מקובל במדינת חוק שמי שמפר חוק, מובא למשפט או נקנס, ואין נפקה מינה אם מדובר ברכב שחונה במקום אסור או הפגנה בלתי חוקית מכול סוג שהוא .שני פנים להפרת חוק. הפן הפלילי שבגינו מובא האדם או הגוף למשפט וההיבט החומרי שבעבורו נקנסים ומשלמים בעד הנזק שנגרם. ישנם חוקים ותקנות בשפע בכול הקשור לדיני נזיקין לסוגיהם שאינני בקי בהם או אפילו מודע להם. בדרך כלל הסוגיה הזאת עולה כאשר המדינה צריכה לשלם נזיקין למי שנפגע על ידה כמו למשל בשטחים.
בדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ב- 17.7.2005 בנושא חוק נזיקין אזרחיים- באחריות המדינה- אמר פרופסור אריאל פורת בסיכום עדותו: "אסיים בכך שאומר לכם: בדיני הנזיקין, במיוחד בדיני הנזיקין שלנו בישראל, יש הרבה יותר כלים מאשר בכל שיטה משפטית אחרת בעולם שאני מכיר, שבה יש כלים להתמודד עם המצבים האלה.....מצבים האלה ניתנים לטפול במסגרת הדין הקיים. ההרחבה הזאת משמעה שמותר לעסוק בפעילויות שהן לא לחימה, גם לא לחימה בטרור: חייל מוצב במקום, לא קרה כלום שבועיים, נכנס לבית כלשהו ומשתולל ? שלא יספרו לכם שבמדינות אחרות אין אחריות נזיקית במצבים כאלה. זה לא נכון. יותר מזה, שלא יספרו לכם שיש עוד חוק מהסוג הזה במקום כלשהו בעולם. אין חוק כזה בשום מקום בעולם. אנחנו כאזרחי ישראל ? אני לא יכול כאזרח להשלים עם זה שיהיה חוק שיאפשר לחיילים שלנו, לילדים שלי, לעשות כאוות נפשם בלי שמישהו משלם על זה מחיר..."
כמובהר, בדיון לעיל מדובר בנזיקין שנגרמים על ידי המדינה או ברשותה ובאישורה. ואילו אני מדבר במצב הפוך, כלומר נזק למדינה. לכאורה למדינה יש פחות בעיות בטיפול בנזק שנגרם לה. היא יכולה לתבוע כל מי שלגביו קיימת עילה להביא אותו בפני בית משפט. אבל היא יכולה גם לקנוס מבלי לתבוע. לדוגמה אם עוברים באור אדום- נקנסים ולעתים הרישיון נשלל. אם לא מסלקים מסים במועד, נקנסים . אם גורמים נזק לרכוש ציבורי- משלמים.אם לדוגמה בשל רשלנות של מטיילים נאלץ חיל האוויר לשלוח מטוס חילוץ, הנחלץ או חברת הביטוח שלו חייבים לשלם את העלות.במישור המקומי, אם אתם חונים במקום שאסור בחנייה או במקום שמותר בתשלום ואינכם מצמידים את האישור- אתם נקנסים וזכותכם לבקש שעניינכם יובא בפני בית משפט.
במפרי החוק בשטחים, מדובר בהוצאות של מאות אלפי שקלים בגיוס אנשי ביטחון, בכלים שהם משתמשים, באוטובוסים שמפנים את מפירי החוק וכיו"ב. ההוצאה הכוללת מגיעה למיליונים.משרד הביטחון דואג לקבל את המגיע לו אבל בסופו של הדבר הכסף הוא על חשבון הציבור ובעיקר הנזקקים בעם, הקשישים,החולים,טעוני סעד וכיו"ב. שלא לדבר על העובדה שכול עיסוק של כוחות הביטחון בהפרות סדר גורע מן היכולת להתמודד עם מעשי חבלה וטרור.ואכן בזמן שכוחות הביטחון עסקו במפרי הסדר ב"חומש" הופעל על ידי הפלשתינאים מטען אשר למרבה המזל התפוצץ במרחק קצר מאנשי מג"ב. ב"מזרח הפרוע" הזה לא מסתפקים ב Texas rangers כאן מרותקים כוחות הביטחון מכול הזרועות,כמעט .אין כול סיבה שבעולם שמעשה בלתי חוקי כמו למשל "עליה לחומש",אשר כדי לסכל אותה או כדי להשתלט על מפירי החוק,דרושים כוחות רבים,של המשטרה של משמר הגבול ושל הצבא,שמפירי החוק לא ישאו בהוצאות מלבד עמידה לדין . ואם חוק מפורש כזה לא קיים,או שהוא נתון לפרשנויות שונות, יש לחוקק חוק ברור.
ככלות הכול אהבת ארץ ישראל נקנית בייסורים, כולל ייסורי כיס.הבדיחה סיפרה פעם שתייר שכח איך קוראים לכותל המערבי באנגלית( the wailing wall ) והוא הסביר זאת לנהג המונית ככה. "קח אותי, אתה יודע, להיכן שהיהודים בוכים". הנהג הביא אותו למשרדי מס ההכנסה.
" אחת מן ההנחות של דיני הנזיקין היא שב'עולם מושלם' יודעים כולם לכמת במדויק את עלות הסיכונים הגלומה בפעילות שהם נוטלים בה חלק, וכתולדה מכך לשקול שיקול רציונאלי האם "משתלם להם להשתתף בפעילות זו". דא עקה, בהיותו של עולם זה רחוק מלהיות מושלם הכירו במסגרת דיני הנזיקין בכך שלא רק שאין הכול יודעים לכמת את עלות הסיכונים שהם יוצרים או נחשפים להם, אלא שבמקרים רבים הם אפילו לא יודעים על קיומם של סיכונים אלו..." (מונחים לגבי דיני נזיקין מתוך אתר אוניברסיטת תל אביב (tau ac il www.virtual) . במבוא לתורת המשפט לימדנו פרופסור גד טדסקי כי יישום החוק הוא בהפרתו,כלומר רק כאשר החוק מופר העבריין ייתן את הדין.זה אמור גם במקרה זה .אם ייקנסו בשל ההוצאות שנגרמו על ידם יהיו מודעים בעתיד לסיכונים.
לקראת פינוי המתנחלים מדירות בשוק הישן בחברון התפרסם כי המאחזניקים הוזהרו כי הפינוי יבוצע "תוך שימוש בכוח סביר", וכי "אם ייאלצו כוחות הביטחון להשקיע מאמצים ומשאבים בפעולות הפינוי, תישקל האפשרות להטיל את כלל עלותן על שכמם" .הם פונו, אך אין כול ערובה שבעתיד לא יהיה צורך להפעיל שוב כוחות רבים.וכאן קבור מה שקבור.
לצערנו הרב,לא רק בעניין הזה המדינה ובית המחוקקים בעצמו לא מקפידים על מילוי החוקים. בעוד שורה ארוכה מאוד של הפרות החוק אין דין ,ואם יוסיפו לערער את יסודות הערכאה המשפטית- לא יהיה גם דיין.הא ראייה. כמה זמן מדברים על פינוי מאחזים בלתי חוקיים. אז מדברים. עכשיו מדברים,כאמור, על "הסכם מאחזים".בין דיבורים למעשים אצלנו מפרידות גלקסיות.
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
