צחוק.
מהו צחוק?
צחוק נובע מרגש, אחד מתוך מגוון רחב של רגשות הקיימים בנו.
הרגשות הפנימיים שבנו גורמים לנו להזיות, למחשבות שווא, דמיונות שמלווים בהתנהגות שמשתנה בהתאם לכל סוג רגש ורגש, שגורמים לנו ליצור לעצמנו מציאויות שהן אשליה.
דוגמה למחשבה שגויה, לרגש שגורם לנו לצחוק.
אם, אני מרגיש את רגש הצחוק.
אז, אני זה שצוחק.
רגש הצחוק זה פנימי, זה בי.
רגש הצחוק הוא בגופי הוא בתוכי.
לכן, אני צוחק עם עצמי בלבד, ואז אני נכנס למצב של הזיה, ואז אני מתנהג בהתאם לרגש הצחוק.
אני לא צוחק משום דבר אחר שהוא חיצוני לי.
אני מייחס את מה שאני מרגיש, שזה את רגש הצחוק שבי, כלפי אותו גורם שהוא חיצוני לי, שהוא בעצם הופך להיות האובייקט שלי לצורך ולנזקקות הרגשית שלי לצחוק, וזאת רק כדי שלא להרגיש את אותם הרגשות השליליים שבי, שגורמים לי להרגיש רע עם עצמי.
בגלל תרגום שגוי וחוסר ההבנה, אני חושב שאני צוחק בגלל גורם כלשהו שהוא חיצוני לי, וכך אני מאבד את זהותי האמיתית.
למה אני מאבד את זהותי האמיתית?
אני מאבד את זהותי האמיתית, כיוון שאם אני חושב שרגש הצחוק שנמצא בי, נגרם בגלל מישהו או גורם כלשהו שהוא חיצוני לי, כשבעצם רק אני זה שמרגיש את רגש הצחוק ולכן אני זה שצוחק, אז אני חושב ומדמיין, שגורם אחר הוא הגורם האחראי לכך שאני צוחק, כשבעצם אותו גורם הופך להיות הקורבן למחשבה השגויה שלי.
ישנם אנשים, שחושבים שאם הם צוחקים מישהו אחר אחראי לכך, אבל זו טעות לחשוב כך, הגורם החיצוני אינו האחראי להרגשת הצחוק הפנימית שבנו, ובטח שזו אינה גישה רגועה, רציונאלית ועניינית.
כמה דוגמאות לתרגום שגוי שלנו לרגש הצחוק.
בן הזוג מצחיק אותי, שזהו אחד מהקריטריונים החשובים לבחירה למטרת זוגיות, בן הזוג לא מצחיק, אלא הצורך והנזקקות הרגשית לצחוק, הופך את בן הזוג לאובייקט שמאפשר את הצחוק.
חג שמח ומצחיק, החג הוא אינו שמח ומצחיק, בן האנוש מחליט באותו היום אם להיות שמח ולצחוק או שלא.
סרט מצחיק, הסרט הוא אינו מצחיק, בן האנוש מחליט אם לצחוק בעת הצפייה בסרט או שלא.
קומיקאי מצחיק, יכול להיות שהקומיקאי מצחיק את עצמו, אך רק בן האנוש מחליט לבחור אם לצחוק בעת המופע או שלא.
ליצן מצחיק, יכול להיות שהליצן מצחיק, אבל בן האנוש הוא המחליט היחידי לבחור אם לצחוק או שלא מההופעה שלו, ועוד.
כלומר, הבחירה אם להתרגש ולצחוק, היא בחירה בלעדית של בן האנוש, ויש ביכולתו שלא להתרגש ולצחוק.
זה נכון לא רק לגבי רגש הצחוק, זה נכון גם לגבי כל הרגשות הפנימיים שבנו, שמעצם הפעלתם אישיותנו תתנפץ לה לאין סוף דמויות דמיוניות, שהופכות להיות התדמית שלנו בחיי היום יום.
כלומר, אנחנו לא שמחים ולא עצובים, כתוצאה מאף אחד אחר מלבד עם עצמנו, וכך גם עם שאר הרגשות הפנימיים שבנו.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו ?
הרגשות הפנימיים שבנו, כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים וגם את הרגשות השליליים.
הרגשות החיוביים שבנו, כוללים בתוכם את כל אותם הרגשות, שגורמים לנו להרגיש טוב איתם, כמו: אהבה, אושר, שמחה, צחוק, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שבנו, כוללים בתוכם את כל אותם הרגשות, שגורמים לנו להרגיש רע איתם, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, שנאה, לחץ, ועוד.
הרגשות הפנימיים שבנו, אינם מאפשרים לנו את הרוגע הפנימי.
מהו הרוגע הפנימי ?
