מתי ובאילו נסיבות מתקיים עיכוב ביצוע העונש ?
בבואו של בית המשפט להכריע בשאלה האם לעכב את ביצוע עונשו של מי שהורשע ודינו נגזר בהליך הפלילי, ידון בית המשפט במספר שיקולים ואינטרסים רלוונטים אשר יכריעו את כף המאזניים. הפסיקה חזרה ושינתה את הנסיבות והנתונים המרכזיים אשר יבחן בית המשפט כאשר ניצבת בפניו בקשה מסוג דא, ואולם יודגש כי אין מדובר ברשימה סגורה ולעולם יכול בית המשפט להתייחס גם לנסיבות ונתונים חדשים אשר מונחים בפניו.
להלן הקריטריונים אשר נקבעו בהלכת בית המשפט העליון בע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל:
חומרת העבירה ונסיבות ביצועה - על פי קריטריון זה נקבע כי הן חומרת העבירה והן נסיבות ביצועה משפיעות על עוצמת האינטרס הציבורי בצורך באכיפה מיידית של העונש אשר נגזר על אדם. ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר, גדל האינטרס הציבורי באכיפתו המיידית של עונש המאסר. כמו כן, חומרת העבירה בה הורשע הנאשם, למעשה "תעיד" על מסוכנותו ובכך אף יגדל הצורך באכיפתו המיידית של עונש המאסר.
מאת: עו"ד פלילי, עורך דין פלילי במרכז, שרון נהרי
אורך תקופת המאסר שהושתה על הנאשם - בקריטריון זה קבע בית המשפט העליון כי ככל שתקופת המאסר שהושתה על הנאשם קצרה יותר, כך יעדיף בית המשפט לקבל את בקשתו. דבר זה נובע מכך שבמידה ותקופת שמיעת הערעור תהא ארוכה, כך יש סיכוי גדול יותר כי הנאשם יסיים לרצות את עונשו ובכך למעשה יתיר הערעור ודבר זה יהווה פגיעה בזכותו של הנאשם העומדת לו לפי חוק.
טיב הערעור וסיכויי הצלחתו - בקריטריון זה יהא על בית המשפט לבחון את טיב הטענות המועלות בערעור ואת סיכויי הצלחתו של הערעור. יצוין כי מבחן זה הינו קשה במיוחד ומציב רף גבוה, כאשר מעטים הם הנאשמים שעומדים בקריטריון דנן. לא זאת בלבד, בית המשפט למעשה צריך לבחון האם מדובר בסיכויים ממשיים לשינוי הכרעת הדין של הערכאה דלמטה וכן, האם קיים עיוות בפסק הדין המרשיע.
עברו הפלילי של הנאשם והתנהגותו במהלך המשפט - כאמור לעיל, נסיבות אלו יכולות להוות אינדיקציה ברורה למידת הסכנה אשר נשקפת מן הנאשם. בית המשפט אף יבחן האם הנאשם היה משוחרר במהלך משפטו, האם התייצב לכל הדיונים שנקבעו והאם מילא אחר הוראותיו של בית המשפט. יחד עם זאת, לא בכל פעם שנאשם יהיה נעדר עבר פלילי והתנהגותו היתה טובה לכל הדעות, יעכב בית המשפט את ביצוע העונש. כמו כן, אין בקריטריון זה כשלעצמו להוות סיבה לעיכוב הביצוע.
נסיבותיו האישיות של הנאשם- קריטריון זה למעשה בוחן את נסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם, כאשר קטגוריה זו תכלול מגוון רחב של נסיבות, ביניהן נסיבותיו המשפחתיות של הנאשם, מצבו הבריאותי, הכלכלי, ההשלכות אשר צפויות לאותו נאשם כתוצאה מכליאתו ועוד.
כנגד מה מופנה הערעור- קריטריון זה בוחן האם מדובר בערעור אשר תוקף רק את גזר הדין, או שמע מופנה הערעור גם כנגד הכרעת הדין. ככלל, בערעורים אשר מופנים רק כנגד העונש, יטה בית המשפט שלא לקבל את בקשת עיכוב הביצוע, זאת במיוחד אם מדובר בענישה שאינה חורגת מרף הענישה המקובל.
כמצוין לעיל, אין מדובר ברשימה סגורה ובית המשפט תמיד יוכל לבחון קריטריונים נוספים. קריטריונים אלו אשר נקבעו בפסיקות בית המשפט, מנסים לאזן בין האינטרס הציבורי באכיפתו המיידית של מי שנגזר עונשו, לבין שמירה על זכויותיו של נאשם בהליך פלילי.
על אף המבחנים שנקבעו, לא פעם סטה בית המשפט מפסיקתו בהלכת שוורץ ועיכב את ביצוע העונש גם של מי שאינו עמד לחלוטין באותם קריטריונים. למעשה, ניתן להבחין במגמת התגמשות מסוימת בכל אחד ואחד מהקריטריונים והרחבתם. כך למשל, בע"פ 9147/01 זאב בשן נגד מדינת ישראל- קבע בית המשפט העליון, כבוד השופט י' טירקל, כי יש לעכב את ביצוע העונש של המבקש, אשר הורשע בבית המשפט המחוזי והושת עליו עונש של חמש וחצי שנות מאסר. זאת בשל העובדה שערעורו של המבקש, נסמך על נימוקים מוצקים ואולם אף מערעור זה אינו עמד בכל הקריטריונים אשר נקבעו בהלכת שוורץ.
עונשו של משה קצב
בימים הקרובים, יכריע בית המשפט העליון בבקשתו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, לעכב את עונשו עד לאחר ערעורו. לא מעט ספקולציות נשמעו בנושא והקהילה המשפטית מחכה בקוצר רוח למתן ההחלטה בנושא. אם לבחון על פי הקריטריונים אשר נקבעו בהלכת שוורץ, נראה כי בהחלט יתכן ובית המשפט העליון יעכב את ביצוע העונש, זאת לאור העובדה שמדובר במי שהיה משוחרר לאורך כל ההליך הפלילי שהתנהל נגדו, התייצב לכל הדיונים ונשמע להחלטות בית המשפט. לא זאת בלבד, לטענת סנגוריו של קצב, טענות הערעור מוצקות ביותר ומדובר בשאלות משפטיות המעוררות קושי ממשי. כמו כן, הערעור מתייחס הן להכרעת הדין והן לגזר הדין.
מחד, אל לנו לשכוח כי זהו מקרה משפטי בו יהיה משקל כבד לקריטריון הנסיבות האישיות, זאת בשל העובדה כי מדובר בדמות ציבורית רמת מעלה. מאידך, יש הטוענים כי דווקא משום שמדובר באדם אשר שימש בתפקיד ציבורי כה חשוב, נסיבותיו האישיות אינן יכולות להוות סיבה לדחיית העונש ויש צורך שבית המשפט "יוכיח" טענתו כי כולם שווים בפני החוק. יתרה על כן, כפי שניתן לראות, מדובר בתקופת מאסר ממושכת, ולפיכך, אין חשש שמא יסיים לרצות את עונשו בטרם יושמע הערעור.
אם כן, נראה אפוא שישנן טענות לכאן ולכאן ואולם אין מדובר במקרה חד משמעי ומובהק ולכן בהחלט יכול ונראה בימים הקרובים, כי בית המשפט העליון מעכב את ביצוע עונשו של מי שהיה נשיא המדינה והורשע בעבירות מין קשות.
שרון נהרי, עורך דין פלילי בתל אביב
שרון נהרי - משרד עורכי דין
משפט פלילי ומשפט צבאי
לפרטים נוספים -
http://www.nahari-law.co.il/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
