תביעות נזיקין ורשלנות רפואית בגין טיפול פסיכיאטרי ואשפוז כפוי
קיימים היום בארץ ובעולם עמותות וגופים משפטיים, אשר עוסקים בתיעוד תלונות של נפגעי נפש ובתביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית שנגרמה מטיפול פסיכיאטרי תרופתי ומאישפוז פסיכיאטרי. תלונות אלה מוגשות בעקבות טיפול פסיכיאטרי אשר גרם נזק נפשי, נזק מוחי או נזק גוף לחולה, החמיר את מצבו, או שהיו כרוכים בו אמצעים לא הומניים או לא חוקיים, שפגעו בזכויותיו של החולה, בכבודו, בגופו ובנפשו, וגרמו לנכות רפואית. (ראה קישור לאתר של עמותת `מגן לזכויות אנוש`).
כפי שנתקלנו בתביעות ענק ייצוגיות כנגד חברות הטבק והסיגריות, סביר מאד שבשנים הקרובות תתרחש תופעה דומה בהקשר לתביעות נזיקין שעוסקות בתרופות הפסיכיאטריות שנרשמות כיום למיליונים. בעשור האחרון שילמו חברות התרופות מליארדים על שיווק תרופות אנטי פסיכוטיות מחוץ להתוויה, על מקרי התאבדות, מיקרי מוות ועל נזקים בריאותיים חמורים שנגרמו כתוצאה משימוש בהן. זה הגיע למצב שכמה חברות גדולות כגון 'מרק'או 'גלקסו סמית קליין' הודיעו כי לא ימשיכו להשקיע במחקר בתחום של תרופות פסיכיאטריות. גם פסיכיאטרים ואנשי סגל פסיכיאטרי נתבעים על רשלנות רפואית, הזנחת מטופלים, תקיפה, התעללות בחוסים, ניצול מטופלים, גניבה, מעשים מגונים, גרימת נזק גוף או נזק נפשי ומעילה בכספים.
חוק יסוד: "כבוד אדם וחירותו" קובע כי אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם`. וכן כי `כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו`.
חוק זכויות החולה, (1996) סעיף 13 קובע:
א. `לא ינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת`.
ב. `לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצא. לרבות... הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות...לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות`.
הפסיכיאטריה היא תחום בעייתי מאד בהקשר לחוקים אלה, היות שלתרופות אלה נזקים עצומים שלרוב אין מפרטים אותם בפני החולים, וכן שלפסיכיאטריה המוסדית ישנו כיום שלטון מוחלט בתחום בריאות הנפש. משמע שאין לאדם כמעט בכלל זכות בחירה בנוגע לאופי הטיפול שהפסיכיאטר מציע לו. למעשה לעיתים עצם ה"טיפול" עצמו, קשירה, ריתוק, איומים, הפחדה, סימום כבד וכו' הופך את המטופלים לנפגעי נפש.
זכות היתר של הפסיכיאטריה לאשפז בכפייה מאפשרת לה להחליט בעצמה על אופי הטיפול ולכפות אותו על המטופל גם כאשר המטופל מסרב בתוקף. גם ערעור לועדה פסיכיאטרית הוא חסר טעם כאשר הוא מתרחש כאשר המאושפז בכפייה כבר מאושפז שלושה ימים, מותש מהתנגדותו לאישפוז, ומצוי תחת השפעת סמי הרגעה חזקים שמוזרקים לו לעיתים ממש לפני תחילת הדיון בעניינו, וכאשר אין מתירים לו אף לשוחח לפני הדיון עם מי שאמור לייצג אותו.
האבחונים שהפסיכיאטריה עושה פוגעים בזכויות של אנשים כיון שהם מפחיתים בערכם בעינ החברה ובעיני החוק. תווית של הפרעה פסיכיאטרית שהודבקה שלא בצדק עשויה לפגוע בזכותו של אדם לשרת בצבא, לקבל רישיון נהיגה, להתקבל ללימודים, להחזיק במשרה, לאמץ ילד, לקבל לידיו את ילדיו במקרה של גירושין ועוד. התוית לכשעצמה יכולה לגרום לנזק נפשי לאדם.
הפסיכיאטרים מקבלים סכומי עתק מכספי משלם המיסים על מנת "לעזור" לחברה, אולם בפועל הם גורמים נזק רב, כיון שהטיפול הפסיכיאטרי התרופתי משמש כיום כקו טיפול ראשוני לכל אזרח באמצעות רופא המשפחה בקופת החולים ואף רופא הילדים, ובניגוד מוחלט למובטח, הוא בוגד במטופל. ה"טיפול התרופתי" מדרדר בהדרגה ובאופן סמוי את מצבו של המטופל, ומייצר חוסר תיפקוד כרוני, וציבור הולך וגדל של אנשים בעלי נכות רפואית, החיים על תמיכה ממשלתית שמגיעה בעצם מכספי משלמי המיסים, שהנטל עליהם רק יילך ויגבר ככל שהפסיכיאטרים יצליחו לשים את ידם על יותר קורבנות ולהפוך גם אותם לנפגעי נפש, קורבנות של אינטרסים כלכליים שהופרדו כבר מזמן מטובת החולה כפי שהיא מובעת בשבועת היפוקרטס, שבועתו של כל רופא.
