פסיקה: אין זכות יוצרים ברעיון להאיר מזרקה 

מה מידת הפירוט הנדרשת בכדי שרעיון יזכה לביטוי הראוי להגנת זכות היוצרים?

זו השאלה שניצבה במרכזו של פסק דין חדש מבית משפט השלום בהרצליה (ת"א (שלום הרצליה) 13440-12-08 גביש נ' חברת גני יהושע בע"מ (מיום 12.04.2011)), ועל אף שלא ניתנה לשאלה זו תשובה כללית ודוקטרינרית, בית המשפט הכריע כי במקרה זה לא קמה זכות יוצרים לתובע, ומשכך ממילא היא לא הופרה.
במרכז התביעה - פסל שניצב באגם בפארק גני יהושוע. התובע, אשר טייל בפארק, חשב כי מוטב יהיה להאיר את הפסל בתאורה אומנותית. התובע פנה לחברה המתחזקת את הפארק - היא הנתבעת - והציע רעיון זה בפגישה עם מנכ"ל החברה. לאחר הפגישה, שלח הצעת מחיר לביצוע הפרויקט, אך החברה לא נענתה להצעתו. לאחר זמן מה, התברר לתובע כי הפסל המדובר הואר בתאורה פרי עיצובו של גיל טייכמן, ומכאן התביעה שהוגשה בגין הפרתה של זכות היוצרים של התובע. בית המשפט דחה חלק מגרסתו העובדתית של התובע, לפיה הציג מצגת מפורטת שכללה בחירה של שלושה צבעים וסידורם. יצויין, כי הטענה היתה כי הועתק לא רק הרעיון הכללי אלא ממש שלוש הצבעים עצמם וסדר הופעתם. דחיית הטענה נעשה מהנימוק שהצעת המחיר שנשלחה היתה כללית בהרבה, הציעה חלופות כלליות וכלל לא התייחסה לפרטים נטענים אלו. בנוסף, הצעת המחיר ציינה כי העבודה כוללת:

"תכנון ועיצוב תאורה אדריכלית הכולל: גיבוש רעיון ופרוגראמה, צילומי שטח והדמיות, תכניות למכרז/לביצוע..."

משום כך, בית המשפט התקשה לקבל את גרסתו של התובע לפיה כבר גיבש רעיון והציג אותו לנתבעת.
נוכח קביעה זו, כל שנותר הוא הרעיון שהוצג והצעת המחיר. בית המשפט קבע כי זכות יוצרים אינה חלה על רעיון (כפי שסעיף 5 לחוק זכות יוצרים קובע). עקרון זה, הוא עיקרון יסוד בדיני זכויות היוצרים, העומד בבסיס האיזון שבהענקת הבעלות על היצירה. לעניין זה, ציין בית המשפט:

"אכן, דווקא במקרה דנא יש כדי להבהיר הבהר היטב את הגיונו וחשיבותו של עקרון-יסוד זה. טול, למשל, את הדוגמאות הבאות: פלוני מהלך לו להנאתו בפארק, בעיר ובכפר. אגב הילוכו כאמור צצים בראשו רעיונות יצירתיים מופלאים. את המזרקה שבפארק רואה הוא בעיני רוחו כמוארת באור נגוהות, בצבעים ייחודיים ומתחלפים, המתאימים לצבעים השולטים בפארק באור היום [...]. לשיטת התובע, על מנת שאותו פלוני יוכל לכבול מבחינה משפטית את בעל הנכס הרלוואנטי, די לו לפלוני לשלוח לבעל הנכס הצעת מחיר לאקונית, לביצוע הגיונות-ליבו, או לחילופין או בנוסף להציג את מחשבותיו ורעיונותיו באמצעות מצגת מחשב פשוטה. מעת שפלוני ינהג כך, בעל הנכס לא יוכל יותר לבצע תכנית עבודה כלשהי, המבוססת על רעיון דומה, אלא אם כן ישלם לפלוני טבין ותקילין בעבור השימוש ב"זכות יוצרים" בגין הרעיונות שהגה. פשיטא, שהדברים אינם מתקבלים על הדעת, וזהו בדיוק הטעם בסיוג זכות יוצרים לעניין רעיונות. זכות יוצרים אינה מגבילה שימוש ברעיונות, שכן הגבלה כזו הינה בבחינת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. היא מהווה הגבלה מופרזת על חופש הפעולה של הפרט והציבור, ומקומה לא יכירנה בחברה המודרנית."

בית המשפט הוסיף וקבע, בבחינת מעבר לדרוש, כי מי שתכנן את התאורה בסופו של יום - ואשר פעל מטעמה של עיריית תל אביב-יפו ולא של הנתבעת - לא נחשף לרעיונו של התובע. משכך, אף מטעם זה לא יכולה להיות הפרה של זכות היוצרים, אשר מעניקה הגנה מפני העתקה של היצירה, ולא נותנת מונופולין כללי עליה המונע הגעה בלתי תלויה לאותה היצירה.
בסופו של יום, בית המשפט דחה את התביעה.
פסק דין זה עומד בסתירה לפסק דין אחר שניתן לאחרונה ביחס לקיומה של זכות יוצרים על רעיונו של מר זיסו. לטעמי, אין ספק כי פסק דין זה הוא הנכון מבין השניים, באשר יש מקום להעניק הגנה באמצעות זכות היוצרים לביטוי של רעיון ולא לרעיון לכשעצמו.

מאמר זה מתבסס על פוסט שהתפרסם בבלוג פיטפוטנטים: מפטנטים על פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר ושאר קניין רוחני. הכותב הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים.

האמור אינו מהווה עצה משפטית. אין להסתמך על האמור לשום צורך שהוא. אין לייחס את האמור לעיל למשרד גלסברג אפלבאום ושות' או ללקוחותיו. האמור הינו דעתו האישית של הכותב בעת כתיבת דברים אלו.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי