מאת: אלון אהרונוב, מנכ"ל זכותי למימוש זכויות רפואיות
שכירים ועצמאים רבים כגון מורים, מרצים, טלפנים, זמרים, מאמני ספורט ועוד, סובלים במהלך עבודתם מצרידויות ברמות שונות (צרידות קלה, צרידות ניכרת) ואף לעתים מאיבוד הקול לחלוטין.
צרידות מוגדרת כהפרעת קול (הפרעת קול=כאשר גובה הטון, איכות הקול או עוצמת הקול מסבים את תשומת הלב של המאזין או מפריעים להבנת הדברים הנאמרים) ונגרמת בעיקר משימוש ממושך ולא תקין של מיתרי הקול, שימוש בצורת נשימה לא מתאימה ומצעקות הגורמות להיווצרות שטפי דם על פני המיתרים, בצקות ואף להופעת יבלות ופוליפים על מיתרי הקול.
על פי הספרות המקצועית הרפואית, שטפי דם/בצקות/פוליפים במיתרי הקול הם תוצאה של דימום היכול לנבוע מטראומה בעת הפקת קול חזק (צעקה) או שימוש יתר שלהם ובדרך כלל ניתן להניח בסבירות גבוהה כי נזק זה הגורם לצרידויות ואף איבוד קול הינו תוצאה של שימוש יתר והרמת הקול במהלך העבודה.
דוגמא קלאסית לעובד הסובל מצרידות הינה מורים אשר נאלצים להרים את קולם ואף לצעוק כדי להשתלט על מספר רב של תלמידים, וזאת במשך שעות רבות כל יום ובתקופה שיכולה להגיע לעשרות שנים.
מורים רבים הסובלים מצרידויות מתלוננים בפני רופא משפחה על צרידות, יובש בפה וקשיי בליעה, ומופנים בדרך כלל לרופא אף אוזן וגרון, המפנה לפעמים הלאה לקלינאית תקשורת. במקרים קלים הטיפול עוזר, אך במקרים קשים יותר נאלצים המורים ליטול כדורים (לפעמים סטרואידים), לעבור בדיקות פולשניות (סיב אופטי הנקרא לרינגסקופ המוחדר דרך הפה או אחד הנחיריים לחלל הלוע אל איזור המיתרים) ואף לעבור ניתוחים במקרים קשים.
ב"תקנות הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה, מבחנים" הוקדש הפרק השביעי למחלות אף, פה, אוזן וגרון ותקנה 71 עוסקת ב"לארינקס, מיתרי הקול והקנה" ברמות השונות של הצרידות, החל מצרידות לא קבועה המזכה באפס אחוזי נכות, דרך צרידות קבועה קלה עד בינונית כשהדיבור ברור, המזכה בחמישה אחוזי נכות, צרידות קבועה ניכרת ללא קשיים בקליטת דיבור המזכה בעשרה אחוזי נכות, צרידות קבועה קשה הגורמת לזולת קשיים בהבנת הדיבור או קליטתו המזכה בעשרים אחוזי נכות וכלה באיבוד הקול לחלוטין המזכה בשלושים אחוזי נכות.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בצרידות כתאונת עבודה במקרה של צעקה חד-פעמית וחריגה אשר גרמה לצרידות או כמחלת מקצוע במקרה של שימוש יתר או שימוש לקוי במשך זמן ומשמעות ההכרה הינה זכאות לאלפי שקלים עד עשרות אלפי שקלים, הן כמענק חד-פעמי כשאחוזי הנכות נמוכים מעשרה אחוזים והן כקצבה חודשית זמנית או קבועה וללא קשר להמשך העבודה ואף בהמשך קיום משרה מלאה כשאחוזי הנכות גבוהים מעשרים אחוזים.
תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי מעניקה רשות לחברי הועדה הרפואית לקבוע דרגת נכות יציבה גבוהה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים בשים לב למקצועו, לגילו או למינו של הנפגע ולכן מורה, מרצה, זמר או בעל מקצוע אחר שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כסובל ממחלת מקצוע או מתאונת עבודה עקב צרידות ועבודתו נפגעה כתוצאה מכך זכאי לבקש מחברי הועדה שידונו בתוספת לאחוזי הנכות בהתחשב בתקנה 15 כאמור.
חשוב להדגיש כי רבים מבעלי המקצועות שנמנו במאמר זה אינם מודעים לזכויותיהם ולפעמים מאבדים את זכאותם לקבלת מענקים או קצבאות עקב התיישנות שכן חובה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך שנה מיום היווצרות הליקוי ולכן בכל מקרה של צרידות קלה כקשה יש לפנות ראשית לרופא, להכין חומר מתאים, להימנע מטעויות ולהגיש בהקדם את התביעה למוסד לביטוח לאומי.
הכותב הינו יועץ מס המתמחה במימוש זכויות רפואיות ומשמש כמנכ"ל
"זכותי - מימוש זכויות רפואיות"
http://WWW.ZHUTI.CO.IL
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
