בישראל, איש שונא רעהו
מאת: נסים גבאי
אני מצייר לכם תמונה, אותה אני רואה בדיוק כמוכם.
ישראל יפה – גם אם יבשה ממים, אזרחיה ברובם "שווים", והכלכלה בעקרון מהחזקות בעולם.
ישנה בעייה "קטנה" של המנהיגות בישראל, אבל מי שירחק מהפוליטיקה – יעבור גם זאת בשלום.
אז היכן אני רואה את הכתם השחור בתמונה הלכאורה יפה הזו?
התשובה טמונה בכותרות המופיעות מרגע לרגע בכל אמצעי התקשורת: "הפגנת הנכים...", "הפגנת המורים...", "הפגנת הרופאים...", "הפגנת האחיות...", "הפגנה לצמצום הפערים החברתיים...", "הפגנה נגד גירוש ילדי הזרים...", "הפגנה נגד העלאת מחירי הדלק...", "הפגנה...", "הפגנה...", "הפגנה...".
לא הבנתם?
כל מיגזר (לפעמים גזר אחד בודד...) יוצא מהארון לאחר שכבר נחנק בו כמעט עד מוות, וזועק בראש חוצות: "הצילו...".
שימו לב מה עושים יתר המיגזרים הכואבים ברגע בו מיגזר "לא שלהם" זועק חמס: כלום!!
ראיתם?
שמתם לב לבעייה?
לכאורה הכל טוב, אבל בחיבור כל הלא טוב – מקבלים תמונה עכורה, שחורה, מטונפת, מושחתת, ובלתי נסבלת.
רבות נכתב על כך שאי אפשר לחבר שתי הפגנות לאחת, לבטח לא חמש לאחת, ולבטח ביטוחים לא את כולם למחאה המונית עד חניקה פוליטית של הרשות המבצעת שאינה מבצעת תפקידיה ע"פ חוק!!
עכשיו נתפלסף בינינו: "למה אתה רואה שחורות? תראה איזה יופי לחיות?...
אחרים יענו: "זו הבעייה. אתה אינך רואה מעבר לקצה חוטמך, אבל כאשר תיתקל בבעייה, מיד תצא מגדרך... אבל אז החבר שזה עתה סיים לזעוק זעקתו – יפנה לך עורף בזעקתך...
אז יופי. סיכמנו. טוב לחיות בכלל, בישראל בפרט, ונא לא לקחת ללב... הבעייה מתמצית בבתי-החולים/הקברות: שם שוכבים רבים ש"לא לקחו ללב", לקו בלב שלא לקחו... ומוחם עבר אירוע לא חגיגי במיוחד...
נראה לי שגם כעת לא הבנתם.
הבעייה מחמירה שאחרי ההתקף הלבבי ו/או המוחי – כבר קשה יותר לנסות להבין את מה שבטוח ניתן להבין טוב יותר...
לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://cafe.themarker.com/user/264286/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
