המפגשים הראשונים אתו התנהלו בחדר הטיפולים הקונוונציונלי, עם דלת פתוחה כשהאם יושבת בחוץ, ממתינה מקרוב, במצוות בנה. "הילד די נמנע מתקשורת ישירה איתי. הוא העדיף לעבוד עם המים, הבוץ והחול הרטוב. ורק לאחר מפגשים לא מעטים החל מעט להיפתח ולשתף פעולה, והסכים לעבוד בחומרים נוספים מעבר לבוץ".
בן נפתלי (לוסטיג) נולדה וגדלה בקיבוץ העוגן. במשך שנים רבות הייתה מטפלת בתחום האמנות ובשש השנים האחרונות פתחה מכון משלה שנקרא "מכון תמר-ה", עד שהחליטה שהיא מרחיבה את תחום התרפיה למה שהיא מחוברת אליו כל חייה - התרפיה בעזרת הטבע. לפני כשנה פתחה בית-ספר בפנימיית הנעורים בבית ינאי תחת חסות המועצה עמק חפר שם היא מנהלת כיום מסלול לימודים בתחום, ובו לומדים טבע וגינון טיפולי בשילוב אמנויות. המרכז שנפתח הוא גם בית ספר וגם מרכז טיפולי בפני עצמו.
מאז ערוגות הירקות
בן נפתלי עשתה כמה מסעות בחייה לפני שחזרה לחיות בקיבוץ, להקים משפחה לצד הוריה, אבל מרגישה שלכל אשר הלכה ליוותה אותה חוכמת הטבע שרכשה בילדותה בערוגות הירקות ובמשק החי אליהם הייתה מחוברת, כמו כל חבריה, כחלק אינטגרלי בהווי ילדותה בקיבוץ.
הגילוי הגדול שלה הוא שכל העקרונות המודרניים של הטיפול בעזרת הטבע הם למעשה אותם עקרונות עליהם צמחה היא ודורות של בני קיבוץ, החינוך כחלק מהגידול במרחבים הפתוחים ודרך עונות השנה המתחלפות בטבע.
היא צעירה למראה, מלאת חיוניות, מקרינה הרבה שמחה, חום וביטחון. לראיון היא מגיעה מצוידת בכל המסמכים הדרושים, המעגנים את בית הספר לטבע וגינון טיפולי שהקימה לאחרונה, בקרקע המציאות. "חשוב לי להיות מדויקת ומאורגנת", היא אומרת ובקולה מהדהד ניסיון חיים ותובנות יישומיות של אישה שבגיל 40 הבינה שכל מה שהיה בטוח עד היום בקיבוץ ובחיים הפרטיים - נגמר, ועליה לצאת למירוץ היצירתי, לעשייה ופרנסה בקיבוץ המתחדש.
"באחד המפגשים ביקש גיא לבנות בית מעץ", היא מספרת. "זו הייתה בקשה מצוינת. במרחק הליכה שכנה נגרייה, הצעתי לו לצאת מחדר הטיפולים ולחפש בנגרייה חומרי עץ לבנייה. הוא הופתע מעט מהאפשרות לעזוב את חדר הטיפולים ונענה בשמחה להצעה. במהלך הפגישות הבאות, הוא בנה בית עץ קטן וכבר במהלך הבנייה, חשתי שחלים בילד שינויים. דיבורו החל לשנות צורה, פתאום הוא נראה יותר בטוח בעצמו. הוא התחיל לעשות שימוש במונחים חדשים שהפגינו תחושות חדשות של יציבות וביטחון".
מסתבר שהמסע הקטן מחוץ לחדר הטיפולים, עשה משהו לילד. באחת הפגישות הבאות הוא ביקש לצאת לטיול למטע אבוקדו הצמוד לחדר הטיפולים. כאשר הגיעו למטע החלו שפע של פעילויות ורעיונות לנבוע מתוך גיא. הוא ביקש לחפש עבורו "בית", הם שוטטו במטע וחיפשו מקום מוגן ונסתר על הענפים, שיחקו משחק תופסת שהמציאו יחד, "תופסת רובין הוד", הם בנו יחדיו מחסות על העץ מפני הטורפים, ולבסוף פשוט נחו יחד בתוך העלווה העבותה. הטיול למטע נחל הצלחה גדולה, ומאז זה הפך לעניין שבשגרה, מטע האבוקדו שקם לתחייה בדמיונו המשוחרר והיצירתי של גיא הפך לבמת עולמו. תמר לוסטיג - בן נפתלי - תרפיסטית באומנות,מורה ויועצת חינוכית במשרד החינוך ,מרצה בבית ברל במסלול לתראפיה באומנות, מקימת מכון "תמר-ה" לתראפיות בין תחומיות . בעלת קליניקה פרטית לטיפול ,מרצה ומנחת סדנאות .בצוות ההקמה של התכנית לגינון טיפולי- טבע תראפיה- וטיפול באומנויות הנלמדת כיום ב"הדסה נעורים" ובבית הספר להוראה חיפה.(בתשס"ח) . . http://www.tc-tamara.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
