האם יום העצמאות הוא חג? 

יש המעלים שאלות האם יום העצמאות הוא בכלל חג - על מה אומרים הלל ביום זה? מה המקור ההלכתי לתקנה לומר הלל ביום העצמאות?

לפני שנעסוק בקביעה שיום העצמאות חג הוא ומה הלכותיו, נעמוד על משמעות המצב שבו עם ישראל עמד עם הקמת המדינה בה' אייר תש"ח.

הקמת המדינה אתחלתא דגאולה
המהר"ל מפראג בספר נצח ישראל (פרק א') מבאר מהי הגדרת המושג גאולה. לדעת המהר"ל נדרשים שלושה תנאים כדי לדעת שהגענו למצב של גאולה, או לפחות לאתחלתא דגאולה; א. עם ישראל שב לארץ ישראל, ב. עם ישראל מתקבץ מגלויותיו ברחבי תבל, ג. עם ישראל אינו נשלט יותר בידי עם זר אלא זוכה לעצמאות. כל מי שעניים לו בראשו יראה ויבין שיד ה' סיבבה מאז הקמת המדינה את כל שלוש התנאים שציינו לעיל, אמנם לא במלואם, אך אתחלתא בודאי יש כאן !

הקמת המדינה הצלת חיים
עתה, לאחר שראינו את חשיבותו המכרעת של יום הקמת הדינה בהגדרת מצבו של עם ישראל כאתחלתא דגאולה, יש לשים לב באיזו סכנת הכחדה עמדנו לפני הקמת המדינה ומה גודל הנס שצבא כה קטן ודל אמצעים הצליח להניס שבעה צבאות סדירים. כל אדם שנשמה בקרבו ברגע שינצל מסכנת מוות ברורה, אף שעתה הוא פצוע, יודה בכל פה לקדוש ברוך שהציל את חייו. אזי עם שלם שעמד מפני סכנת הכחדה וניצל (על אף האבדות שהיו) ודאי וודאי שחייב הוא להודות ולשבח את הקדוש ברוך הוא על כך ! הגמרא במסכת מגילה (דף י"ד.) קובעת שנס של הצלת חיים, שהוא יותר מהצלה מעבדות, שהתרחש בארץ ישראל וזיכה את עם ישראל בעצמאות, מחייב אמירת שירה לפני הקב"ה.

מידת הכרת הטוב
מובא בגמרא (סנהדרין צ"ד.) ביקורת חריפה על חזקיה המלך (שכידוע היה צדיק) על כך שלאחר שזכה בנצחון ניסי על סנחריב מלך אשור לא הודה לקב"ה על כך: "ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך - לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך - תעשהו משיח?" למדנו, עד כמה חשובה היא מידת הכרת הטוב, ובודאי כלפי ריבון העולמים שהצילנו מידיי אובינו ראוי שנכיר בטוב שגמלנו ובנס שארע לנו. ואין זו אלא כפיות טובה כלפי ריבון העולמים שלא להודות ולהלל את ה' על נס הקמת המדינה.

החובה לומר הלל
הגמרא בפסחים (דף קי"ז.) פוסקת "וחכמים אומרים: נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק, ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן." בעקבות כך פוסק רבנו יונה (דף ז: מדפי הרי"ף בברכות) בשם ר"ת "שעיקר ההלל נתקן על כל צרה וצרה שלא תבוא על הציבור. שבשעה שהיה לכל ישראל צרה, והיה הקב"ה עושה עמהם נס היו עושין יום טוב והיו אומרים הלל והיו חייבים לברך על קריאתו אע"פ שלא היו גומרין אותו. ועיקר תקנה לא היתה אלא בנס שנעשה לכל ישראל, דכתיב וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם".

נסיים בדברי הרב משולם ראטה בספרו "קול מבשר" (חלק א' סימן כ"א) "הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' אייר) שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת (שהם נבחרי רוב הצבור) ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצוה לעשותו שמחה ויו"ט ולומר הלל. אף כי אין להטיל חובה על כל איש שיהיה צריך לברך שהחיינו ביום העצמאות, אבל כל מי שרוצה לברך הרשות בידו ואין בזה שום חשש של ברכה לבטלה, וכל מי שיודע בעצמו שנהנה ושמח במאורע של תקומת המדינה ביום ההוא שהוקבע ליו"ט אין ברכתו רשות אלא חובה".