני הדין הגברים בבתי הדין למשפחה בהן דנות שופטות. עדויות מסמרות שער קיימות לאלפים. כ- 60 עד 100 גברים מתאבדים בממוצע בישראל מדי שנה מפאת פסיקות זוועה כנגדם עקב עיוותי דין מחרידים המושתים בידי שופטות נשים כנגד גברים בענינים שבינו לבינה. לא ידוע על כל מקרה הפוך בו ולו אשה אחת נטלה חייה בידיה מאותה הסיבה וזאת לאורך שנים.
כמובן כי אין כל פסול באשה שופטת גבר בענינים שאינם בינו לבינה, דיני חברות, עסקים, איגודים, תאגידים ועוד מאות נושאים אחרים ה"כשרים למהדרין" לשפיטה נשית.
כל האמור לעיל, באשר לשופטת אשה אשר עליה להיות מנועה מלשבת בדינו של גבר אנס, תקף גם בכל האמור בענינו של שופט ערבי היושב בדינו של נשיא מדינת ישראל והדגש כאן הוא על נשיא מדינת ישראל. כפי שנהסס מאד להפקיד בידי שופט ערבי ענינים העומדים ברומו של קיום מדינת ישראל באשר איננו וודאים באשר לנטיתו הלאומית-הערבית העלולה להביאו לכדי עיוות דין ולהוצאת גזר דין לעומתי ומכפיש כנגד אדם כנשיא מדינת ישראל משה קצב.
.
הכלל הראוי במינוי שופטים בצוות הדן במקרה מסוים הוא: "לפני עיוור לא תשים מכשול" דהיינו, במדה וידוע כי קיימת אפשרות למכשול שיפוטי, או לניגוד ענינים שיפוטי, מוטב להמנע ממנו מלכתחילה.
כאשר בארצות הברית אשר מערכת המשפט שלה הינה לדוגמא בעולם המערבי הדמוקרטי, עומד אדם שחור לדין, מירב מדינות הברית מחייבות כי לכל הפחות מחצית מחבר המושבעים היושבים בענינו יהיו בעלי רקע זהה לזה של הנאשם דהיינו, לפחות ששה או יותר מושבעים שחורים. התקנות הללו לא באו בכדי, הן מסתמכות על אותו הגיון הניפרש כאן בטורים אלו.
כך גם במשפטים בהם נאשמת אשה באשמה כבדה וחמורה כלשהי, מירב מדינות הברית מחייבות, הן בנוהג והן בחוק, כי על לפחות מחצית ויותר מהמושבעים להיות מושבעות. וכן הלאה.
ההרכב אשר ניקבע בבית המשפט המחוזי וכעת תאומו אושרר בבית המשפט העליון דהיינו שופט ערבי ושתי נשים המזוהות כפמניסטיות לעומתיות, עבור ערעורו של מר קצב משדר רצון עז להרשיע באונס נשיא לשעבר ולשלחו לשנים ארוכות מאחורי סורג ובריח בעברת בזויות ומבזות למען יראו ויראו (אונס אשר ספק גדול מאד אם כלל ארע – למרות שיחסי מרות בהסכמה כניראה היו גם היו – גם אם מר קצב יכחיש זאת עד שיכחילו פניו). לטעמם של ממניי שופטיו מר קצב הוא זה אשר "חמס" ברוב חוצפתו (בלשון סגי נהור), את הנשיאות מהאשכנזי הלבן חבר האליטות שימון פרס ועליו להענש בשלילת חירותו על כך .
בקשת סנוגרי קצב להרחבת ההרכב הדן בערעורו בבית המשפט העליון נתנה בידי "הנשיאה" דייניש הזדמנות פז להפגין קבל עם ועדה כי הצדק יראה וגם יעשה בכך שימותן ההרכב הראשון המרשיע-הוודאי שהיציבה להליך הערעור. אך זו כה שטופה באובססית-הרשעה ויהי מה עד כי בחרה לברוש בבוז ספקות באשר להגינותה השיפוטית. "הנשיאה" דייניש בהכירה את הטבע הנשי בכל האמור לעניני תקיפה מינית ואונס נשים בידי גברים הופכת את השופטות אשר תחת מרותה ל"אידיוטים מועילים", למכשיר הוצאה לפועל של מאוויה היא.
אין באמור לעיל לאשש חפותו או אשמתו של מר קצב, קטונו. מאידך-גיסא, תופעת "תפירת התיקים" במזיד כנגד אנשי ציבור אשר אינם מתישרים בתלם מערכת המשפט האג'נדתית, הפוליטית חד-צדדית שלנו, שאינם מאנ"ש כבר מכרסמת ומורידה שאולה כל חלקה טובה בחברה הישראלית ועל פניו, דומה כי מתפרת התיקים של פרקליטות המדינה, כרגיל בהנחייתו הצמודה של בית המשפט העליון, פתחה במקרה קצב משמרת שלישית.
ראוי היה כי במקרים הרי גורל מעין אלו כגון משפט הנשיא לשעבר מר קצב, לא ימונה צוות השופטים בידי נשיאת בית המשפט העליון אשר גישת האנטי-קצב שלה היא מן המפורסמות, כפי שיש לשלול זכות זו מבתי המשפט המחוזים (בו השופט כפוף כמובן וחייב קידומו לאותה נשיאת העליון). במקרים מעין אלו יקבע הצוות על ידי חבורת אנשיי מקצוע בילתי תלויים. אל לנו להניח לחתול בורית דייניש לשמור על השמנת של כולנו. עלינו להשמר ולהזהר מ"שומרי החוק" החמסנים הללו.
ראוי היה אף כי יקבעו תקנות המסדירות ככלל את צוות השפיטה אשר יהיה תואם במקרים מיוחדים אשר יוגדרו ככאלה, אם כתקנה ואם כחקיקה. כמובן, כרוכיות החוק מיד "ימנטרו" כל זאת כ"הרס הדמוקרטיה" , " הרס שילטון החוק", "זילות השופטים" ועוד פכים קלוקלים כגון דא. יש לברוש שרלטנים אלו מעל פנינו כמטרד מאוס.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
