טעות בהשתת ארנונה לעולם חוזרת 

טעות במדידה לעומת מדיניות שגויה

לית מאן דפליג, כי כאשר נפלה טעות טכנית במדידה של נכס, מוטלת על הרשות המקומית חובה לתקן את הטעות, ולהשית ארנונה בגין השטח הנכון. כאשר הרשות המקומית אינה משיתה ארנונה בגין שטחים מסוימים, כגון עליית גג או מרתף, בגלל טעות שיטתית בפרשנות המילולית של צו הארנונה, אזי זו מדיניות שגויה ולא טעות טכנית במדידה.

ככלל, רשות שלטונית רשאית וחייבת לתקן מדיניות שגויה, ואסור לה לדבוק בה. מנגד, דיני ההקפאה של הארנונה הורו, כי שטח הנכס לא ישתנה משנה לשנה למעט טעות במדידה. לא זו אף זו, נפסק, כי אסור לרשות מקומית לשנות את שיטת מדידה, וכי אף לשר הפנים והאוצר אסור להתיר שינוי כזה.

מפסק הדין עולה, כי אם רשות מקומית לא כללה שטחים מסוימים בשומת הארנונה בניגוד לאמור בצו הארנונה, אין תרופה לתקלה זו. מנגד, בית המשפט העליון פסק, כי רשות מקומיות רשאית לחייב בארנונה שטחים שלא חויבו בעבר כאשר צו הארנונה לא פטר שטחים אלה במפורש.

עם כל הכבוד לבית המשפט העליון, אנו נוטים להעדיף את הפרשנות של השופטת מיכל אגמון-גונן. הטעם לכך הוא, כי ברשויות המקומיות ראש הרשות המחוקקת וראש הרשות המבצעת הוא אותו אדם עצמו. חזקה על ראש העירייה, כי בבואו להשית שומות ארנונה, ידע בוודאות מוחלטת מה הייתה כוונת המחוקק, כלומר כוונתו שלו, בעת שחוקק יחד עם חברי המועצה הנבחרת, היא הגוף המחוקק, את הטקסט של צו הארנונה. הראש של ראש הפרלמנט המקומי והראש של ראש הממשלה המקומי חד הוא.

__________

עת"מ 1732-08 אריה גבע ואח' נגד עיריית הרצליה ואח', בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, השופטת דר' מיכל אגמון-גונן, ניתן ביום 28/03/2011.

האם לנוכח דיני ההקפאה מותר לשנות את מדיניות השתת הארנונה?

?