כאשר הדג צולל מטה, הלחץ גובר ובלוטת הציפה מתכווצת, כאשר הדג עולה לכיוון פני המים, בלוטת הציפה מתרחבת. ככל שהדג מעמיק לצלול במים, הולך וגובר הלחץ החיצוני של המים על גופו. למעשה, בכל 9 מטר לערך, חל שינוי לחץ של אטמוספרה מלאה אחת, כלומר, הלחץ על גוף הדג משתנה בהתאם לעומק בו הוא נמצא.
בהתאמה ללחץ בו נמצא הדג וכך נוצר מצב שהדג יכול לשהות בכל נקודת עומק ולהגיע בה לאיזון מושלם ללא מאמץ, הפעולה מתבצעת באופן אינסטינקטיבי. אחת המחלות (הנדירות) התוקפות את הדגים באקווריום, היא מחלה בקטריאלית פנימית הפוגעת בתפקוד בלוטת הציפה. במקרה זה בלוטת הציפה מתנפחת בלי יכולת להתרוקן. במקרה זה נראה את הדג נאבק מאוד לצלול מטה, מבזבז המון אנרגיה וברגע של עצירת המאמץ לצלול, הדג צף חסר אונים אל פני המים, במקרים אחרים נותרת בלוטת הציפה ריקה, הדג שוקע ונראה אותו מתאמץ מאוד לעלות לפני המים ולשקוע בקלות לקרקעית (מקרים של בלוטת גז ריקה ראיתי כאשר דג הותקף על ידי דגים אחרים וחטף מכה חזקה בבטן). אם כך, ברור לנו שבלוטת ציפה תקינה חוסכת לדגי נוי המון אנרגיה (תופעה ידועה גם בקרב צוללים חדשים, תשאלו כל מי שעבר קורס צלילה, מי שלא מאוזן היטב מתחת למים, מתאמץ ומתנשף כל הצלילה ומסיים את האוויר במיכל מהר יותר..) ולכן תפקודה התקין של בלוטת הציפה, הכרחי לקיום הדג. למרבית הדגים יש בלוטת ציפה, בין היוצאים מן הכלל, נמצא את הדגים ממשפחת הסחוסיים (כרישים, תריסניות וכד'), אצלם פועל מנגנון התאמת הציפה באופן שונה וקיימות השערות שונות לגבי האופן בו פועל מנגנון זה (ההשערה היא שכבד גדול ושומני, מסייע לבניית ציפה חיובית). מרבית הדגים מקבלים את הגז הדרוש (בדרך כלל חמצן) לניפוח בלוטת הציפה מגז הנמצא במחזור הדם שלהם, אצל דגי ממשפחת הקרפיונים כגון דגי קוי ודגי זהב, המנגנון פועל בשיטה שונה והדגים "בולעים" אוויר מפני המים, אוויר העובר ישירות לבלוטת הציפה שלהם. בוגי (יוסי לביא) בעל ניסיון רב שנים בעיצוב ואחזקת בריכות נוי ואקווריומים לסוגיהם. עוסק בגידול, טיפול ומכירת דגי נוי ודגים לבריכות נוי. בעל ידע טכני רב בכל נושא המכשור והציוד. בעלים של חברת "אטלנטיס" המרכז לאקווריום, בריכת נוי ודגי נוי כפר אז"ר
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
