התודעה שלנו היא חלק מהגוף, והגוף הוא חלק ממנה
בתקופת הרנסאנס הפילוסוף, המדען והמתמטיקאי רנה דקרט [1596 - 1650 לספירה] הציע פיתרון לדואליות הקשר שבין הגוף לנפש. דקרט אמר:" אני חושב משמע אני קיים ", תוך כדי תיאור של בלוטה מוחית בה הנפש שוכנת אשר נמצאת באינטראקציה תמידית עם הגוף.
דקרט טוען כי כאשר אנו חווים כאב, לא לאיזור הנזק כואב, כי אם לנפש הנמצאת בבלוטה המוחית. במשך כ - 200 שנה, נשארה התייחסותו של דקרט לבעיית הגוף - נפש ,כפילוסופית גרידא, רק לאחר הגילויים אודות מערכת העצבים, מקבלת ההתייחסות הדואליסטית לגוף - נפש משנה תוקף.
הגישה המודרנית אל הגוף והנפש היא: שהם מאוחדים, באופן בלתי ניתן לחלוקה, אך עם יחסי גומלין ביניהם. ברפואה משלימה כגון: רפואה סינית, רפלקסולוגיה, הומאופתיה, נטורופתיה ועוד, כוללים תפיסות עיוניות וגישות טיפול מעשיות המתייחסות באופן ישיר לקשר גוף נפש - כל תורה עפ"י דרכה.
לא ניתן לנתק את מי שאנחנו כתודעה, את האופן בו אנו חושבים, מתבוננים ומבינים, ממי שאנחנו כגוף. התודעה שלנו היא חלק מהגוף, והגוף הוא חלק ממנה. אנחנו מכלול אחד ושלם של תודעה-גוף.
החוויה של האני היא חוויה של אובייקט וסובייקט. מדובר כאן בשניים:
-אחד ה"אני"
-שני ה"לא-אני".
יש כאן שתי נקודות מפתח: חווית ה"אני" היא בלתי נפרדת מחווית האחר, ה"לא-אני":
-נקודה ראשונה:אנו קולטים או פוגשים את ה"אני" ב:שמיעה, ראיה, מגע וכו' – כל זה קורה בעצם בזכות הגוף.
-הנקודה השנייה :למפגש עם מה ש"אינו אני" מתלווה תגובה מנטלית, רגשית או גופנית ודרך התגובה הזו אני מרגיש את עצמי. דרך התגובה הזו אני מקבל בעצם, אישוש לקיומי.
התגובה היא של התודעה וכך אנו פוגשים את החיבור בין גוף לרוח: דרך הגוף מגיע גירוי והתודעה מגיבה אליו. פעמים רבות, מבטאת התודעה את התגובה הזו דרך הגוף.
חוויה היא תופעה גופנית. כל מה שקורה לנו נתפס דרך גופנו ומשפיע עליו. הגוף הוא אמצעי חישה וכמו כן,הוא גם נוטל חלק משמעותי בזיכרוננו ובעיצוב תפיסת העולם שלנו.
החוויות והטראומות שאנו עוברים משפיעות על גופנו ונצברות בו. חוויות הילדות שלנו טמונות בגוף, מעצבות את מתח השרירים שלו, את אופן היציבה, את זרימת הדם באברים השונים.
ההגנות והמחסומים אשר נבנו בגוף במהלך ילדותנו מהווים חלק נכבד ממי שאנו הופכים להיות כאנשים בוגרים, ומשפיעים על הדרך בה אנו מתנהלים בעולם, על החלטותינו, על מערכות היחסים שלנו, על היחס שלנו לעצמנו.
כשאנו רואים את עצמנו כגופנפש,הרי אנו מסכימים עם הגישה ההוליסטית של הרפואה המשלימה.הדרך לרפא נקודתית אך ורק חלק גוף פגוע או חולה,מחלקת באופן מלאכותי את האדם כשלם,ולכן כה חשוב לאחד את הרפואה הקונבנציונאלית עם הרפואה המשלימה- כתשובה נאותה לצרכינו ובריאותנו כבני אדם.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
