זמן 

זמן, מאת יוסי קרמר.
שאלה.
איך רצוי להתייחס לממד הזמן?
תשובה.
ממד הזמן, מבחינת תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, בשלב זה אנחנו חיים ומרגישים בגופנו הפיזי את רגש הלחץ.
רגש הלחץ שנובע מהורמון הלחץ, הוא הגורם העיקרי, להמצאת ממד הזמן.
כתוצאה מרגש הלחץ, אנחנו כלואים תודעתית בדמיוננו, כדמות שחיה במציאות שהיא אשליה.
כלומר, לממד הזמן אין כל קשר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ולמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים.
תודעתית, רגש הלחץ שיוצר בדמיוננו את ממד הזמן, גורם לנו לחיות במצב של הזיה רגשית, מציאות שבה אנחנו כביכול יכולים לשחק עם ממד הזמן, מה שהוביל אותנו להתייחס לעצמנו ולמציאות במושגים של מהר ולאט.
רגש הלחץ הוא בסך הכל הורמון, כימיקל, שאנחנו מייצרים בגופנו הפיזי שגורם לנו להזיה, שגורמת לנו למחשבות שווא, לדמיונות, ולהתנהגויות שהן בהתאם.
כלומר, ממד הזמן לא קיים בתהליך שעובר על היקום, אלא אך ורק בדמיונו של בן האנוש שחי בלחץ עם עצמו.
איך החל הכל ?
בתחילה גילינו וחשבנו, שקיימת מחזוריות קבועה של הכוכבים, שנעים סביב הכוכב שלנו.
המחשבה הזו גרמה לפחד מהלא נודע, ולחשוב שאת הסדר של מחזוריות הכוכבים שנעים סביבנו, יוצר ומנהל איזה שהוא כוח עליון, ואז התחלנו את הטקסים והפולחנים התרבותיים דתיים, שבהם התחלנו להאמין.
כלומר, כתוצאה מחוסר ההבנה למתרחש סביבנו בחלל, התחלנו ליצור לעצמנו אידיאולוגיות, ואז התחלנו להתייחס למחזוריות הכוכבים שנעים סביבנו, ואימצנו מחזוריות זאת לאורח החיים שלנו, שבתהליך האבולוציה הפך להיות כחלק מדפוס ההתנהגות ותפיסת החיים שהושרש בנו.
וכך, במשך דורות רבים, שיפרנו ושיפרנו את המחזוריות הטקסית עד שהגענו למצב שאנחנו נמצאים בו כיום.
פעם זה נחשב למחזוריות טקסית, פולחן רגשי, והיום אנחנו מתייחסים למחזוריות הכוכבים כאל ממד הזמן.
המצאנו לעצמנו את ממד הזמן, ובנינו לעצמנו בהתחלה את שעון השמש, ובמשך הדורות השתכללנו ובנינו לעצמנו שעונים משוכללים יותר ויותר.
החלטנו לחלק את היממה לעשרים וארבע שעות, וקבענו שבכול שעה יש שישים דקות, ובכול דקה יש שישים שניות, ובתחרויות ספורטיביות אף חילקנו את השנייה לעוד ועוד, קבענו לעצמנו שיש בחודש בערך שלושים ימים, שבעה ימים בשבוע, ארבע שבועות בחודש בערך, ובשנה יש שניים עשר חודשים, שהם שלוש מאות שישים וחמישה ימים, וזו המחזוריות שרוב בני האנוש חיים לפיה, ואנחנו מזכירים לעצמנו את יום ההולדת שלנו כל שנה. 
הטקסים והפולחנים בתרבויות ובדתות, מאז ועד היום, נבעו מהצורך שלנו להביע דרכם את הרגשות הפנימיים שבו.
כאשר התחלנו לשלב את רגש הלחץ עם כל הטקסים והפולחנים, הכנסנו מחזוריות קבועה לאורח החיים שלנו, שנבעה בעיקרה באמצעות כביכול מחזוריות קבועה של הכוכבים, אז התחלנו להתנהג בהתאם למה שיצרנו, כלומר הכנסנו את עצמו למצב תודעתי דמיוני של לחץ רגשי פנימי, ויצרנו לעצמנו את האשליה.  
למה ?
כיוון, שאם אנחנו חיים במצב תודעתי של ממד הזמן, אשר אינו קיים במציאות האמיתית, גרמנו לכך שהתנתקנו מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית, ומהמציאות האמיתית.
כתוצאה מכך, אנחנו חיים במציאות אשלייתית, ומתנהגים באופן סהרורי.
מצב סהרורי התנהגותי זה, נובע כתוצאה מקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, שנובע כתוצאה מרגש הלחץ.
כלומר, המצאנו את מה שלא קיים במציאות האמיתית, אלא בהרגשתנו הפנימית בלבד.
מבחינה אבולוציונית קוסמית, מרגע המפץ הגדול ועד לסיומו של היקום, מתרחש לו תהליך שיש לו מהות ושיש לו מטרה, וכך צריכה להיות ההתייחסות שלנו בניסיון להבין את המציאות האמיתית.
מדענים ריגשו אותנו עם תיאוריות שהן מהדמיון הפורה שלהם על ממד הזמן.
ניקח למשל את המדען אלברט איינשטיין, שנחשב בעיני רבים כגאון בעיקר בנושא תורת היחסות שהוא המציא.
בתורת היחסות של אלברט איינשטיין, הוא השתמש בממד הזמן, כמרכיב חשוב ועיקרי בבניית התיאוריה שעליה הוא התבסס.
ברגע שהמדען אלברט איינשטיין, תודעתית חי בלחץ של ממד הזמן, הוא הכניס את עצמו למצב תודעתי של הזיה רגשית, וברגע שהוא התייחס לממד הזמן, הוא פשוט הכניס את עצמו למצב שבו הוא מדמיין דברים.
מצב אישיותי זה גרם לו להתנתק מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית, ומהיכולת שלו להבין מהי המציאות האמיתית, ולקונפליקט תודעתי, ולתרגם באופן שגוי את המציאות האמיתית שבה הוא נמצא ושבה הוא חי.
ברגע שהמדען אלברט איינשטיין, הכניס עצמו תודעתית להזיה של ממד הזמן, הוא כלא את עצמו בממד זה, ולכן כל הנתונים ועיבודם והמסקנות הסופיות שהוא הגיע אליהן, היו שגויים.
אז איך רצוי להתייחס לממד הזמן ?
אם רוצים להבין מהי האמת, רצוי שלא להתייחס לממד הזמן, ורצוי ללמוד ולהבין מהו אותו מצב פיזיולוגי של רוגע פנימי.
הרוגע הפנימי, הוא מצב שבו אנחנו איננו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הורמון הלחץ.
הרוגע הפנימי, מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ולתרגם באופן הברור, באופן השפוי את המציאות.
הרוגע הפנימי, מאפשר לנו לאסוף את הנתונים האמיתיים, לעבד אותם, ולהגיע למסקנות האמיתיות.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו ?
הרגשות הפנימיים שבנו, הם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, והם גם הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
הרגשות החיוביים שבנו, כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני, ועוד.
הרגשות השליליים שבנו, כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, ועוד.
מצב זה גרם לאישיות שלנו, מבחינה תודעתית, להתנפץ למגוון רחב של דמויות שהפכו לתדמית היום יומית שלנו.
למה ?
כיוון, שזהותנו האמיתית היא, כאשר אנחנו רגועים.
מהו רוגע פנימי ?
הרוגע הפנימי מתאפשר לנו, כאשר אנחנו איננו מייצרים ומפעילים את הרגשות הפנימיים שבנו, לא את הרגשות החיוביים הטובים, ולא את הרגשות השליליים הרעים שבנו, שציינתי קודם לכן.
לכן, במצב זה אין בנו את הנדנדה הרגשית, את הזיגזג הרגשי, שבין הרגש החיובי הטוב לבין הרגש השלילי הרע שבנו, ולהפך.
רמה התפתחותית מתקדמת זו, מאפשרת לנו את הרוגע הפנימי, שמשתקפת בהתנהגות רגועה.
הרוגע הפנימי שבנו, מאפשר לנו להתחבר לאני העצמי, לזהותנו האמיתית.
כלומר, זהותנו האמיתית היא כאשר אנחנו רגועים.
כאשר אנחנו רגועים, מתאפשר לנו להתנהג באופן רגוע, באופן רציונאלי, שמתאים ובריא לגוף הפיזי שלנו ותואם למהות ומטרת החיים.
