אלכסנדר קאלדר, הפסל האמריקאי הנודע נחשב (1898-1976) נתפש כאחד הפסלים האמריקאים החשובים ביותר במאה ה-20. לזכותו נרשמו בין השאר המצאת המובייל, אביזר חובה בכל עריסת תינוק בימינו, פסל קינטי תלוי שחלקיו מאוזנים בשיווי משקל ונעים באמצעות מנוע, מגע יד או רוח, וכן פסלי ה"סטבייל", המונחים על הקרקע. תחום הפיסול בחוטי מתכת זוכה לעדנה בשהים האחרונות, במידה רבה בזכותו של קאלדר. קאלדר הינו אחד מחשובי הפסלים בחוטי מתכת אם לא החשוב שבהם, וזאת עוד לפני המצאת הפיסול הקינטי ? המוביילים.
לפני הכל קאלדר היה פסל. בנוסף הוא גם צייר, יצר ליטוגרפיות, צעצועים שטיחי קיר ותכשיטים. הוא נולד בפנסילבניה ביולי 1898, בנו של פסל ידוע (אלכסנדר סטירלינג קאלדר), שיצר הרבה בעיקר בפילדלפיה ולסב פסל (אלכסנדר מילן קאלדר) , סקוטי שהיגר לארה"ב בשנת 1868. פסלו הידוע ביותר של הסב הינו של ויליאם פן, הניצב מעל לבניין העירייה בפילדלפיה.
אמו של קאלדר, נאנט לדרר קאלדר, הייתה ציירת פורטרטים. היא פגשה את אביו במהלך לימודיה באקדמיה לאומנות של פנסילבניה, והם התחתנו כשלוש וחצי שנים לפני הולדתו של קאלדר. אחותו, מרגרט גדולה ממנו בשנתיים.
קאלדר הפגין נטייה לחומר מגיל צעיר. את פסלו הראשון, פיל חימר, הוא יצר בגיל 4. את הסטודיו הראשון שלו קיבל כשהמשפחה עברה לפסדינה קליפורניה, ושם הוא יצר תכשיטים לבובות של אחותו משיירי חוטי נחושת שמצא ברחוב. בגיל 11 יצר במתנה להוריו פסלים של כלב וברווז כמתנה לחג המולד. הברווז נחשב לדוגמא מוקדמת לפסלים הקינטיים שלו (מתנדנד למגע). לאורך שנות הילדות של קאלדר המשפחה עברה לא מעט מקומות מגורים, בעקבות עבודות של האב ובין השאר דילגה בין ניו יורק וקליפורניה. בכל מקום הוקצה לקאלדר חלל לסטודיו, ואת התיכון סיים קאלדר בסן פרנציסקו בשנת 1915. הוא למד הנדסת מכונות, עבד במגוון עבודות כולל כמכונאי באונייה, כאחראי שעון עבודה במחנה כורתי עצים וכבאי בחדר הדוודים של ספינה אחרת. שם הוא התעורר בוקר אחד, מול חופי גואטמלה, וראה מצד אחד של הספינה ירח מלא ומצידה הנגדי את הזריחה. המחזה השאיר רושם עז ומתמשך על קאלדר והוא יתייחס אליו לאורך כל חייו. זמן קצר לאחר מכן (1923), החליט להפוך לאמן כמקצוע.
