עיוור הוא אדם בעל אור נפשי מרובה 

 

עיוור הוא אדם בעל אור נפשי מרובה

 

משמעות הנכות : אדם אשר איבר מסוים בגופו אינו פעיל. העיוורון הנו נכות המתבטאת בחוסר ביכולת ראייה. לעתים עיוורון הוא מום מולד ולעתים נגרם כתוצאה ממחלה או מתאונה. עיוור מוגדר כמי שלא יכול לראות אפילו אור.

 

כיום ישנם אנשים עם לקות ראייה קשה המקבלים ממשרד העבודה והרווחה תעודת עיוור ויש נטייה לקרוא להכליל עיוורים עם לקויי ראייה אחרים תחת הקטגוריה "לקויי ראייה".

 

הסומא, אינו רואה את המעטפת החיצונית והשקרית של העולם.הוא מתבונן יותר אל המראה הפנימי והאופי המהותי.

 

עיוור נקרא ע"י חז"ל :"סגי נהור". אלו מילים ארמיות אשר תרגומם לעברית הוא: "אור רב"! האם חז"ל לועגים לעיוור ומכנים אותו אדם שרואה הרבה?! בפשוטם של דברים, חז"ל משתמשים בלשון נקייה, כדי לעודד את העיוור ולא לפגוע בו, לכן אינם מכנים אותו "עיוור" אלא "סגי נהור".

[בלשון הרבי: "סומא נקרא "סגי נהור" שפירושו ריבוי אור, אף שלכאורה הוא היפך עניין הסומא שאינו רואה, אלא לפי שב"סגי נהור" מאיר עצם כוח הראיה בלי כיסוי והעלם, ולכן לא נמצאת אצלו התפשטות כוח הראיה"].

 

שתי מצבים גורמים למום על פי הקבלה:

1)בעייה בגוף - כוחות נפשו רגילים ככל אדם, אך יש ליקוי במעבר הכוחות לאבר בשל ליקוי מסוים הקיים בו, האבר פגוע ואינו מתפקד כרגיל.

2) בעיית הנשמה - כוחות נפשו שונים מהרגיל, יש לו השפעות מרובות יותר מבני אדם נורמאליים, ובשל כך האבר פגוע ואינו מתפקד כרגיל, כי אין האבר הגשמי מסוגל לקלוט ולהכיל את העוצמה וריבוי שפע כוחות הנפש המושפעים אליו, ומתוך כך הוא נפגע ואינו מצליח בתיפקודו.

כמו מנורה המקבלת מתח חשמלי יותר גבוה ממה שהיא מסוגלת להכיל, ובשל כך היא נשרפת וחדלה לתפקד,כך גם יכול להיות שבשל עוצמת ההשפעה הרוחנית של הנשמה, האבר הגשמי של הגוף, אינו מסוגל לקלוט את השפע הנשמתי והוא נפגע.

 

בתורת הקבלה מגלים שכך הם פני הדברים באמת - עיוור הוא אדם בעל אור רב: עיוורון גשמי נובע בשל כך שיש לו "אור נפשי מרובה", כלומר שהכוח הנשמתי השורה בעיניו הגשמיות מרובה מיכולת הקליטה וההסתגלות של עיניו, ובשל כך הוא הופך עיוור. אינו מסוגל להתבונן בליקויים חיצוניים טפלים.

 

אמרה תורה: "לפני עיוור לא תיתן מכשול" והכוונה היא לא רק לפשוטו של מקרא שאסור לשים מכשול בדרך שעובר בה עיוור, אלא גם אם אדם בא אליך לבקש עצה בנושא שאתה מכיר והוא אינו מכיר, הוא עיוור בעניין זה. אל תיתן לו עצה לא הוגנת, עצה מכשילה.

 

ולפנינו מעשה של הרשב"י:

מדוע באמת רשב"י לא פטר את  העולם מן הדין,ורק אמר "יכול אני" ....

ותירץ,  בדרך משל  הידוע, למלך שהיה צריך שני אנשים שישמרו לו את הפרדס.לקח אחד עיור ואחד  חיגר שאין לו רגליים ללכת. ויהי למחרת ,התגלה שכל פרי המאכל נאכלו. המלך ידע  שהשומרים הם אלו שאכלו מפרי הגן וציום לבא אליו,שאל את החיגר:

-מדוע אכלת את הפירות?אמר לו:

-זה לא אני שאכל כי אני חיגר ואין אני יכול ללכת,ומי שעשה את המעשה הוא העיוור.פנה המלך לעיוור,והעיוור אמר לו:

-זה לא אני כי  איך אוכל לגנוב את הפירות אם אני עיוור?מה עשה המלך?הרכיב אותם זה על זה,את החיגר שם על כתפי העיוור ואמר להם:

- עכשיו אתם מסוגלים להיות כאיש רגיל,ולגנוב את הפירות....

 והנמשל ,בזמן שהקב"ה ידון את האדם,תאמר הנשמה כי היא פטורה כיוון שהגוף הוא שחטא,

כי בלעדיו היא רוחנית ולא עושה עבירות,וגם הגוף יטען כי הנשמה היא המחייה אותו ,ובלעדיה

 הוא כפגר מת -ובדאי שלא יכול לעשות בעצמו עבירה.

מה יעשה הקב"ה ישים הנשמה בתוך הגוף וידון אותם.

 

מסופר בתלמוד על נחום איש גמזו,אשר היה צדיק גמור. פעם אחת [הייתה מיטתו מונחת בבית רעוע] בקשו תלמידיו לפנות מיטתו ואחר-כך לפנות את הכלים. אמר להם: 'בניי, פנו את הכלים ואחר-כך פנו את מתתי, שמובטח לכם שכל זמן שאני בבית אין הבית נופל'. פינו את הכלים ואחר כך פינו את מיטתו ונפל הבית. אמרו לו תלמידיו:

-          'רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך'?  אמר להם:

-          -'בניי, אני גרמתי לעצמי. שפעם אחת הייתי מהלך בדרך לבית חמי והיה עמי משוי שלושה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים. בא עני אחד ועמד לי בדרך ואמר לי:

-          'רבי פרנסני'. אמרתי לו:

-           'המתן עד שאפרוק מן החמור'. לא הספקתי לפרוק מן החמור עד שיצתה נשמתו. הלכתי ונפלתי על פניו ואמרתי:

-           'עיני שלא חסו על עיניך יסומו, ידיי שלא חסו על ידיך יתגדמו, רגליי שלא חסו על רגליך יתקטעו', ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי 'כל גופי יהא מלא שחין' '. אמרו לו:

-           'אוי לנו שראינוך בכך!'. אמר להם:

-           'אוי לי אם לא ראיתוני בכך'.

-           

על פי ההלכה,אישה סומא יכולה לברך על הנרות מכיוון שגם היא נהנית מהמאורות. אם בעלה אינו סומא עדיף שיברך הוא על הנרות[מגן אברהם].

 

ולסיום,נזכיר לטובה , את סיפורו של חסיד אומות העולם במלחמת העולם השנייה אוטו וילד אשר העסיק במפעלו עיוורים ובעלי לקויי ראיה וכך הצליח להציל את חלקם מסוף מר.  

אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/>

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי