ב-4 קושיות, לא דנו פורום ראשי השב"כ, המוסד והמשטרה, במסגרת מסיבת העיתונאים בהן הציגו את עמדתם לשחרור שליט – לפי תג המחיר של דרישות חמאס.
ניסיון העבר, בשחרור מחבלים, גם בתקופתם של ראשי השב"כ לשעבר הנ"ל, לא היו מעודדים, כאשר אחוז גבוה מהמשוחררים (למרות התחייבותם) חזרו לפעילות חבלנית ואף הוציאו או השתתפו בעצמם בפיגועים עם נפגעים.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
לשחרר את שליט כן! אך לשנות את הסיסמה: "נעשה כל מאמץ" – אך "לא בכל מחיר".
אילו הייתי במקום ההורים של שליט – הייתי מתנהג כמוהם ואולי יותר אגרסיבי כלפי הממשלה.
אילו הייתי במקום ביבי נתניהו – הייתי מתנהג כמוהו ואולי יותר אגרסיבי כלפי חמאס.
צא ולמד – ביבי וגם אולמרט שני ראשי ממשלה יכלו בקלות להסכים לדרישות החמאס – ולצאת מהסיפור גדולים, עם הישג ופופולאריות ציבורית אישית מרקיעת שחקים – אך הם סירבו באומץ ובצדק להיכנע לכוחות הלחץ של חלק גדול מהציבור, המטה לשחרורו שליט ובעיקר לדרישות המוגזמות של חמאס.
ולמה סירבו ראשי הממשלה להסדר – כי הם הבינו שכניעה לדרישות החמאס, אינה מעשה חד פעמי אלא ציון דרך והצבת "תג מחיר" להסדרים בעתיד, שלא נוכל לסגת מהם.
תארו לכם מצב היפותטי, שיכול להפוך למאוד מעשי, תוך זמן קצר, בארצנו "המשוגעת". חודש לאחר שחרור שליט, לפי דרישות החמאס, הם חוטפים חלילה, חייל נוסף או אזרח בארץ או בחו"ל, או שני חיילים, או חייל ואזרח (כל ווריאציה אפשרית) – "תג המחיר" ההתחלתי הוא שחרור שליט + דרישות חדשות חוצפניות יותר.
במקרים אלה – לא תוכל ממשלת ישראל, לשנות את עקרונותיה ולסרב לעסקה, שהרי המשפחות הנוגעות בדבר, בצדק רב, יטענו שיש איפה ואיפה ודם בניהם, יקיריהם לא פחות חשוב מקודמיהם. התקשורת ולחץ ציבורי יתווספו לסיפור – ושוב נגיע למבוי או מבוך ביטחוני חברתי מוסרי שקשה לצאת ממנו.
4 ראשי השב"כ לשעבר + ראש המוסד (לשעבר) וניצב במשטרה (לשעבר) – טענו בלהט שמדינת ישראל וממשלת ישראל חזקים דיים, כדי להתגבר ולעמוד בפרץ מול שחרור המחבלים ובעיקר אם יחזרו ליהודה ושומרון.
ובכן – כאן הקושי מתחיל, שהרי גם בתקופתם כראשי השב"כ ומנגנוני הביטחון שלנו, חזרו מחבלים ליהודה ושומרון ולעזה (לפני הנסיגה), והתוצאות היו אומללות למדי. חלקם הגדול של המשוחררים חזרו לפעילות ממשית ואף הוציאו או השתתפו בפיגועים קטלניים ביותר.
גם אז טענו שישראל יכולה להתגבר על הבעיה והתוצאות היו הרות אסון ולא מלהיבות.
לקראת ספטמבר השנה – יש הטוענים שהאו"ם והפלסטינאים יכריזו על מדינה פלסטינאית בגבולות 67. בתקשורת פורסם, שביבי מתכנן נסיגת צה"ל מסוימת ביהודה ושומרון כדי לשבש המהלך.
ועכשיו תארו לעצמכם – שלתוך כל המהומה הפוליטית, ביטחונית הזו, יתווספו 400 מחבלים פעילים מחמאס/פתא'ח והמהומה הביטחונית תהיה גדולה, ולמי יבואו בטענות וביקורת – לראש הממשלה ולא לראשי השב"כ.
4 ראשי השב"כ ו-4 קושיות שהם לא שאלו ולא ענו עליהן:
א. למה שני ראשי ממשלה ושורה ארוכה של אנשי ביטחון, שב"כ, מוסד, מודיעין, מתנגדים נמרצות לדרישות של חמאס – לעומת ההצעה הישראלית הרשמית.
ב. ראשי השב"כ לשעבר, לא נושאים באחריות לא ביטחונית, לא פוליטית לתוצאות הכניעה לחמאס.
ג. ראשי השב"כ, לא יצטרכו לבוא לנחם את בני המשפחות השכולות והנפגעים, במקרה של שחרור מחבלים מאסיבית ליהודה ושומרון וחידוש מעשי הפיגועים והרצח. הם לא יצטרכו לשבת עם המשפחות, להסתכל בעיני הילדים ולהסביר.
ד. עם חייל אחד, יכול להוריד מדינה שלמה על הברכיים, לדרוש כניעה לחמאס ולדרישותיו המוגזמות והחוצפניות, לסרב לצלב האדום הבינלאומי, ביקורים או מתן אות חיים, מה צופן העתיד במקרים דומים.
פורסם בתקשורת כי חמאס עומד לשחרר קלטת נוספת של שליט, אבל ידרוש מחיר גבוה משעשה בעבר.
רבותי והרי לכם כל התורה על קלטת אחת. הוא שאמרתי והסברתי לעיל, כניעה עכשיו היא פתח לדרישות משודרגות בעתיד, לא רק בשחרור אסירים, שלא מעניינים אותם במיוחד – אלא גם בדרישות פוליטיות ביטחוניות, כמו נסיגות, מחוות כלכליות, משטים לעזה וכו'... וכו'...
ולכן עם בוא חג הפסח – הוא חג החירות בתקווה שיהיה גם עבור גלעד שליט, שהמדינה חייבת לו וערבה לו אנו זקוקים לאחד כמו משה – שיתייצב מול פרעה (החמאס) וללא מורא ופחד – יגיד "שלח את בני שליט לביתו" והיה אם יסרב יכה אותו עשר מכות בנוסח "עופרת יצוקה", או בנוסח חיסולים ממוקדים.
ישראל חטאה, כאשר ב"עופרת יצוקה" – לא דרשה תמורת הפסקת הלחימה את שחרור שליט.
יתירה מכך – ישראל שגתה, כאשר לא חטפה כמה מראשי חמאס כדי להחליפם בשליט או להתנהג כמותם לגבי אסיריהם, ללא ביקורים, ללא סימני חיים, אלא קלטת מול קלטת.
כי הרי כל מי שעוסק באילוף חיות – מודע לכך שיש לנהוג בהם בשיטות המתאימות והמובנות ובשפת החיות.
הערות והרהורים בענייני דיומא:
1. העיתונאי האיטלקי ויטוריו אריגוני – נחטף ונרצח ע"י ארגון אסלאמי קיצוני, המזוהה עם אל קאידה – בעזה.
2. העיתונאי האיטלקי – היה פעיל הסולידריות הבינלאומית עם הפלסטינים, כלומר: פעיל אקטיבי לזכויות הפלסטינאים וגם התגורר בעזה. כל זה – לא עמד לו ולא נתן לו חסינות מקיצוני האסלאם.
3. גוליאנו מר, שחקן ובמאי יהודי, ומוסלמי כאחד (יהודי מצד אימו, מוסלמי מצד אביו) – פעל חי וגר בג'נין ופעל למען הפלסטינאים ונרצח ע"י קיצוניים אסלאמיים.
4. עכשיו – תחברו את שני המקרים – ותבינו עם מי יש לנו עסק, מי הפרטנר או חלק נכבד מהם ומה דעתם על ישראל.
5. שחרור מאות מחבלים בעסקת שליט - תוספת כוח למחבלים.
6. הזרוע המדינית של חמאס, הסכימה להצעתו של ביבי. מפקד הזרוע הצבאית סירב. מסקנה: להכות בזרוע הצבאית ביד חזקה ובזרוע נטויה.
* הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל ז"ל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, שופט בבתי דין משמעתיים ופרשן משפטי בהווה.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