כמובן, שנושא הרגשות הוא נושא אחד, מתוך מגוון רחב של נושאים שרצוי לחיות לפיהם, כמו: רוגע, שינה, תזונה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, חיים ללא לחץ של זמן, חיים ללא בעיות הישרדותיות, ועוד.
ללא אורח חיים שיש בו סדר ושיגרה, שכוללים את הנושאים שציינתי, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לנו להתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית.
כמובן, שיש לאורח חיים רגוע ושלוו השלכה ישירה על בריאותנו, שתשתפר באופן משמעותי אם נתקן את עצמנו, מה שימנע מאיתנו את הסבל.
אבל, כמו שציינתי קודם לכן, לפני שמבצעים את השינוי, הלא קל, קודם כל צריך להבין מהו אותו האני העצמי שלנו, ומהי המטרה שאליה עלינו לשאוף.
כלומר, עלינו להבין שהמטרה שלנו היא, לשאוף ולהתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית.
כשנתחבר לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, תתאפשר לנו היכולת לתרגם באופן ברור יותר את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית, אבל בעיקר מהבחינה הרוחנית.
אפשר להשתמש בהמצאת השעון ולוח השנה כאמצעי עזר בחיינו, אך רצוי להתנתק מרגש הלחץ, שמשפיע ופוגע בבריאותנו ושפיותנו, ולא לחיות באשליית ממד הזמן.
מסקנה:
ממד הזמן, הוא תולדה של הורמון הלחץ, שגורם לנו לתרגם את עצמנו ואת המציאות באופן שגוי, תרגום שהוא אינו שפוי, ולהתנהג כסהרורים.    
סיכום:
בהתחלה זיהינו שקיימת מחזוריות בפעילותם של הכוכבים, ואז התחלנו ליצור לעצמנו אידיאולוגיות שאפשרו לנו לקיים את הטקסים והפולחנים הרגשיים, ובהדרגה התחלנו לנהל את חיינו בהתאם לאותה מחזוריות, ואז המצאנו את שעון השמש, את השעון המכאני, את השעון הדיגיטאלי, מה שהוביל אותנו לחיות בלחץ ולהמציא את ממד הזמן, מה שהוביל לתיאוריות שמשקפות בתוכן את ממד הזמן, וכך התנתקנו מזהותנו ומהמציאות האמיתית לעולם האשליות.
המסר במאמר:
הרוגע הפנימי זהו מצב פיזיולוגי, שבו אנחנו איננו מייצרים ומפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הורמון הלחץ, שגורם לנו למחשבות שווא ולדמיין שאנחנו חיים ונמצאים במציאות שבה קיים ממד הזמן, לדעתי.

יוסי קרמר  מייעץ ומכוון אישי למודעות עצמית והתפתחות.
לבלוג שלי   http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
דואר אלקטרוני  y_kramer@netvision.net.il
טלפון 048224276.

 

מודעות עצמית, בריאות, רגשות, יחסים, זוגיות, גוף האדם, נפש האדם, מדע, פילוסופיה, אבולוציה, היקום, רוחניות.בילדותי הייתי היפראקטיבי בעל קשיי תקשורת ודיסלקציה מתוקנת כיום.השפיות, המודעות העצמית שהגעתי אליה, בעיקבות הסכיזופרניה מאניה דפרסיה, הרגשת הנרדפות, דיכאון ושאר הרגשות הפנימיים, המחשבות, הדמיונות, ההזיות, החלומות, הקולות הפנימיים, הרס עצמי שחוויתי, שפענחתי, שהתגברתי ושרדתי אותם ללא כל עזרה וללא כדורים. רוצים לדעת איך לצאת מהמבוך המוחי הזה?יוסי קרמר מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.בלוג שלי  http://blog.tapuz.co.il/yosikramer   טלפון  048224276

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי