אוטודידקט 

אוטודידקט.
מיהו האוטודידקט ?
אוטודידקט הוא מי שלומד בכוחות עצמו.
אוטודידקט שלומד בכוחות עצמו, לרוב עושה זאת שלא במסגרות הקיימות.
כלמור, המסגרות הקיימות, אינן מאפשרות לנו להיות אוטודידקטים.
אבל, במהות שלנו אנחנו אוטודידקטים, שלומדים בכוחות עצמנו.
נוצר מצב שהמסגרות הקיימות, מנתקות אותנו ממי שאנחנו אמורים להיות, אוטודידקטים.
לכן, נוצר פער בין הגישה האוטודידקטית שזו האמת עבורנו, לבין האשליה שכוללת בתוכה את המסגרות הקיימות שאינן מאפשרות לנו את האמת.
החלק החשוב בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, מאפשר לנו לשרוד ולחיות באמצעות ניסיון החיים והידע שאנחנו צוברים במהלך חיינו ובכוחות עצמנו.
כיום, המסגרות החינוכיות שהורינו משלבים אותנו לתוכם, אינן מאפשרות לנו לחקור, ללמוד ולהתפתח בדרכנו שלנו, עם כל הקשיים הכרוכים בכך והחיוניים להתפתחותנו.
כתוצאה מכך, מי שאוטודידקט נחשב כחריג, ויהיה לו קשה להשתלב ולהתקבל בחברה הממסדית המקובעת והנחשבת כנורמאלית, מה שלא אמור להיות.
מצב זה ממחיש עד כמה אנחנו כחברה, איננו מודעים לתהליך המתאים לאישיותנו.
איך רצוי שיהיה?
הכל מתחיל מההורים, שאמורים לאפשר לילדיהם לגדול ולהתפתח בדרכם שלהם ועל פי תפיסתם.
רצוי שההורים יבינו וידעו, שאישיותו של ילדם מורכב ובנוי מאישיותם וזו נקודת ההתחלה שלו.
לכן, רצוי שההורים יציגו בפני הילד את האפשרויות כאשר הוא יהיה מוכן אליהן, ובכך לאפשר לו לבחור את דרכו.
אחד הנושאים החשובים באוטודידקטיות הוא האפשרות לטעות, מה שלא קיים במסגרות הקיימות, כי מי שטועה נחשב כנכשל ולא מוצלח, אבל מי שאינו טועה לא מתפתח.
שיטת החינוך כיום, גורמת למצב שהילד מחונך, מאולף ומתוכנת במסגרות הקיימות, ואין לו כל אפשרות לבחור ולממש את דרכו שלו.
כלומר, מזינים את הילד במידע רב בפרק זמן קצר יחסית, נותנים לו שעורי בית, כדי שיתרגל את המידע שמזינים אותו, בוחנים אותו על המידע שהזינו אותו, ובמידה והוא תוכנת כראוי, ועשה את שעורי הבית ועבר את המבחנים, רק אז  הוא נחשב כאחד שהצליח והוא ישתלב בחיים הרגילים, ובמידה והוא נכשל יהיה לו קשה מאד להשתלב בחברה הנחשבת כנורמאלית, חברה שעברה את המסלול שהממסד קבע.
שיטה זו גורמת אצל רוב הילדים לפחד, חרדה, לחץ, ייאוש, תחרות, לשקר, להעתיק, לרמות והכל בכדי להצליח ולא להיכשל, במצב כזה לרוב התכנות עובד, אך הריכוז והאישיות נפגעים.
כתוצאה מהמצב שנוצר לא מאפשרים לילד לפקפק, להתלבט, לחלוק על המידע שהזינו בו אותו.
מצב זה לא מאפשר את היצירתיות ואת ההתפתחות, אלא קיבעון מחשבתי.
לעומת אוטודידקט שבודק, חוקר, אבל בעיקר לא לוקח דברים כמובנים מאליהם, מצב שמשדרג אותו מבחינה התפתחותית, במיוחד בגלל שיש לו את האפשרות לא ללכת עם העדר.
מסקנה:
אישיותו של האוטודידקט, מאפשרת לו לממש את החופש והחרות לבחירה אישית, בחירה שמשקפת את בסיס מהותו, לעומת מי שדרכו ללמידה נעשית בידי מערכת החינוך הממסדית, שמטרתה לאלף ולתכנת, ואשר קובעת בעבור כולנו את דרכנו.
סיכום:
בחברה שבה קובעים באמצעות חינוך מה עלינו ללמוד ומה נכון לנו ללמוד, אין לנו אפשרות למימוש עצמי.
במצב כזה המימוש העצמי יכול להתקיים, אך ורק במגבלות החינוך הממסדי.
לכן, נוצרה לה מציאות שבה האוטודידקט, אינו שייך לחברה המוגדרת כנורמאלית, כי אישיותו מעוניינת ללכת בדרך שונה והמתאימה לו, המנוגדת למה שקבעה החברה הממסדית.
המסר במאמר:
מבחינה התפתחותית אוטודידקט נחשב כבעל אישיות מפותחת ומתקדמת יותר, ביחס למי שנחשב חברתית כנורמאלי, שעבר את המסלול הממסדי שנקבע בעבורו וללא רצונו, לדעתי.
יוסי קרמר מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
טלפון  048224276.

מודעות עצמית, בריאות, רגשות, יחסים, זוגיות, גוף האדם, נפש האדם, מדע, פילוסופיה, אבולוציה, היקום, רוחניות, דת.יוסי קרמר מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.לבלוג שלי  blog.tapuz.co.il/yosikramer   טלפון  048224276

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי