לנוכחותה של הפרעת קשב השלכות על תפקודי חיים רבים בכל מחזור החיים. סממנים ראשונים לנוכחותה ניתן לראות בינקות, והם קיימים עד הבגרות - כשליש מבעלי התסמונת נותרים עם הפרעה תפקודית בעטיה גם בבגרותם.
לאבחון המוקדם חשיבות רבה. כיום מוצע בספרות לאבחן כבר בגיל 5, זאת למרות שהאבחנה ב - DSM, מגדיר המחלות האמריקאי, מתייחסת למאפיינים אחרי גיל 7. אבחון נכון מספק דרכי התמודדות במישור הטיפולי ובמישור החינוכי. התמודדות נכונה מחייבת היכרות עם מאפייניה הרגשיים, הביולוגיים והתנהגותיים. קבלה של נוכחותה ומציאת משאבים להתמודדות מתוך עולמו של המטופל, ידועים בספרות כמנבאי פרוגנוזה טובה בהתערבות פרטנית.
הפרעת הקשב היא תכונה, קרי, מצב קיים שלא ניתן לרפא או לשנות, אולם ניתן להקל על אחדים מהסימפטומים שלה באמצעות טיפול תרופתי ובעיקר - ללמוד לעבוד נכון עם נוכחותה. התהליך מחייב ידע, קבלה עצמית ואמונה ביכולת לעשות. שילוב ביניהם יביא
להתמודדות נכונה ומעצימה של בעל התסמונת.
להלן ידונו מספר מאפיינים רגשיים והתנהגותיים של לקויי קשב, והאופן בו מטפל, הורה או מורה (להלן גורם חינוכי-טיפולי) יכולים ללמד את בעל התסמונת לעשות בהם שימוש נכון:
1. עיבוד "מידע רגשי"- קריאת המפה הסביבתית:
לקויי קשב מעבדים מידע באמצעות אינטליגנציה רגשית. אינטליגנציה רגשית היא שפה, ששימוש נכון בה יכול לאפשר לאדם זיהוי הכוחות בסביבה ושימוש נכון בהם. שפת הרגש שונה משפת ההיגיון. לכן לקויי קשב רואים את העולם לעיתים מזווית אחרת. הם בעלי איכויות להכניס יצירתיות לפתרון בעיות. יש להם ברק לראות את מה שנסתר מאחרים. תהליך עיבוד המידע של לקויי הקשב מאפשר להם להרגיש אנשים. ברם, לקוי קשב יכול "לקרוא" גורם חינוכי-טיפולי, ולעשות שימוש לרעה בהבנתו זו. הדבר קשור גם לרגישות שלו לסביבה (נתייחס לכך להלן). חשוב ללמד את בעלי התסמונת שהאינטואיציות שלהם טובות, אולם עליהם להשתמש בהן כמצפן ולא כהוראות ביצוע. תהליך נכון מחייב קריאת המפה הסביבתית בצורה נכונה, כולל הכוחות שלקוי הקשב יכול לשאוב ממנה, ולהיעזר בכוחות שהסביבה יכולה לתת (לרוב מרצון) כדי לממש את רצונותיו ושאיפותיו שלו. בחינה כזו תביא לשימוש נכון בכוח הסביבתי ושליטה בסיטואציה.
2. רגישות גבוהה - הרפייה:
לקויי קשב הם כמו רדאר, קולטים את כל מה שלא היו אמורים לדעת. זה מתקשר לאינטליגנציה רגשית, אבל גם לאופן הפעילות הייחודי של מערכת העצבים שלהם. מחקרים אפיינו אותה כמערכת עצבים רה-אקטיבית, אשר מגיבה כל הזמן לסביבה, ונמצאת בדריכות גבוהה. רגישותם הגבוהה מאפשרת להם להגיב מהר לשינויים בסביבה, ובכך לפצות על מוסחות גבוהה וחוסר תשומת לב לפרטים הקטנים. התבוננות בסביבה, למידת הסביבה ובשילוב הרפיה, יכולה ללמד אותם שליטה, ובכך להפחית גם אימפולסיביות.
3. דמיון מפותח ? דמיון מודרך:
הדמיון הוא אחד הכלים באמצעותו הגוף מפצה באופן אוטומטי על רמת עוררות עצבית נמוכה. (השני ? היפראקטיביות, שמעלה אנדרנלין). הדמיון המפותח יכול לשמש את בעל התסמונת כ'חרב פיפיות'. מכלי חשוב מאוד ליצירתיות במהלך היום, הוא עלול ליהפך למעורר חרדה בלילה. התערבות טיפולית בעזרת דמיון מודרך והדמייה יוצרת- יכולים לסייע בתכנון זמן ושימוש במרכיבי קשב נשלטים (ברירה, מאמץ ועוררות- לעיון במרכיבי הקשב מומלץ לעיין במידעון בנושא).
