אישה חדשה - איש ישן...
בבואנו לבדוק את חינוך הבנות, את הדרך הארוכה שעשתה האישה עד היום, אנו מוצאים התקדמות גדולה ומהפך אמיתי.
פעם, התפקידים היו ברורים ומוגדרים. הגבר ידע שתפקידו לדאוג לענייני החוץ במשפחה: לפרנסה, לקניות לבית, לתחזוקו. כך פחות או יותר. האשה ידעה שתפקידה לדאוג לענייני הפנים בבית: לנקיון, לארוחות, לשמירה על הילדים ולחינוכם.
היום, כששני בני הזוג יוצאים לעבוד. כששניהם עסוקים בחוץ כמעט כמו בבית. יש קשיים. יש חיכוכים. הנשים הרוויחו את הבחוץ ועדיין טרודות בבית כקודם. הן פורחות בחוץ ובביתן חשות קצת חנוקות, קצת מנוצלות. וכמו בכל דבר, גם כאן יש מי שמבין את הפוטנציאל העסקי בנושא. מה שהכי פורח היום זה חוגי וסדנאות העצמה נשית.
מה זה בכלל? ממי עלינו להתגונן ולשפר את יכולותינו בהשרדות?
אז בטרם נצא לעוד חוג העצמה נשית, לעוד שיח פמיניסטי, כדאי שנבדוק את חינוך הבנים.
מה יעזור אישה מתקדמת ויודעת כל השואפת להצליח בחוץ, אם אין היא יכולה למצוא בעל שיפרגן ויצעד עימה בנחת ללא חשש מתחרותיות, אלא מתוך שיתוף מלא? ואם היא כבר נשואה, יש מתחים וחיכוכים בשאלה: מי יוותר ויקח אחריות על הבית?
"בעלי עוזר לי המון", אמרת חברתי, "הוא מוריד את הזבל, עושה קניות ושומר על הילדים כשאני יוצאת".
"בעלי לא "עוזר" לי," אומרת חברה אחרת,"הוא עובד יחד איתי. למה עוזר? האם הבית הוא רק שלי, והוא האדון או האורח? הכל אנחנו עושים ביחד!" בכל זאת, כשעלתה בביתה השאלה מי יוותר על הקריירה בשביל להיות יותר עם הילדים. לא היססה ונשארה בביתה עד שיגדלו קצת. "יותר חשוב שהבעל יביא פרנסה" אמרה. בינתיים תעודת העו"ד נמצאת במגירה עד שיתאפשר השימוש בה.
יש היום כל כך הרבה כנסים וחוגים המלמדים את האישה להתקדם, למצוא את עצמה בעולם המתפתח בצורה מסחררת. נשים באות, לומדות , מתעצמות ומקיימות. אך בד בבד עם זה יש להוסיף "פינת חינוך הבנים" לא רק חינוך לבנותינו. ללמד גם את הבנים על תפקידי האיש בעולמנו החדש.
לי נראה שהבנים די מבולבלים ואין עדיין הסכמה.
מה יעזור אם הלכת לכנס פמיניסטיות לשפר את עצמך ולפתח, אם לאחר שבנך סיים לאכול הוא השאיר את הכלים על השולחן וציפה באופן אוטומטי שתפני אחריו ותנקי. אשתו לא תודה לך על כך.
מאחורי גבר שוביניסט נמצאת אמא מקלקלת. יש לך חלק בזוגיות מוצלחת של בנך לא פחות מדאגה לזוגיות של ביתך ש"הבעל שלה לא עוזר לה בכלל!".
בחינוך הבנים יש להביט קצת קדימה . גם אם בנך הוא עילוי, צדיק ומכבד ואוהב את אמא באמת, הרי בודאי תרצי שיקים בית טוב ויציב. זה יהיה קשה אם לא יבין שאישה היום מצפה מגבר לקצת יותר ממה שציפתה אמה, או סבתה.
פעם שרו בגעגועים: "את תרקמי בערב לי כותונת,
אני אשא ביום את עגלתך"
אז כל עוד נושאת האישה את העגלה עם הבעל והוא אינו רוקם עימה כותנות, קשה יהיה לקיים זוגיות טובה. שמישהו יוותר...
או שנחזור לדרך הישנה, הטובה והמוכרת בה הלכו סבינו והורי סבינו לפני ולפנים..
מובן שהכל נכתב מתוך הנחה שברצוננו להמשיך להקים בתים, לראות עוד צעירים נישאים, ולהמשיך את הגזע האנושי.
צפורה בראבי -
ד.א. teilot1@walla.com
האתר שלי:
http://site.2all.co.il/gamt
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
