יאנוש קורצ'אק צעד יד ביד עם חניכיו האהובים אל מותו
יאנוש קורצ'אק [1879 – 1942], הוא שם העט אשר בו נודע הנריק גולדשמיט -סופר, רופא, מחנך והוגה חינוכי יהודי פולני. קורצ'אק נולד בעיר ורשה שבפולין, אז חלק מהאימפריה הרוסית. אביו יוסף גולדשמיט היה עורך הדין. קורצ'אק גדל בבית יהודי מתבולל ,במשפחה אמידה- שבה דיברו פולנית, יידיש ורוסית. כשהיה קורצ'אק כבן 18, נפטר אביו.משפחתו ירדה מנכסיה והוא נאלץ לסייע בפרנסתה על ידי מתן שיעורים פרטיים.
בשנת 1898 השתמש לראשונה בשם העט "יאנוש קורצ'אק", כשהשתתף בתחרות ספרותית. בשנת 1901 יצא לאור ספרו הראשון, "ילדי הרחוב".
בשנים 1898–1904 עסק בכתיבה עיתונאית ולמד רפואה, בעקבות רצונו לעזור לבני אדם .עם סיום לימודיו באוניברסיטת ורשה,נעשה רופא ילדים. במהלך לימודיו עבד במחלקת הילדים של בית החולים, שם פגש ילדים ממשפחות עניות והכיר את מצוקותיהם.
במלחמת רוסיה-יפן, בשנים 1905–1906 שירת כרופא צבאי. לאחר המלחמה, חזר לעיסוקו כרופא ילדים, בוורשה. קורצ'אק החל לעבוד בבית-חולים יהודי לילדים. הוא הקים שני בתי יתומים – אחד ליתומים יהודיים והשני ליתומים פולניים. את בית היתומים היהודי ניהל במשך כ- 30 שנה עד להירצחו במחנה המוות טרבלינקה .
ניהול בית היתומים היהודי בורשה -היה את אחד הניסיונות המוקדמים ביותר בחינוך דמוקרטי. קורצ'אק התמסר כולו לעשייה החינוכית ואף פיתח גישה חינוכית מיוחדת המושתתת על כבוד לילד ומעניקה לו חופש ביטוי ושלטון עצמי.
בבית היתומים הילדים היו שותפים לניהול, לקביעת החוקה ולאכיפתה על הכלל. החלטות נתקבלו בפרלמנט הילדים וחילוקי דעות לובנו בבית המשפט אותו הקימו.
קורצ'אק שימש כמרצה במכון היהודי למורים בוורשה ובאוניברסיטה החופשית של פולין, וגם הגיש שידורי רדיו בנושאי חינוך. הוא פרסם שני ספרי עיון בחינוך ילדים – "כיצד לאהוב ילדים" ו"זכותו של הילד לכבוד". הוא הציג את משנתו החינוכית בהרצאות, במאמרים ובספרים שכתב לילדים ולמבוגרים. על שמו נקרא פרס יוקרתי בינלאומי לספרות ילדים.
בעקבות עליית הנאצים לשלטון -נרתם יאנוש קורצ'אק לפעילות הסוכנות היהודית בפולין. בשנות ה- 30 של המאה העשרים ביקר קורצ'אק פעמיים בארץ ישראל – בשנת 1934 ובשנת 1936, הוא התארח בקיבוץ עין חרוד וביישובים נוספים, ופגש רבים מחניכיו לשעבר, אשר עלו לארץ כחלוצים.
תכניתו של קורצ'אק לחזור לארץ ואולי גם להתיישב בה ,נקטעה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין בידי הנאצים. קורצ'אק נשאר בבית היתומים בוורשה עם חניכיו. בית היתומים עבר אל הגטו היהודי ,במסגרת ההחלטה של הנאצים לחסל את כל יהודי גטו ורשה. הוא השקיע מאמצים רבים להקל על סבלם של היתומים אשר מספרם הלך וגדל.
ב-1942 יצאה הוראה לשלוח למחנה המוות טרבלינקה -את הילדים מבית היתומים של ד"ר יאנוש קורצ'אק. הנאצים הציעו אמנם ליאנוש קורצ'אק לעזוב את היתומים ולהינצל – אבל הוא סירב.
וכך, ביום כ"ב בחודש אב תש"ב – 1942 צעדו 200 היתומים מגטו ורשה אל תחנת הרכבת בדרכם למחנה המוות, ובראשם יאנוש קורצ'אק.
וכך תיאר זאת עד ראייה: "… זה לא היה מצעד לקרונות המוות. זאת הייתה מחאה מאורגנת, אילמת, נגד הרצח!… כל הילדים הסתדרו ברביעיות, וקורצ'אק הלך בראשם בעיניים מורמות, כשהוא מחזיק בידיהם של שני ילדים…"
הם צועדים שורות שורות, לבושים בבגדי שבת וחג. הנה הם בתחנת הרכבת - הקצינים הנאציים מנסים לשכנע את יאנוש קורצ'ק שלא יעלה עם הילדים לרכבת - יאנוש קורצ'ק דוחה את בקשתם בבוז, והרכבת יוצאת לדרך ממנה לא חוזרים עוד....
קורצ'אק נספה בשואה בשנת 1942 במלחמת העולם השנייה .
לארץ ישראל לא זכה קורצ'אק לחזור, אך זכרו מונצח בארץ ביישובים רבים – ברחובות ובכיכרות הנקראים על שמו. בשנת 1962, במלאו 20 שנה להירצחו של קורצ'אק, הנפיקו ממשלות ישראל ופולין בול מיוחד לזכרו.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



