יהודי שאין לו מזוזה לפתחו מנודה לשמים
בסיפור יציאת מצרים, מתואר כי בני ישראל מרחו על שתי מזוזות ומשקוף בתיהם את דמו של שה קורבן פסח [שמות ],כדי לסמן למלאך המשחית לדלג מעל בתים אלו במכת בכורות שהייתה לאחר מכן.
מצוות המזוזה ,ידועה בסגולתה המיוחדת בשמירת האדם בביתו ובדרך.המזוזה הנה כמגן אשר דרכו לא יכול לחדור המזיק. היא מסמלת גם את השגחתו ושמירתו של ה' על בתי ישראל והדרים בתוכם.תפקיד המזוזה להזכיר לנו על תפקידנו הייחודי בתור יהודים ואת אמונתנו בבורא העולם. המזוזה על הפתח, כמו מצוות ציצית באה להזכיר את מציאות השם:בכל זמן שיכנס ויצא יפגע במזוזה ויזכור חובותיו.
מזוזה היא תשמיש קדושה אשר יהודים קובעים על משקוף הכניסה וחדרי הבית. מזוזה בלשון המקרא היא כינוי לדפנות הפתח, משני הצדדים, בין הסף והמשקוף [שמות ].
המזוזה היא יריעת קלף העשויה מעור בהמה טהורה עליה נכתבה בידי סופר סת"ם ,פרשת "שמע ישראל" .המזוזה קבועה על מזוזת-הפתח הימנית .בצידה האחורי של המזוזה כותב הסופר את השם ש-ד-י [אחד מכינוייו של הקדוש ברוך הוא]- אשר בהם מרומזים גם המילים: שומר דלתות ישראל. בתוך המזוזה אשר קובעים על מזוזת-הבית כתובות שלוש פרשיות על קלף ["שמע" – דברים ו' 4-9; "והיה אם שמוע" – דברים י"א 13-21].
כשקובעים מזוזה על אחד מן הפתחים מברכים [בשם ומלכות]: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה". יש המוסיפים ברכת "שהחיינו" [גם היא בשם ומלכות]: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
מעט מהלכות מזוזה:
-מזוזה היא חובת האדם ולא חובת הבית, ולכן השוכר בית בחו"ל חייב לקבוע מזוזה רק אם גר שם 30 יום, והשוכר בית בא"י חייב לקבוע מזוזה מיד.
-השוכר בית וקבע שם מזוזה לא יקחנו עמו בצאתו משם. אבל אם שכר בית מגוי או משכיר לגוי - נוטלה ויוצא . מאידך, אם קנה בית והמזוזות בו כשרות, אין צריך להחליפן.
-הדר בפונדק אינו חייב במזוזה.
-סוכת חג פטורה ממזוזה כי אינה עשויה לדירת קבע.
חז"ל החשיבו מאוד את קיום מצוות מזוזה, ואמרו שמי שאין לו מזוזה לפתחו – "מנודה לשמים" [פסחים] ומי שקובע מזוזה בפתחו – "הכל בחיזוק שלא יחטא" [מנחות ].
על המזוזה נהגו לציין את שמו או מלאכתו של השוכן בבית, בכתובות קצרות או ארוכות. במקדשים נהגו לחקוק על המזוזה כתובות ושמות אלים, וכן בפתחי קברים.
ישנו מנהג עממי לתלות קמיע כלשהו על המזוזה לשם שמירה על שוכני הבית מכל רע.
בירושלמי פאה מסופר:
ארטבן [מלך הפרסים, ידידו של רב] שלח לרב מרגלית יקרה. אמר לו:
"שלח לי דבר טוב כמותה". שלח לו מזוזה. שלח ואמר לו:
"אני שלחתי לך דבר שאין לו ערך[שיעור],ואתה שולח לי דבר השווה פולד (מטבע קטן) אחד". אמר לו:
"חפציי וחפציך לא ישוו בה, ולא עוד אלא שאתה שלחת לי דבר שאני צריך לשמור אותו, ואני שלחתי לך דבר שאתה ישן והוא שומר אותך.
שנאמר [משלי ]: "בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך".
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
