קולות רבים, מפי פרשנים, מומחים לרגע, פוליטיקאים ובעלי עניין פוליטי, בוחשים בתקשורת ודוחפים לחקירה פלילית בפרשת הנסיעות של ביבי-שרה.
המשפט הפלילי – נועד לעבירות פליליות ורק כשיש תשתית עובדתית המצביעה בבירור על עבירה פלילית – רק אז יש לפנות אליו כדי להתגבר על הסוגיה.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
המנסה להשתמש, במשפט הפלילי, לצורכי ניגוח פוליטי או הישגים פוליטיים, עושה שימוש נלוז במשפט, תוך כדי מסווה של לחימה בשחיתות או במסווה של קשר הון שלטון ועיתון, ובשני המקרים מדובר בשימוש פסול.
יש טובות הנאה ופינוקים נלווים – שאינם כלל בטווח המשפט הפלילי ומקומם בתחום הציבור האתי מוסרי.
לכנסת יש וועדת אתיקה לח"כים – שם המקום לדון בחריגות של שרים וח"כים ושם עפ"י הפרוצדורה צריכות להיקבע נורמות ההתנהגות.
לתקשורת חלק חשוב בחשיפת התנהלות חריגה או פסולה, לרבות קבלת טובות הנאה חריגות מאילו הון, לשרים, ח"כים, ראשי ממשלה ונשיאים.
אך אסור לתקשורת – לקחת צד, להירתם למסעות פוליטיים או לתמוך באישים בעלי אג'נדות פוליטיות ברורות.
אך לצערנו, עקרון זה לא נשמר בקפדנו אצלנו בתקשורת. מלחמת רייטינג, מלחמות אגו ומעל לכל מלחמת החורמה של בעלי הון תקשורתיים, בעלי עיתונים עם אג'נדות ברורות, אם מתוך שיקולים כלכליים או תחרות בין העיתונים ואם משניהם יחד, החוברים לרדיפה פוליטית על גבול האובססיה – זאת לא תקשורת, אולי תשחורת, אולי "אשפתון בכיסוי עיתון.
באשר לנסיעות ביבי-שרה – אם אכן יתברר שהיו תשלומי כפל על אותה נסיעה, (בשלב זה הדבר מוכחש), זה נושא לחקירה פלילית, שהרי מדובר בהונאה, קבלת דבר במרמה והוא בתחום העבירות לחקירת משטרה. כנ"ל אם מדובר בקבלת כספים, לצורך מתן מעמד לנותן, או יתרונות כלכליים, העדפות כלכליות או שוחד ממש במעטפות ואז מגיעים למשטרה ולבית משפט בנוסח אולמרט.
אם אין בסיס פלילי בפרשת נסיעות ביבי, לאחר בדיקות מבקר המדינה – הנושא חוזר לתחום ההתנהלות הציבורית והאתית ושם יש לשפוט אותו בוועדת האתיקה או בבחירות לכנסת.
כפי שמסתמן עד כה, אלא אם יהיו גילויים נוספים, מדובר בניסיון להפיל אותו מהשלטון או לפחות לסדוק את אמינות, מהימנותו ויושרו. כאן, כדאי להזכיר, מה קרה בפרשת הגילוי על "חיקור הדין של שרון" באמצעות הדלפה של פרקליטה בכירה הגב' גלאט-ברקוביץ – שרון קיבל יותר מנדטים, כלומר: אפקט "הבומרנג".
חוסר האיזון בסיקור התקשורת – נראה גם לעין הבלתי מזויינת (כאמירה הצבאית העממית), ועיתונים כמו "ידיעות", "מעריב", "הארץ" וכלי תקשורת קשורים איתם, ובמיוחד עיתונאים, שדרנים ומגישים – ששונאים את נתניהו, זה נשמע בקולם, בשאלותיהם ובשפת גופם, עושים מכך חגיגה תקשורתית על גבול קרקס תקשורתי.
גם השיטה של שחרור קטעים, קטעים מדי כמה ימים, מארסנל התחקיר כדי לשמור על מומנטום תקשורתי שלילי – הוא פסול ציבורית, אך כנראה משתלם ברייטינג והראייה מדליפים לתקשורת. סיפורי רכילות + חשבונית כפולה, בלי להראות שיש עליה חותמת בוטל, על כל המשתמע מכך. וכדאי להוסיף את "העיתוי לגילוי", שהוא בעל משמעות פוליטית ואף מילה על הצלחותיו בארץ בחו"ל, בכלכלה ובמדיניות חוץ.
מצב נכון לעכשיו – נמצא בחקירה אצל מבקר המדינה, שכבר הוכיח עצמו בעבר, אז כדאי להתאפק ולחכות לחוות דעתו.
הערות והרהורים בענייני דיומא:
1. רצח השחקן ג'וליאנו מר, ליד יצירת כפיו, תיאטרון לילדי הפליטים בג'נין, ע"י קיצונים פלסטינאים, היא תוצאה עצובה של מצב פוליטי שנכנס לרחוב אין כניסה – כאשר הפרטנר שלנו פשוט לא מעוניין ולא רוצה שום הסדר, ויותר מכך שום קשר עם ישראל.
2. ג'וליאנו מר – יהודי עפ"י דת ישראל ומוסלמי עפ"י הדת המוסלמית, נחשב כבוגד, או כמשת"פ, או כחתרן לפשרה, לשלום או הסדר עם ישראל ולכן חוסל בנוסח המשת"פים עם ישראל. כמה סמלי המוות שלו, מתסכל אך מעוגן במציאות.
3. אני מקווה – שאנשי השמאל ודוחפי ההסדר המדיני, המהלך המדיני, האופק המדיני (בחר את הנוסחה) – יבינו, יתעוררו, יפנימו ויחשבו פעם נוספת מי הפרטנר, והאם עכשיו זה הזמן.
4. ירי טילים וקסאמים, גרדים לעבר עוטף עזה, אשקלון ובאר-שבע, נמשך למרות הדיבורים על איפוק, ריסון ושמירה על איזון בתגובה.
5. הירי של טיל על אוטובוס שהסיע ילדים – ובנס פגע דקות לאחר שהילדים ירדו, פרט לאחד – עובר את רף האיפוק ויש להפסיק את "תגובת האוננות" ולעבור לתגובה הולמת כואבת של חמאס וגרורותיו, לדוגמא: בניני ממשל, משטרות, מחנות אימונים, ריכוזי תחמושת וכו', לפי "בנק המטרות" שאשכנזי העביר לרמטכ"ל גנץ, בשעת חילופי התפקיד, לרבות פגיעה בראשי חמאס.
6. פניית "קדימה" ליועץ המשפטי לממשלה לחקור את נסיעות נתניהו בעקבות "החשבונית הכפולה" – באה מתוך ניסיון מר של "קדימה" עם מנהיגה אולמרט, לצרכי מסירת חליפת המפלגה לניקוי יבש.
7. אחרי הירי על אוטובוס הילדים – נורתה גם רקטה לעבר אשקלון, שיורתה כנראה ע"י כיפת ברזל, לראשונה במזל טוב, מסתבר שמדובר בשתי רקטות, וזה כבר חמור למדי.
המסקנה – אולי כדאי לחשוב על עופרת יצוקה 2 + 3 במשולב.
8. ראה גם לעניין נושאים אקטואליים אלה את המאמרים באתר זה: "המטרה ביבי – האמצעי שרה", "פרשת הולילנד – בין שימוע לעדי מדינה".
* הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל ז"ל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, שופט בבתי דין משמעתיים ופרשן משפטי בהווה.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
