באב אל וואד, לנצח זכור נא את שמותינו
שער הגיא [באב אל-ואד], הוא פתח כניסה צר מהשפלה אל הרי ירושלים בסמוך למחלף שער הגיא. השער בירושלים נקרא כך היות והוא נפתח את הגיא, החוצה את ירושלים לאורכה משער שכם של ימינו עד לעיר דוד, דרך שער האשפות של ימינו. [נראה כי הראשון שעשה שימוש בתרגום "באב אל ואד" לשם העברי "שער הגיא" היה בנימין זאב הלוי ספיר].
שער הגיא אינו שם המקום מימי קדם. זהו השם המקראי של אחד משערי ירושלים , כפי שמובא בספר דברי הימים: " ויבן עזיהו מגדלים בירושלם, על שער הפנה ועל שער הגיא ועל-המקצוע; ויחזקם."
ומדוע נקרא המקום באב אל ואד?
קבר שייח עלי נמצא במרכז שער הגיא, במקום בו מתרחקים הנתיב העולה לירושלים מזה היורד ממנו. על השייח עלי מספרת המסורת, כי היה איש צדיק ואדוק. יום אחד ראה ילדה ענייה אשר נכשלה ברגב עפר. כד החלב אשר נשאה על ראשה עבור אמה החולה נשפך, והחלב נספג ונבלע כולו על ידי האדמה. עלי ציווה על האדמה להשיב את החלב ולהחזירו לילדה. האדמה אמנם ביצעה את דברו , אולם רחשה טינה עמוקה לעלי. כאשר עלי הלך לעולמו, סירבה האדמה לקבלו לתוכה, ופלטה את גופו כמה וכמה פעמים, במקומות שונים בהם ניסו לקבור אותו. רק לאחר זמן רב, ושיטוטים ארוכים של נאקתו הנאמנה שנשאה אותו על דבשתה, נמצאה מנוחה לגופו, וליד יאזור [אזור של ימינו] ניצב קברו האחרון.
אף על פי ששם המקום היה שער הגיא המשיכו חברי הפלמ"ח לכנות אותו באב אל ואד.
כבר במאורעות 1936-1939 גילו הערבים את יכולתם לפגוע בתחבורה היהודית לירושלים באמצעות הנחת מכשולי אבנים על הכביש הצר, אשר לא ניתן לרדת ממנו לצדדים, ובו בזמן להמטיר על המכוניות ונוסעיהם אבנים, בקבוקי תבערה וירי נשק קל.
ביום כ"ט בנובמבר 1947 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות על סיום שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל וחלוקתה של הארץ לשתי מדינות: יהודית וערבית.הערבים לא השלימו עם ההחלטה וכבר למחרת בבוקר תקפו כנופיות חמושות שני אוטובוסים של "אגד" שהיו בדרכם מחדרה ומנתניה לירושלים.
פורעים שבאו מן הכפר הערבי פאג'ה הציבו מארב ליד צומת נחלין (כיום מושב נחלים) וירו עליהם מטווח קרוב. שישה נוסעים נהרגו ושישה נפצעו. התקפה זו פתחה למעשה את מלחמת הקוממיות.
במלחמת השחרור,ירושלים היתה נתונה במצור וסבל מתמשך, כאשר הדרך היחידה אליה מהשפלה נחסמה למעבר שיירות אספקה, ציוד ואנשים. קטע הכביש המותקף ביותר התפתל בין הרי שער הגיא [באב-אל-ואד] הגבוהים.
בלחימה קשה על ההרים המסולעים, אל מול עדיפות של האויב בנשק ואנשים הצליחו לוחמי הגדוד החמישי, גדוד "שער הגיא" של חטיבת הראל, לכבוש את כל משלטי ההרים שמצפון ומדרום לכביש, ועמדו בהתקפות הנגד העזות ובהפגזות הארטילריות. קטע דרך זו נפתחה לתנועה אל ירושלים. אחר כך השתלט הגדוד הרביעי על בית מחסיר.
אזור שער הגיא נכבש על ידי חיילי הפלמ"ח במבצע דני [יולי 48] והמשכה של הדרך, וקטע הכביש העובר ליד לטרון, נותר בשליטת הערבים. כדי לעקוף את האזור השתמשו הכוחות בפריצה בדרך הסמוכה לשער הגיא, "דרך בורמה".
בתום מלחמת השחרור, ולפי הסכמי שביתת הנשק בשנת 1949 נשארה לטרון בידי הלגיון הערבי, אך בניגוד להסכמים לא הותר המעבר לירושלים בכביש לטרון - שער הגיא . נתיב התנועה העיקרי הועתק אל כביש "כביש הגבורה" שנסלל עוד בשלהי מלחמת העצמאות מכיוון חולדה וצומת נחשון אל מסעף שמשון, על כביש שער הגיא הר טוב.
רק לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967 נכבשה לטרון על ידי צה"ל, יחד עם אזור יהודה ושומרון והדרך מתל אביב יפו לירושלים חזרה לעבור דרך לטרון.
בשנות השבעים הורחב התוואי לארבע מסלולים. בסמוך לשער הגיא, הונחו שרידים של משוריינים שנפגעו בקרבות שיירות ההספקה לירושלים במלחמת השחרור בשני מקבצים.
חיים גורי כתב את מילות השיר: "באב אל ואד" , שהיה לאחד משירי הזיכרון ללוחמי מלחמת השחרור .השיר מעמיד במרכזו את הערך של זיכרון החברים אשר נפלו בקרבות על הדרך לירושלים [השיר הושמע לראשונה בביצועה המקורי של הזמרת יפה ירקוני]:
:
באב אל וואד /מילים: חיים גורי
פה אני עובר, ניצב ליד האבן.
כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
פה רתחו בשמש זפת ועופרת.
פה עברו לילות באש וסכינים.
פה שוכנים ביחד עצב ותפארת,
משוריין חרוך ושם של אלמוני.
באב אל וואד...
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש
ואני זוכר אותם אחד אחד.
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת.
באב אל וואד...
יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.
באב אל וואד...
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
