אלי דורון, עו"ד - שרון פישמן, עו"ד - יפעת גוטמן, משפטנית / eli-doron@taxlawyers.co.il
הגם שהחקיקה הקיימת, האוסרת העדת בן משפחה אחד כנגד משנהו, מתיימרת להעדיף את אינטרס התא המשפחתי על פני חשיפת האמת, נראה שהצעות חוק עדכניות מבקשות להפוך את הקערה על פיה.
שינויי חקיקה מעידים ע"כ שבעידן בו אנו חיים האינטרס הציבורי לחשיפת עבירות פליליות, לרבות עבירות צווארון לבן, רומס ברגל גסה את האינטרס הציבורי לשמירה על התא המשפחתי.
המציאות העדכנית מלמדת על כך שיותר ויותר משפחות ישראליות מוצאות את עצמן מעורבות, שלא במתוכנן ובניגוד מוחלט לאופן התנהלותם השגרתית, בהליך של חקירות פליליות כאלה או אחרות, לרבות משפחות להן אין כל רקע או ניסיון בהליכים פליליים קודמים. החקירות וההליך המשפטי הבא בעקבותיו ואשר אליו , לא אחת, נשאבים כני משפחה רבים, יכול שינבע מחשד לעבירות אלימות ויכול שינבע מחשד לעבירות צווארון לבן, דוגמת עברות מס, הלבנת הון, עברות מכס ועוד.
במסגרת חקירות אלה מחליט הגוף החוקר, לא אחת, לזמן לעדות את בן הזוג ו/או בן משפחה אחר, אם לטובת גביית עדות מהותית היכולה לשפוך אור נוסף על הפרשה הנחקרת ואם מטעמים טקטיים חקרתים, המסייעים לגוף החוק , לא אחת, "לשכנע" את הנחקר שלא "להקשות" על התנהלות החקירה ותחת זימון בני משפחה וחקירתם – להודות בעבירות שבוצעו על ידו (מה שמבחינה משפטית לגיטימי בהחלט).
אכן, החקיקה עושה הבחנה בין חקירת בן משפחה על ידי הגוף החוקר, המותרת בצורה רחבה ביותר וללא כל מגבלה, לבין העדת בן משפחה על דוכן העדים, כנגד בן משפחה אחר. בעוד שהאחרונה נאסרה בדין - בכפוף לחריגים קבועים בחוק, האמורים להגן על התא המשפחתי תוך העדפת שלמות המשפחה על פני הוצאת האמת אל האור, הרי שהחלופה הראשונה מבין השניים, דהיינו זימון בני משפחה לחקירה בטרם הוגש כתב אישום, מותרת גם מותרת.
אלא שלאחרונה, כך נראה, עומדת החקיקה לשנות את התמונה באופן המעדיף במידה רבה את אינטרס הציבור לחשוף את האמת – ע"פ האינטרס הציבורי לשמירה על אחדות ושלום המשפחה. זאת בדרך של הרחבת הסייגים להעדת בן משפחה, עד לכדי ריקון הכלל המגן מכל תוכן של ממש.
סעיף 2 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א –1971 (להלן- " הפקודה"), קובע את הכלל הרחב לפיו " הכל כשרים להעיד בכל משפט". הסעיף מציין בין היתר, כי אדם אינו פסול מלהעיד על אף שהוא "...בן זוגו או קרובו של התובע, המתלונן, הנתבע או הנאשם...". הרציונל העומד ביסוד הכלל הרחב הקבוע בסעיף 2 לפקודה, הוא מתן אפשרות לבית המשפט למלא את תפקידו בגילוי האמת ובעשיית צדק, על פי כל הראיות הדרושות לכך. ברם, סעיף זה מכפיף עצמו, במפורש, לאמור בסעיפים 3 ו-4 לפקודה.
סעיפים 3 ו- 4 קובעים למעשה שני סייגים הפוסלים עדות של אדם במשפט פלילי כנגד קרובו:
1) עדות אדם לחובת בן זוגו. 2) עדות הורה וילד זה לחובת משנהו.