הרוגע הפנימי, זהו מצב שבו אנחנו לא מייצרים ריגושים בתוך גופנו הפיזי, ולא מפעילים אותו באמצעות הרגשות החיוביים שבנו, וגם לא באמצעות הרגשות השליליים שבנו, מה שמאפשר לנו להתנהג באופן רגוע, רציונאלי וענייני וללא הנדנדה הרגשית, ללא הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגש הטוב שבנו לבין הרגש הרע שבנו ולהפך, מה שמשקף קונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי הקיים בנו.
כיום אישיותנו היא רגישה, אמוציונאלית, שהיא אינה עניינת, אישיות שמתייחסת לגוף הפיזי שלה באופן הלא מתאים והלא בריא, ואישיות שאינה מותאמת למהות ומטרת החיים.
הרוגע הפנימי, מאפשר לנו לעבד נתונים ולהגיע למסקנות האמיתיות, מה שמאפשר לנו את הבהירות, את השפיות.
מהי אישיותנו האמיתית ?
זהותנו האמיתית היא, אישיות רגועה, רציונאלית ועניינית, שמתייחסת לגוף הפיזי שלה באופן המתאים והבריא עם אורח חיים שיש בו סדר ושיגרה שהוא רגוע ושלו, אישיות שמותאמת למהות ומטרת החיים.
לכן, כאשר נזהה את רגש הצחוק הפנימי שבנו ונלמד איך לשלוט ברגש הצחוק ולא לצחוק, נבצע לעצמנו תיקון אישיותי ובריאותי משמעותי, במסע שלנו להתחבר לזהותנו האמיתית, ולהתאים את עצמנו למציאות האמיתית.
רגש הצחוק שבנו יוצר את האשליה.
הצחוק הוא צורך ונזקקות רגשית, שנובע בעיקר מרגש הפחד הפנימי מעצמנו, שבאופן אינסטינקטיבי אנחנו רוצים שלא להרגיש רע, אלא להרגיש טוב עם עצמנו ולשמוח ולצחוק.
התיקון האישיותי יתבצע, כאשר נלמד לזהות בתוכנו את רגש הצחוק, ומתוך הבנה ורצון נתנתק ממנו.
אבל עיקר התיקון האישיותי יתרחש, מעצם ההבנה שכשאנחנו צוחקים, אנחנו בעצם צוחקים אך ורק מעצמנו.
מסקנה:
רגש הצחוק הוא אישי, הוא פנימי, הוא אינדיבידואלי, ולכן הצוחק צוחק אך ורק מעצמו.
כתוצאה מתרגום שגוי לרגשותינו, הצוחק והשמח מייחס את רגש הצחוק והשמחה הפנימי הקיים אך ורק בו כלפי האובייקט, כלפי הקורבן הנבחר, וזאת כדי להדחיק את תסכולם הרגשי הפנימי האישי הנובע מהרגשות השליליים הקיימים בו שמלווים בהזיות, מחשבות, דמיונות, קולות פנימיים, הרס עצמי, ועוד.
סיכום:
רגש הצחוק ושאר הרגשות הפנימיים שבנו, גורמים לנו להתנהג ולתרגם באופן שגוי את זהותנו האמיתית, וכתוצאה מכך אנחנו מתרגמים באופן שגוי גם את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, מה שלא מאפשר לנו את ההתנהגות הרגועה והשפויה.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, מערכות היחסים שאנחנו מנהלים, הופכות להיות רגשיות, אמוציונאליות שאינן ענייניות, שהופכות את האנשים שעימם אנחנו בקשר לכמעט לבלתי אפשרית, בגלל המצבים הרגשיים המשתנים שלנו.
רגשות הצחוק והשמחה, משקים זאת.
לכן, כדי לשמור על עצמנו על בריאותנו, ולא לאבד את זהותנו האמיתית, יש ללמוד לזהות את רגש הצחוק והשמחה ואת שאר הרגשות הפנימיים שבנו ולהתנתק מהם במודע ומתוך רצון, ולא מתוך הדחקתם, כי אז הם קיימים, ובכך הגוף הפיזי שלנו יתפקד באופן רגוע, יציב, מאוזן, מה שמאפשר לגוף לפעול ולתפקד במצב מכוונן, ובעיקר שפוי ובריא.
המסר במאמר:
רגש הצחוק גורם למצבי הזיה, וליצירת מציאויות שהן אשליה.
כשאתם צוחקים, אתם צוחקים אך ורק מעצמכם.
לצחוק זה לא בריא, ואף יכול לפגוע בבריאות.
כשאנחנו צוחקים ומתנהגים בהתאם, זה לא האני העצמי שלנו, זה לא זהותנו האמיתית.
להתרגש מהרגשות השליליים והחיוביים זה לא בריא, לדעתי.
יוסי קרמר מייעץ ומכוון אישי למודעות עצמית והתפתחות.
לבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
דואר אלקטרוני y_kramer@netvision.net.il
טלפון 048224276.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