הוא עבר לניו יורק בשנת 1925 עבד בעיתון ונשלח לצייר קרקסים למשך כשבועיים. הוא נשבה בקסם הקרקס והנושא הפך לתחום עניין שיחזור ליצירותיו וילווה אותו כל חייו. בשנת 1926, עבר לפריס וחי ברובע האמנים מונפרנס שם בנה צעצועים. לאחר מכן החל ליצור את "קרקס קאלדר" מחוטי מתכת, חוטים גומיות ובד. הוא הכיל את הקרקס במזוודות והקרקס התכנס לחמש כאלה. הוא הסתובב איתם משחזר הופעות קרקס וזכה להצלחה נאה משני צידי האוקיינוס האטלנטי. אז גם החל לפסל את חבריו ודמויות בולטות של התקופה ושמו יצא למרחוק כאמן חדשני. שוב בארה"ב הוא פיתח צעצועי עץ קינטיים, והציג לראשונה ב 1928 בתערוכת סולו. הוא נע הרבה בין אירופה לארה"ב ובאחד השיוטים פגש את לואיזה ג'יימס, עמה יתחתן בשנת 1931. בביקוריו בפריז בתקופה זו חבר לאמני אוונגארד כחואן מירו ומרסל דושמפ. ביקורו בשנת 1930 בסטודיו של מונדריאן, "המם" אותו וחיבר אותו לאומנות האבסטרקטית. במשך שבועיים לאחר הביקור הוא צייר אך ורק אבסטרקט, ובסופם החליט שהוא מעדיף לפסל. בשלהי 1931, חל מפנה נוסף בקריירה שלו כשקאלדר משלים את הפסל הקינטי המלא הראשון שלו והמציא בזאת את האומנות הקינטית. הוא המשיך לעבוד על שני התחומים שפיתח הפיסול בחוטים והפיסול הקינטי. בשנת 1933 חזר הזוג קאלדר לארה"ב, לקונטיקט, ושתי בנותיו נולדו בשנים 1935 ו- 1939. בשנים אלה המשיך קאלדר להופיע עם הקרקס שלו, בנה תפאורות לבלט של מרתה גרהם וגם החל בצבירת נסיון בפסלי חוץ גדולים. הפסלים הראשונים היו קטנים ועדינים יחסית. במחלמת העולם השנייה, בשל מחסור בברזל, עבר קאלדר ליצור בגושי עץ. כאן שוב נולדה יצירה מקורית שדושמפ כינה קונסטלציות. חלקי עץ מגולף מעוגנים בחוטי מתכת, הם נקראו כך בדומה לקונסטלציות כוכבים. שנות הארבעים והחמישים היו פוריות מאוד. ב 1945 הוא יצר סדרת עבודות קטנה יחסית משאריות חומרים של עבודות גדולות יותר, ודושמפ הביא אותן לתערוכה באירופה. את המאמר המפורסם על המוביילים של קאלדר בקטלוג התערוכה, כתב סארטר. בשנות החמישים החל קאלדר להתרכז בפיסול מונומנטלי. הוא עבד בצרפת, ייצר דגמים שאח"כ נבנו תחת פיקוחו. דוגמאות בולטות הן "125" לנמל תעופה קנדי , ה"ספירלה" לבניין אונסקו בפריז ו"האדם" לאקספו במונטראול ב67. בשנת 1966 פרסם קאלדר "אוטוביוגרפיה עם תמונות" בסיוע חתנו ג'אן דייוידסון. פסל של קאלדר, פרופלור מכופף או בשמו הרשמי WTC Stabile הוצב בכניסה למגדלי התאומים בשנת 1971 , בצידו הצפוני. לכשנפתח ה BATTERY PARK הוא הועבר לצד אחר ונהרס באסון התאומים. קאלדר נפטר בנובמבר 1976, קצת לאחר שנפתחה תערוכת רטרוספקטיסבה שלו במוזיאון וויטני בניו יורק. חודשיים לאחר מותו הוענק לקאלדר אות הנשיא לחירות, ע"י הנשיא פורד, האות הגבוה ביותר המוענק לאזרח. המשפחה החרימה את הטקס שהתקיים בינואר 1977 במחאה פוליטית. עשור לאחר מכן, בשנת 1987, הוקמה קרן קאלדר הפעילה עד היום. בשנת 2009 תוכננה תערוכה של קאלדר במוזיאון תל אביב. התערוכה נדחתה בשל קשיי תקציב.
אריק אפק - מפסל בחוטי מתכת http://WWW.ARIKAFEK.COM
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