כלומר, לפי סעיפים אלו, בני זוג או הורים וילדיהם אינם כשירים להעיד מטעם התביעה במשפט פלילי האחד לחובת משנהו. מאידך, על פי סעיף 6 לפקודה, במידה ונקראו בני זוג והורה וילדו להעיד זה לזכותו של האחר, היינו- כעדי הגנה מטעם הנאשם, עדותם זו, בין אם תתקבל בחקירה ראשית ובין בחקירה שכנגד, תהא כשרה לשמש גם כראיה להוכחת אשמתו של הנאשם, קרי- כראיה לחובתו. הנימוק המרכזי שניתן בפסיקה להצדקת הכלל הפוסל עדות בני זוג, אחד לחובת רעהו, נובע מהחשש מפני פגיעה בשלום הבית ומפני ערעור התא המשפחתי. מגמה זו קיבלה עדיפות על פני החובה להעיד ולתרום בדרך זו לקיום משפט צדק. אולם, כפי שיובהר להלן, לאחרונה ניכרת בפסיקה מגמה חדשה, בה ניתן משקל נמוך יותר לכללי הפסלות האמורים וזאת נוכח התרבות מקרי האלימות בתוך המשפחה ומעבר לכללי משקל.
הוראות סעיפים 3 ו-4 לפקודה כפופות לחריגים הקבועים בסעיף 5 לפקודה, וסעיפים אלו מהווים "חריג לחריג". במקרים המנויים בסעיף 5 נקבע, כי החריגים שנמנו בסעיפים 3 ו-4 לא יחולו וניתן יהיה להעיד בכל זאת בני זוג, הורים וילדים.
דוגמא למצב בו לא חלים החריגים שנמנו בסעיפים 3 ו-4 הם עבירות אלימות במשפחה. ההגיון מאחורי העדפת העדות של בן המשפחה הוא כשמדובר בעבירות קשות בתוך התא משפחתי שהנו מעורער ממילא והשלום אינו שורה בו, תהיה זו בגדר החמצת תכליתו של הכלל אם נפסול עדות של אישה נגד בעלה ו/או ילד נגד הוריו.
לאור סעיף 2 לפקודה הקובע, כי הכל כשרים להעיד נובע הצורך להעניק פרשנות מצמצמת לחריגים לכלל, וזאת, בין היתר, על ידי מתן פרשנות מרחיבה ל"חריגים שבחריגים".
בנוסף על האמור לעיל, לאחרונה, ועדת השרים לחקיקה אישרה את נוסח טיוטת הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות העוסק בעיקר בהרחבת תחולת סייג עדות קרובים, הקבוע בפקודה ומאפשר עדות שכזו במשפט שעניינו עבירות הלבנת הון ו/או מאבק בארגוני פשיעה מסוג פשע.
תיקון זה נועד להרחיב את רשימת החריגים לכלל אי הכשרות; ההרחבה היא לעניין עבירות שבשל חומרתן נראה שבדומה לעבירות המהוות כבר כיום חריג לכלל זה, יש הצדקה להחיל גם עליהן את אותו הסדר וביניהן עבירות הלבנת הון, מאבק בארגוני פשיעה, עבירות מין לסוגן, גרם מוות ברשלנות וכיו"ב. אולם, מכיוון שבמהותן שונות עבירות הלבנת הון מעבירות שמהוות ככלל חריג לכלל של איסור עדות קרובים, דהיינו עבירות מין, אלימות ועבירות נגד קטינים וכול הנמצא בסעיף 5 לפקודה, הוצע להגביל תחולת חריג זה למקרים שבהם העד הוא בגיר.
שינויי חקיקתי זה הוצע, למרות שנכון לימינו כמעט כל עבירה כלכלית, לרבות עבירות מס, נכרכת עד מהירה בעברות על פי חוק איסור הלבנת הון ולמרות שהפרקטיקה מלמדת על כך שהתביעה עושה בעבירות אלא שימוש רחב, בדרך של הכללתן במגוון רחב של פרשות ועבירות אשר הושתתו בעבר על דינים אחרים. נראה כי גישה זו מקנה לאינטרס הציבורי לחשיפת עבירות פליליות, לרבות עבירות צווארון לבן, עדיפות, אפילו על פני עקרון ההגנה על התא המשפחתי.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל), 52522
טל': 6127446-03, פקס: 6127449-03
חיפה: שד' המגינים 58, 33264
טל': 8526693-04, פקס: 8555976-04
טבריה: רח' הירדן 100א' ת.ד. 1902, 14200
טל': 6717201-04, פקס: 6717203-04
רומניה: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2 בוקרשט, רומניה.
http://www.adviser.co.il
לשאלות לגבי המאמרים, נא שלחו שאלותיכם למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