יותר מכל, לסובלים מחרדה, לפי עיקרון הדומה, המאפיין את התפיסה האקזיסטנציאליסטית בטיפול, שימוש באותם כלים שמעוררים חרדה כדי להתמודד עם החרדה, יסייע מאוד לבעל התסמונת להחזיר שליטה ולהפחית חרדה.
4. תקשורת בינאישית ? טווח קשב ואמפטיה:
אחת מנקודות החולשה של לקויי קשב הבאה לידי ביטוי ביחסים בינאישים היא התקשורת המילולית והבלתי-מילולית. יש לזכור, כי טווח קשב ממוצע של לקוי קשב נע בין מאית שניה לכ-10 דקות, להבדיל מטווח נורמלי שנמשך מעשירית שניה ועד 25 דקות. לפיכך, משך זמן מעבר ל - 10 דקות של הקשבה פסיבית ? פשוט לא נקלט. חשוב שגורם חינוכי-טיפולי בסביבה ידע נתון זה. לעניין זה, יש ללמד את בעל התסמונת הקשבה אקטיבית.
נושא נוסף קשור לרגישות של לקוי הקשב לג'סטות הקטנות של שותפו לשיח. הרבה פעמים לקוי הקשב מתערב מוקדם מידי או מנסה לקצר תהליך על ידי הקפצתו של שותף השיח קדימה. חשוב לפתח את מודעותו של בעל התסמונת לנושא, היות שהתנהלות זו עלולה לפגוע בעתיד ביחסים אינטימיים עם בני זוג או עם חבר טוב- בן אותו המין. חשוב בהדרכה ללמד את בעל התסמונת לסמוך על תחושותיו, להכיר את בן השיח ולטפח תקשורת אמפטית אל בן השיח.
5. יחסיות הסטיה:
נקודה חשובה, שלרוב איננה באה לידי בטוי בהתערבות החינוכית-טיפולית, היא יחסיות הסטייה. הפרעת הקשב היא תכונה שמבחינת האורגניזם איננה מהווה פתולוגיה (בניגוד לחרדה, דיכאון וכדומה). יש סביבות בהן הפרעת הקשב מהווה יתרון גדול. בספורט, תקשורת, ניהול, מחקר, שיווק, אומנויות ועוד תחומים בהם נדרשים ביזור קשב, סקרנות ויצירתיות, אזי לנוכחותה של הפרעת הקשב יתרון גדול. מנגד, בתחומים בהם נדרשים רצף, סדר וארגון ? נוכחותה של הפרעת הקשב יוצרת קושי. רוב הקשיים ניתנים לטיפול באמצעות עבודה נכונה עם מרכיבי הקשב. יש לכך מחיר, וחשוב שבעל התסמונת ידע אותו. הרפואה מספקת פתרונות נקדותיים להתמודדות עם הקושי? כמו משקפי קריאה, באמצעות טיפול תרופתי. לצד זה, אפשר לטפח מודעות עצמית לשיפור כישורי ההתמודדות. הבנה שלהפרעת הקשב אין יסוד פתולוגי מבחינת האורגניזם, מהווה נקודות התבוננות חשובה מאוד במערך ההתמודדות עם הפרעת הקשב.
לסיכום: לטעמי, מטרת ההתערבות החינוכית-טיפולית עם בעלי הפרעות קשב היא ללמד אותם לעבוד איתה ולקבל אותה. כל לחימה בה, ניסיון להשתחרר ממנה, או התכחשות לקיומה, מבזבז משאבים רבים מאוד, וחבל!. בהתאם לכך, מומלץ לבנות את ההדרכה עם לקויי קשב כשילוב בין פגישות-מידע לבין פגישות עבודה ותהליך.
כמטפלים וכמורים אנו אמורים לתת להם בסיס ידע וליצור אצלם ספק. לכל היתר ידאג היצר האנושי, שאיננו אוהב להישאר בחוסר ודאות ודוחף להתמודדות.
גיל מאור הנו בעל תואר M.A בקרימינולוגיה שיקומית, דוקטורנט באוניברסיטת בר אילן, סוציותרפיסט מומחה בהפרעות קשב והפרעות התנהגות.
לאתר של גיל מאור:
http://www.giladd.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
