בהעדר צוואה, צריכים היורשים על פי דין, להגיש בקשה למתן צו ירושה. בקשה זו ניתן להגיש אל רשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני.
אם בחרו היורשים להגיש הבקשה אל הרשם, יש להגישה אל הלשכה המוסמכת והיא זו הממוקמת באזור מושבו האחרון של המנוח.
טופס הבקשה נמצא באתר של משרד המשפטים ויש למלאו מא' ועד ת'. חשוב לצרף לו גם את כל המסמכים המקוריים או עותקים שקיבלו אישור נאמן למקור. בקשה חסרה או בקשה שפרטיה אינם נכונים, תוחזר למבקש ולא תטופל עד לתיקון הבקשה.
יש לתת את הדעת לכל הפרטים בבקשת צו ירושה, אך ישנם סעיפים חשובים ביותר והם: פרטי המבקש, פרטי המוריש, רשימת היורשים וחלקם בעיזבון, תצהיר המבקש.
צו ירושה – פרטי המבקש
בקשה למתן צו ירושה, הנה בשמם של כל היורשים, אך הלכה למעשה, תוגש על ידי יורש אחד אשר הוא נקרא המבקש בבקשה.
כל יורש יכול להגיש הבקשה ובדרך כלל, מחליטים היורשים ביניהם, מי היורש שיטפל בקבלת צו ירושה.
הסעיף הראשון בטופס הבקשה, מכיל את פרטי המבקש, שם יש לציין את שמו, תעודת הזהות שלו, מענו, עניינו במתן הצו ומען להמצאת כתבי ב- דין. במקרה והמבקש מיוצג על ידי עורך דין, המען לקבלת כתבי ב- דין, יהיה מענו של עורך הדין ולא מענו של המבקש.
פרטי המוריש בבקשה
המוריש הוא האדם שנפטר ויש למלא במדויק את שמו, תעודת הזהות שלו ואת מקום מושבו. האלמנט האחרון חשוב מאוד לשם בדיקת הסמכות של רשם לענייני ירושה.
כל בקשה למתן צו ירושה חייבת להיות מוגשת ללשכה המתאימה, היא זו אשר בסמכותה נמצא מקום מושבו של המוריש.
בסעיף המתייחס לפרטי המוריש, יש לציין את מועד פטירתו של המוריש, את מצבו האישי ומסמך המוכיח את פטירתו, יהיה לרוב תעודת פטירה.
היורשים וחלקם בעיזבון
אחד הסעיפים החשובים ביותר בבקשה לקבלת צו ירושה, הוא הסעיף המתייחס לזהות היורשים וחלקם בעיזבון. בסעיף זה יש למלא:
1. זהות היורשים : יש לציין את שמם של היורשים ומספר תעודות הזהות שלהם.
2. קרבתם למוריש : מהי קרבתו של כל יורש למוריש. יורש אחד יכול להיות בן זוגו של המוריש, מספר יורשים יכולים להיות ילדיו, אחיו וכולי.
3. חלקם בעיזבון : רשם לענייני ירושה אינו קובע את חלקם של היורשים בעיזבון, אלא זהו עניין שבחוק. תפקידו של הרשם הוא רק להצהיר על כך.
כיצד יודעים מהו חלקו של כל יורש בעיזבון? כאשר המוריש לא הותיר צוואה, מתחלקת ירושתו בין היורשים על פי הקבוע בחוק הירושה. למשל, אם המוריש הותיר אחריו בן זוג ושני ילדים, אזי, חצי מן העיזבון יהיה שייך לבן הזוג וחציו השני יתחלק בין שני הילדים.
תצהיר המבקש
בקשה למתן צו ירושה מוגשת בשמם של כל היורשים על פי דין של המנוח. אולם, הלכה למעשה, ישנו יורש אחד המגיש את הבקשה. עליו מוטלת האחריות למילוי הבקשה במלואה ולצירוף כל המסמכים.
כמו כן, מחויב המבקש לחתום על תצהיר המעיד על אמיתות האמור בבקשה. על המבקש לחתום על התצהיר בפני עורך דין או נוטריון.
טיפול בבקשה – סמכותו של רשם לענייני ירושה
היורשים מגישים באופן עצמאי או באמצעות עורך דין, בקשה למתן צו ירושה אל רשם לענייני ירושה. תפקידו של הרשם הוא לטפל בבקשה ואלו הן פעולותיו בהקשר זה:
1. האם הבקשה מלאה? : בקשה לקבלת צו ירושה מוכרחה להיות מפורטת כנדרש ולכלול את כל המסמכים. לפני שיוכל הרשם לטפל בבקשה, יבדוק הוא האם היא מלאה. במידה ולא, תישלח הבקשה בחזרה אל המען לשליחת כתבי ב- דין, עם מכתב מצורף, המסביר מהם הפרטים החסרים או השגויים בבקשה.
2. עמדת היועץ המשפטי לממשלה : רשם לענייני ירושה מחויב לקבל את תגובתו של ב"כ היועמ"ש היושב במשרד האפוטרופוס הכללי. במרבית המקרים, לא תהיה כל התנגדות להוצאת צו ירושה.
3. עמדת הציבור : צו ירושה הוא בעל משמעות משפטית ענפה, היות שהוא מחלק את עזבונו של המנוח. לפיכך, מאפשר רשם לענייני ירושה, למי שחפץ בכך, להגיש התנגדות להוצאת צו ירושה לטובת היורשים.
יודגש – הרשם אינו מוסמך לדון בהתנגדויות אלו. סמכות זו נתונה לבתי המשפט לענייני משפחה בלבד.
4. צו ירושה למבקש : בתום ההליך, יקבל המבקש צו ירושה.
מאמר זה סקר את הסעיפים המרכזיים החשובים בבקשה למתן צו ירושה, המוגשת אל רשם לענייני ירושה. הבקשה אמנם מוגשת בשם כל היורשים, אך יורש אחד הוא המבקש הרשמי, החתום על הבקשה ועל התצהיר המצורף לה. רשם לענייני ירושה מטפל בבקשה מתחילתה ועד סופה, למעט התנגדויות. אלו מצויות בסמכותן של בית משפט לענייני משפחה.
לקריאה נוספת: כיצד מגישים צו ירושה >>
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
