לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אומר עמוס הנביא
עמוס הנביא היה אבי אבות כל תורות הצדק האוניברסאלי ,אשר העלה על נס ערכי צדק אוניברסאליים ואת הטענה -שכל העמים שווים בעיני האל .
עמוס היה הראשון לנביאי הכתב ,הם הנביאים האחרונים- וספרו מופיע שלישי בתרי עשר. יתכן שספר עמוס- נכתב על ידו או ע"י תלמידו . הוא ניבא בתקופת ירבעם השני מלך ישראל ועוזיהו מלך יהודה ,ונבואתו היא כנגד ממלכת ישראל, הצפונית.חי במחצית הראשונה של המאה ה- 8 לפני הספירה.
כוחו של עמוס הנביא היה, בהיותו נביא מוסרי ממעלה ראשונה, אשר האמין בדבריו, הוכיח את עם ישראל על קלקול המידות המוסרי שלו, וחזה כי העם בכללותו -ישלם על מעשיו אלו. הוא היה שילוב נדיר של איש מעשה פשוט עם נביא אמת. הוא היה רועה צאן פשוט ש"התפרנס בקושי מעבודתו, והשלים הכנסה בתור בולס שקמים, כלומר :אוסף את פירות השקמים למאכל הצאן".
עמוס הנביא גר בעיירה הקטנה תקוע אשר בממלכת יהודה, דבר אשר השפיע רבות על סגנון דיבורו הכפרי. כאשר עמוס הנביא שמע על השחיתות בממלכת ישראל, הוא החליט ללכת לממלכת ישראל כדי להוכיחם על רעתם.
נבואות עמוס:
-"נבואות הגויים" אשר בראש הספר ,המוכיחות את העמים השכנים על עוולות בסיסיות
-נבואת המראות -המעידות על חששותיו של עמוס מפורענויות העומדות להתרחש על עם ישראל.
-התוכחות המוסריות החברתיות, אשר רצופות באיומי פורענויות ו"יום ה'", ובתביעות שמאפיינות את "תורת הנביאים" [מסוף תקופת נבואתו]. זוהי תקופה של ניצחונות צבאיים, כיבושים טריטוריאליים ושאננות ורווחה כלכלית, וכל אלה מוצאים ביטוי בנבואתו.
-נבואות נחמה לאחרית הימים ,ו"סיפורים" על קורותיו וחוויותיו האישיות .סדר הנבואות וגיבושן נעשה בידי עורכים.
נבואותיו על ישראל והגויים עוסקות בעניינים מדיניים וחברתיים; אלו שניבא על ישראל עיקרן עניינים מוסריים-חברתיים. בזמנו של עמוס ממלכת ישראל הגיעה לפריחה כלכלית ומדינית, ודבר זה הקים בממלכת ישראל מעמד של עשירים, הסוחרים ובעלי האחוזות הגדולות שהיו קשורים בבית המלוכה -שחיו חיי מותרות ותפנוקים, לעומת המוני האיכרים שהעוני והמצוקה פגעו בהם.
העניים נאלצו ללוות בריבית גבוהה מהעשירים, וכאשר לא היה להם כסף לפרוע את חובותיהם, גזלו מהם העשירים את שארית רכושם ואף מכרו אותם לעבדות. עושר זה לווה בעושק דלים: "פרות הבשן אשר בהר שמרון העושקות דלים הרוצצות אביונים" "השואפים אביון ולהשבית עניי ארץ".
השופטים קיבלו שוחד מן העשירים לפסוק כנגד העניים. על כך הוכיח עמוס: "על-מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים" .
בעבור זה ,הותקף עמוס בידי כוהן אדיר השפעה בשם אמציה ,אשר לעג לעמוס והזכיר לו שהוא בכלל בא מארץ אחרת וקרא לעמוס לחזור למקומו ולארצו.
הכתוב אינו מזכיר את שם אביו של עמוס. במדרש ויקרא רבה כתוב:
אמר ר' יוחנן: כל נביא שנתפרש שמו ושם אביו - נביא בן נביא, וכל שנתפרש שמו ולא שם אביו הוא נביא ולא בן נביא... ורבנן אמרין בין שנתפרש שמו ובין שלא נתפרש שמו נביא בן נביא, שכן עמוס אומר לאמציה 'לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי' .מה הוא שהיה נביא אמר איני נביא, אף אביו שהיה נביא אמר אין אבי נביא.
ומדוע טוען עמוס לא נביא אנכי? כוונתו שאינו מאותם הנביאים, מבקשי המתנות, שאליהם מרמז אמציה כהן בית אל באמרו: ואכול שם לחם ושם תנבא [עמוס ].
לפי המסורות היהודיות והנוצריות ,קבר הנמצא ליד תקוע מיוחס לעמוס הנביא, ליד הקבר הוקמה כנסייה נוצרית קדומה שנחרבה. ישנה מסורת נוספת, המראה את קברו בכניסה המערבית לתקוע, במערה עתיקה אשר כיום סתומה בפסולת. ישנם המייחסים למערה זו, גם את קברו של הנביא ישעיהו.
חיים נחמן ביאליק כתב שיר ובכותרתו מצויה תמצית דברי אמציה: "חוזה לך ברח". ביאליק מביא את משפט הגירוש, שנאמר לעמוס, כמפתח לשיר כולו– סיטואציה של גירוש. דבריו לא נעמו לקהל קוראיו והם מגרשים אותו מעליהם. מטרתו של ביאליק הייתה להמחיש- עד כמה משמעותית הפונקציה של המשורר -כדמות משפיעה ביותר, מובילה חברתית, הנושאת בשליחות עליונה, המקבילה לשליחות אלוקית.
חוזה לך ברח / חיים נחמן ביאליק
"לך ברח?" – לא-יברח איש כמוני!
הלוך בלאט למדני בקרי,
גם דבר כן לא-למדה לשוני
וכקרדם כבד יפל דברי.
ואם-כחי תם לריק – לא-פשעי,
חטאתכם היא ושאו העון!
לא-מצא תחתיו סדן פטישי,
קרדמי בא בעץ רקבון.
אין דבר! אשלים עם-גורלי:
את-כלי אקשר לחגורתי,
ושכיר היום בלי שכר פעלי
אשובה לי בלאט כשבאתי.
אל-נוי אשוב ואל-עמקיו
ואכרת ברית עם שקמי יער;
ואתם – אתם מסוס ורקב
ומחר ישא כלכם סער.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
