במידה ופספתם את פסח תחגגו פסח שניפסח שני הוא קורבן פסח הקרב בי"ד באייר [כחודש לאחר ליל הסדר]. אדם שלא יכול היה להקריב את קרבן הפסח במועדו המקורי, ביום י"ד בניסן [בשל טומאה או מרחק]- מקריב את הקורבן ביום י"ד אייר. נקרא גם פסח קטן. פסח שני, הוא יום המוזכר בתורה אך בימינו לרוב הוא נזנח ואיננו נחגג כלל.
"ענינו של פסח שני הוא שאין דבר אבוד, תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואפילו אם הדבר נעשה "לכם", כלומר ברצונו – למרות זאת ניתן לתקן". [הרבי מליובאוויטש זי"ע]. הרבי אומר כי הלימוד מ'פסח שני' הוא לא רק שתמיד אפשר לתקן, אלא שאם רוצים באמת לתקן, נותנים מלמעלה כוחות לעשות זאת אפילו במידה יתרה מאשר בדרך הישרה.
פסח שני ,העניק להוויה החסידית את אחד הפתגמים החשובים, המשמשים גם הוראת-דרך בחיי היום-יום - "לעולם לא אבוד" [ביידיש: "עס איז ניטא קיין פארפאלן"].
בשנת 2449 לבריאת העולם, ציינו בני-ישראל את יום השנה הראשון ליציאתם ממצרים בי"ד בניסן והקריבו את קורבן הפסח. על-פי הציווי האלוקי, רק אנשים הטהורים מטומאת מת יכלו להביא את הקורבן. קבוצת אנשים קטנה שהייתה טמאת-מת באו למשה ותלונה בפיהם: "אנחנו טמאים לנפש אדם. למה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה' במועדו בתוך בני-ישראל"?
האנשים הטמאים חשו, שאינם יכולים להתנתק ממציאות נפלאה זו של קבלת החירות המיוחדת ההופכת אותם לעבדי ה'. בכך זכו על ידי התעוררות אנושית, להביא להלכה חדשה, שאפשרה צירוף למסגרת זו גם בחודש אייר.
לאחר ששאל את פי האלוקים, מסר להם משה רבינו את התשובה לתלונתם: שלושים יום לאחר חג הפסח יצויין חג הפסח השני. בי"ד באייר, אלו שהיו טמאים או בדרך רחוקה בפסח הראשון, יוכלו להקריב את קורבן הפסח כהלכתו.
בימינו, מציינים את היום באי-אמירת תחנון ,נוהגים לאכול בו מצות ונוהגים בו קצת שמחה.
חזקיהו המלך חרג מן המנהג שפסח שני מיועד רק ליחידים ועשה זבח פסח לכלל הציבור.
הרב רא"ם הכהן אומר כי :"הלכה למעשה, אם יבנה בית המקדש בין פסח ראשון לפסח שני עם ישראל לא יתחייב בהקרבת פסח שני".
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



