מנהגי האבלות נועדו לעריכת חשבון נפש על מעשינו
על החשיבות הרבה שבאהבת הבריות ובנתינה לזולת, ניתן ללמוד ממאמרו של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך [ויקרא]– זה כלל גדול בתורה".
התלמוד מתאר, שהיו לרבי עקיבא 24 אלף תלמידים מגבת ועד אנטיפטרס, וכולם מתו בזמן אחד - בין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.כתוצאה ממות תלמידיו במהלך ימי העומר ממגפה, החל מנהג אבלות בימים אלו: לא מסתפרים ומתגלחים, לא נושאים אישה, ממעטים בשמחה ונוהגים שלא לשמוע מוסיקה או ללבוש בגד חדש.
מנהגי האבלות נועדו לכוון את האדם ,לעצור את שטף מרוצת חייו ולערוך דין וחשבון עמוק ונוקב על אודות מעשיו, מעמדו וחובותיו כלפי אלוקיו. גישה זו נדרשת מכל יהודי בעת אבלו על היחיד, והיא גם מתבקשת מכולנו בימי האבל הציבוריים על פטירתם של הרבים.
תלמידיו של רבי עקיבא, היו גדולים בתורה, אולם, לא נהגו כבוד זה בזה.
אמרו:"שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפטרס, וכולם מתו בפרק [בזמן] אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה [לימד את התורה] להם.
רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא [התנא אמר]: "כולם מתו מפסח ועד עצרת". אמר רב חמא בר [בן] אבא, ואולי ר' חייא בר אבין: "כולם מתו מיתה רעה". מה היא? אמר ר' נחמן: "אסכרה". [יבמות ].
ביום י"ח באייר- פסקה המגיפה, אשר כילתה בתלמידיו של רבי עקיבא והחל מיום ל"ד בעומר, בני עדות המזרח נוהגים לחדול מכל מנהגי האבלות. אך יש שנוהגים לחדול מדיני האבלות, רק ביום ל"ג בעומר עצמו ואחר כך להמשיך בהם עד לערב שבועות.
ישנם חוקרים ורבנים הסוברים כי ה'מגפה' הנזכרת כאן, היא ביטוי אלגורי הרומז למות תלמידיו במרד בר כוכבא. הם מבססים זאת בעיקר על תמיכתו הברורה של רבי עקיבא במרד זה, על כך שבתי המדרש לא היו יכולים להכיל מספר כה רב של לומדים, ועל כך שהדבר עשוי להסביר מוות של תלמידים רבים כל כך בפרק זמן קצר. "תלמידיו" מתפרש לא כתלמידים היושבים בבית המדרש, אלא כאלו הדוגלים במשנתו הרוחנית. ראיה חלקית לכך יש ממדרש תנחומא,"מעשה ברבי עקיבא שהיו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כולם...".
בהילולת ל"ג בעומר גנוז גם יום הזיכרון של רבי עקיבא, שאחד מחמשת תלמידיו הגדולים היה רבי שמעון בר יוחאי.
טעם השמחה בל"ג בעומר המופיע בדברי הראשונים ובשולחן ערוך הוא, שביום ל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות. ויש אומרים שבל"ג בעומר החל רבי עקיבא ללמד תלמידים חדשים, שעליהם כבר לא חלה המגפה .ויש אומרים שבל"ג בעומר סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו הצעירים שלא מתו במגפה, והם: רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בן שמוע, ומהם נמשכה מסורת התורה בישראל .נמצא איפוא שיסוד השמחה בל"ג בעומר הוא על תלמידי רבי עקיבא שהמשיכו את תורתו.
איך מסבירים את הנהגתם של תלמידי רבי עקיבא אשר רבם אמר "ואהבת לרעך כמו..זה כלל גדול בתורה?"
תלמידי רבי עקיבא נהגו כל אחד בדרכו הייחודית. כמובן, הם קיימו את כל התורה והמצוות במילואן ושלימותן, אלא שאחד שם את הדגש על אהבת ה', השני על יראת ה', וכך הלאה. בהיותם אנשי אמת ומסורים לדרכם שנראתה להם האמיתית – הניח כל אחד שדרכו היא הנכונה והאחרים נראו לו כחסרי השלימות האמיתית, לפיכך לא נהגו כבוד במי שלא הלך בדרכם.
מהם אנו לומדים, בין השאר, כי אמנם כל יהודי צריך לעבוד את ה' עבודה מושלמת ומסורה, בלימוד התורה וקיום המצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו, אך יחד עם זה – צריך וחייב אדם להביט בעין יפה על כל שומר תורה ומצווה ולנהוג בו כבוד גדול, אף אם דרכו היא לא דרכו הוא, שכן הוא עובד ה' וההבדל הוא רק אם עובדו מתוך אהבה או מתוך יראה וכדו'.
וכאדם חילוני ,נלמד מכאן, שגם אם דרכך נראית לך המוצלחת והנכונה ביותר,עדין עליך לכבד את דרכו של זולתך .ובא שלום על הארץ.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



