כשהנחש מתעורר בתוכנו -אנו נמצאים בתהליך של ניקיון אנרגטי
הנחש הוא יצור קדמוני, מרתק ומסתורי אשר הטביע חותמו בתודעה האנושית כאובייקט להערצה וסגידה, אך גם להשלכה של פחדים קמאיים, וסביב דמותו נרקמו מיתוסים מאז שחר ההיסטוריה האנושית. מחד,הוא מוצג בדמות הנחש המדיח והמפתה, המייצג את השטניות והרוע בהתגלמותו הקיצונית - ומאידך, אנו פוגשים במיתוס גם בנחש הגואל, המרפא, זה אשר מביא מזור לאנושות ולתחלואיה.
מספר שמות נחשים הוזכרו במקרא: נחש, פתן, צפע או צפעוני, שרף, שפיפון, אפעה, נחש בריח ונחש עקלתון.
הנחש הקדמוני מסמל את אויבו הרוחני הראשון של האדם. כאשר נגיע סוף סוף לסוכת השלום נחסה בצל סוכת עורו של לוויתן . גם ביציאת מצרים ההתגברות על פרעה והיציאה ממ"ט שערי טומאה תחילתה בשלטון על הנחש , באות הראשון של הפיכת המטה לנחש [שמות]-ואחר כך לתנין.
בעל-החיים הראשון אותו אנו פוגשים לאחר השלמת הבריאה, הוא הנחש: "והנחש היה ערום מכל חיית השדה אשר עשה ה' אלוהים..." [בראשית ].הכתוב בא ללמדנו ,כי גם הנחש הוא מכלל הנבראים, וכי אין הוא ישות אלוהית עצמאית שמלחמתה באלוהים היא ראשית מעשה הבריאה. הנחש ,אכן ביקש לשבש את התוכנית האלוהית בפתותו את האדם ואת אשתו לאכול מפרי עץ הדעת ולהיות "כאלוהים יודעי טוב ורע" [בראשית]אך קיבל עונש מאלוקים ונקבע לו דמותו וטבע שונים:"...על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך"[קודם לחטא היו לנחש רגליים, פה ואוזניים והוא הלך ודיבר כאחד האדם].
נחש הקדמוני הוא הנחש שהחטיא את חוה בחטא עץ הדעת המתואר בספר בראשית. על דמותו של הנחש סופרו מדרשים רבים. ספר הזוהר מציג מחלוקת באשר למהותו של הנחש: "רבי יצחק אמר: דא יצר הרע, רבי יהודה אמר: נחש ממש" [פרשת בראשית ].
הנחש ניצל את טעותה של חוה, שהוסיפה לאיסור "ולא תגעו בו", והנחש "דחפה עד שנגעה בו. אמר לה: כשם שאין מיתה בנגיעה, כך אין מיתה באכילה". בכך ניכרת ערמומיותו של הנחש. על פי המיתולוגיה היהודית, הנחש אף שכב עם חוה וקין הוא בנם.
חז"ל התייחסו באופן שלילי ביותר לנחש המקראי והוא נחקק בתודעתם כסמל למפתה, למסית ולמדיח. רבי עקיבא הקובע נחרצות: " הטוב שבנחשים רצוץ את מוחו" [מכילתא בשלח].
במיתוסים של המזרח הקדום סימלו הנחש, הדרקון, התנין והלוויתן את כוחות התוהו והחושך הנאבקים באל הבורא מאבק איתנים.
במיתולוגיה המצרית הקדומה ,אנו פוגשים בנחש המפלצתי APEP-APOPHIS שחי במעמקי הנילוס, הנאבק באל השמש- רע. מסופר כי בכל לילה איים הנחש המסמל את כוחות החושך והסערה, לבלוע את אל השמש- רע, ואולם בכל פעם הובס אפפ, שכן אל השמש זכה להגנתו של הנחש הטוב- MEHEN.
במקרא אנו מוצאים הדים למאבק איתנים זה של האל הבורא, בכוחות החושך והכאוס המתגלמים בנחש ובמפלצות התהום: "ביום ההוא יפקד ה' בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לוויתן נחש בריח ועל לוויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים " [ ישעיה ].
יש פרשנים הרואים בנחש הקדמון יצור ערום מכול, סמל הערמה והפיתוי, סמל התאווה והסקרנות החושנית לכל חמרי, סמל הגירוי לאסור. פקיחת העיניים של אדם וחוה ותדהמתם מעידים שהרגישו כאילו נבראו מחדש, בני אדם אחרים, נמוכים יותר ופחות תמימים משהיו קודם לכן. הרגשת העירום גררה אחריה את ההכרה במציאות הגוף, צרכיו, מחסוריו, בהכרת אבריו, כך נולד בו הפחד, מפני נטיות רעות המקננות בחובו. אבדן התמימות וההכרה במציאות הגוף ודרישותיו, גררו את התאווה לצבור רכוש' והכרת סגולות הטבע הביאתו לניצולן כדי להעצים הונו, לגוון וליפות את עצמו, את ביתו ואת כליו - סיבת הסיבות לקנאה לתחרות ומלחמה בעולם. בנחש הקדמון התרכזו כוחות הרע, לאחר שעשה שליחותו עבר הרע לאדם.
לפי מרגלית איילון:
ישנה ישות עתיקה מאד , הנמצאת בתוך הגופים ההיסטוריים שלנו הבנויים שכבות שכבות, ניתן לומר בגוף מהגלגול הראשון. הישות הזאת מייצגת קוטביות שלילית בגופינו- זהו הנחש הקדמון. הוא נראה כמו נחש. לכל אחד יש אותו. הוצאתו היא חד פעמית.
הנחש שוכן בגוף , בעיקר במערכת העיכול [לדוגמא בקיבה]. כשאנחנו מתעוררים רוחנית, גם הנחש מתעורר ומתחיל לעלות, ויחד איתו מגיעות תופעות כמו: צרבות, ליחה, שיעול, חנק, הפרעות בשינה, חרדות פתאומיות.
נחשים בגדלים שונים ישנם בגופינו והם מסמלים אנרגיה שחורה. יציאת נחשים קטנים מהגוף, מראה על יציאת אנרגיה שחורה מהגוף. ניתן לראותם בטיפול וכן בחלומות. כשמופיע בחלום זוהי אזהרה , שאנרגיה שחורה בדרך.
הנחש הוא סימבולי לנחש מגן העדן. הוא יוצא פעם אחת בכל הגלגולים. כשאדם עובר הרבה ניקיונות אנרגטיים- הנחש יוצא. מדובר על ניקיון אנרגטי רוחני הכולל בתוכו גם ניקיון של ישויות שחורות, הרחקת שדים וישויות חושך, מלחמה קוסמית להרחיקם מהמרחב שלנו, הוצאת טראומות וחסימות מתוכנו
כשמנקים את החושך , כמו בבריכה שמנקים מלמעלה מתחיל לעלות מלמטה חומרים שהיו בתחתיתה, מתחילה זרימה אנרגטית בגופים הרוחניים שלנו ועולים הדברים העמוקים ביותר.
מה שהתעורר בתוכנו הוא הנחש, ובעזרת הבורא אנו מוציאים אותו בעזרת דמיון מודרך.
התחושה היא של התגברות לחצים בראש, של כובד ועוד תופעות שונות. כאמור, הוצאת הנחש היא חד פעמית. בזמן הוצאת הנחש עלינו להיות בתוך העניין ולדמיין חופשי. חלק מהמטופלים עובר בקלות את התהליך וחלק קשה יותר - תלוי מה יש בפנים, ותלוי באישיות שלנו.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