רפואה אמיתית לא צריכה לפגוע בחולים אלא להיטיב עימם.
ניתן לשנות את המצב:
המלצות למחוקק:
1. לחוקק חוקים שיגנו על מטופלים בתחום בריאות הנפש מפני אמצעים שנוטים לדרדר את מצבם, כגון: שוק חשמלי, קשירה, איומים, ענישה וברוטליות מכל סוג.
2. לסמן כל תרופה פסיכיאטרית בתווית אזהרה שחורה: `סמים פסיכיאטריים עלולים לגרום לתלות והחמרה במצב`.
3. להגביל באופן גורף מתן סמים פסיכיאטריים לילדים, ולהבטיח בחוק הבריאות הממלכתי שילדים יוכלו למצות עד תום טיפול חלופי לא תרופתי במסגרת קופת החולים לפני כל דיון על טיפול פסיכיאטרי תרופתי.
4. ליטול מידי רופאי המשפחה את הסמכות לרשום סמים פסיכיאטריים למטופלים, ולחייב אותם לעבור השתלמות יסודית בחלופות לא תרופתיות לבעיות של מתח, חרדה ודיכאון. הסמכות הזו של רופאי המשפחה תרמה כלכלית רבות לחברות התרופות, אולם ייצרה עשרות אלפי אנשים שלא מסוגלים לחוש עוד שלווה, שימחה או שביעות רצון ללא נטילה של סם פסיכיאטרי.
5. לחייב את חברות התרופות לרשום בעלון לצרכן בשפה ברורה את כל תופעות הלואי של הסם הפסיכיאטרי כדי להבטיח גילוי נאות. מדיניות הרישום הרווחת כיום בעלון לצרכן של תרופות פסיכיאטריות היא העלמת מידע מוצהרת. לאסור על רופאים להתכחש לתופעות הלואי הרשומות בעלון בטענה שזהו רק כיסוי משפטי לחברות התרופות. 'אני לא ראיתי תופעה כזו' איננו טיעון שמבטל תופעת לואי רשומה.
6. לחייב פסיכיאטרים להחתים חולים על כך שקראו והבינו את כל תופעות הלואי של הסם הפסיכיאטרי ואת תופעות הגמילה ממנו, ושהם מסכימים לטיפול. חולים רבים זועמים לגלות את הנזק הבלתי הפיך, שגרמו להם סמים אלה, בשלב שבו אין ביכולתם כבר להפסיק את השימוש בהם, מפאת התלות שפיתחו.
7. להקים מרכזי התאוששות חלופיים, כפי שתוארו במאמר, שחוק הבריאות הממלכתי יאפשר לבחור בהם כחלופה לטיפול הפסיכיאטרי בתרופות באותו כיסוי של קופת החולים.
8. לכלול גם סמים פסיכיאטריים בשיעורי הסברה על נזקי סמים. לספק לנוער שיטות שונות להתמודדות לא תרופתית עם מצבי מתח, חרדה או דיכאון, כדי שלא יפנו גם לסמי רחוב. ידע כזה יעזור למתבגרים להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמציבים להם החיים.
9. להבטיח פיקוח על מוסדות פסיכיאטריים על ידי גוף חיצוני שיוכל לטפל בכל תלונה מצד מאושפזים ובני משפחותיהם ויבטיח על רמה גבוהה של יחס הומני מצד הצוותים לאנשים חסרי ישע.
10. להחמיר בחוק את העונשים המוטלים על אנשי בריאות הנפש בגין ניצול לרעה ופגיעה בחלשים בתוך המוסדות ובפקטיקות הפרטיות.
11. להגביר את האכיפה על איסור השימוש בסמי רחוב, שהולכת ומתרופפת ומאפשרת לסוחרי סמים לפעול ביד חופשית בקרב צעירים, במסיבות ואף בבתי הספר. שכן נטילה מתמשכת של סמים הינה גורם מרכזי ביותר בהופעה של פסיכוזה אצל צעירים ומבוגרים, שמובילה בסופו של דבר לשימוש כרוני בסמים הפסיכיאטריים לכל החיים ויציאה מובטחת של האדם ממעגל החיים.
אילן סלומון
רוקח
עד מומחה לנזקי תרופות
www.helpful.co.il
href="mailto:ilansalom@gmail.comilansalom@gmail.com">">ilansalom@gmail.com
0545481939
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
