אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) / eli-doron@taxlawyers.co.il
לאחרונה ממש, במסגרת ע"ש 614/00 אבו סאלח חוסין נ´ מע"מ טבריה, פסק כבוד השופט ממן כי בנסיבות בהן מחליט מנהל מע"מ, מטעמים כאלה או אחרים, כי יש בנמצא הצדקה להוצאת שומת עסקאות, אזי מחוייב הוא, באותה מידה ממש, להתייחס למרכיב התשומות אשר התחייבו לשם יצור אותן עסקאות נשוא שומתו.
עובדות המקרה הנדון הנן כדלקמן:
למערער נערכה ביקורת חשבונות על ידי המשיב שכללה ביקורת צולבת אצל ספקיו השונים, בדרך של איתור וריכוז כרטיסי הלקוח אצל כל אחד מאותם ספקים.
ביקורת זו העלתה כי העוסק השמיט מהנהלת חשבונותיו חלק נכבד מקניותיו, מה שתמך ,לשיטת המבקרים, בהנחה לפיה קניות בלתי מדווחות אלה נמכרו על ידי העוסק ללקוחותיו מבלי שירשמו ההכנסות בגין מכירות אלה ומבלי שיצאו חשבוניות מס כדין.
לאור זאת, נטען על ידי מנהל מע"מ, כי מחזור העסקאות של העוסק בפועל, עולה על הצהרתיו לשלטונות מע"מ, כמתחייב על פי דין.בעקבות כך, הוצאה לעוסק שומת עסקאות המושתתת בעיקר על אותן קניות בלתי מדווחות של סחורה ומרכיב המע"מ הנגזר מאלה.
המערער הגיש השגה על שומת העסקאות, במסגרתה נטען כי מנהל מע"מ מחוייב היה, במסגרת שומתו, לקחת בחשבון את מרכיב התשומות אשר נגרמו לו כתוצאה מאותן קניות ולשום אותו רק על הערך המוסף.
המשיב דחה את ההשגה תוך כדי הגדלת השומה באחד ממרכיביה. מנהל מע"מ דבק בגישתו המקורית לפיה יש לחייב את העוסק בגין מרכיב מע"מ העסקאות המושמט, תוך התעלמות ואי קיזוז מע"מ התשומות הנובע מאותן רכישות וזאת, בין השאר, מן הטעם שחלף המועד הקבוע בדין להצגת חשבוניות קניה.
במסגרת הכרעתו המלומדה, הבהיר כבוד השופט ממן כי שאלת הזכות [או החובה] לנכות מס תשומות,כמפורט לעיל, נדונה בהרחבה במסגרת ע"ש 155/98 עפיפי נ. מנהל מע"מ, מיסים טו/1, ה – 211, שם נקבע כי שומה המוצאת לעוסק פלוני לא באה להענישו על השמטת קניות או עסקאות, אלא לשם קביעת מס הערך המוסף המגיע הימנו.נקבע כי הזכות לקבל שומה הוגנת עומדת לכל עוסק, גם עוסק שביקש להעלים השמטות או אפילו, חלילה לרמות את רשויות המס. דהיינו:ענישה לחוד ושומה לחוד.
בתמיכה לגישה זו נקבע כי חוק מס ערך מוסף לא נועד לגבות על העסקאות כי אם את המס על הערך המוסף שנוצר בעסק, דהיינו את ההפרש בין מס התשומות ששילם העוסק לבין מס העסקאות שגבה. יתרה מזאת,שומה איננה לפי מיטב השפיטה אם היא מתעלמת ממרכיב התשומות שהיו לעוסק.
כיצד ניתן לנכות את מס התשומות אם החשבוניות אינן ברשות העוסק?
מעיון בהוראת סעיף 38(א) לחוק מס ערך מוסף, עולה כי קיומה הפיסי של החשבונית בידי העוסק אינו תנאי לניכוי מס התשומות הכלול בה.
התנאי העיקרי הוא שהחשבונית הוצאה כדין.
לכן, בית המשפט פסק כי באותם מקרים בהם קיומם של החשבוניות הוכח ניתן יהיה לנכות את סכומן ממס העסקאות.
בעניין הנדון, קיומן של התשומות שהוציא המערער לא היה מוטל כלל בספק, מן הטעם הפשוט שהתשומות עצמן, כפי שאותרו אצל ספרי החשבונות של הספקים השונים, הן ששימשו יסוד לשומה לפי מיטב השפיטה.
העובדה שהחשבוניות אינן נמצאות פיסית בידי המערער, משום שהוא החליט להשמיד אותן או לא לקחת אותן בכלל, אינה צריכה להשפיע על השאלה האם הוא זכאי לנכות את מס התשומות הכלול בהן.
שומה אינה לפי מיטב השפיטה אם אינה כוללת את מס התשומות מקום שקיומן של התשומות אינו שנוי במחלוקת ומקום שהחשבוניות הוצאו כדין על ידי הספק.
את השומה עורך מנהל מס ערך מוסף, לא העוסק, ועליו לעשותה בסבירות ובשקדנות.
מקום שהוא מבקש שלא לכלול את התשומות, עליו נטל ההוכחה כי הן לא דווחו.
יתרה מזאת, נקבע כי אין כל מקום להטיל על העוסק נטל להוכיח כי הספקים דווחו על העסקאות.
לאור כל אלה ולמרות שהעוסק נמנע מלהמציא להנהלת מע"מ עותק מהחשבוניות, קיבל בית המשפט את עמדת העוסק, תוך דחיית עמדת הנהלת מע"מ.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל), 52522
טל': 6127446-03, פקס: 6127449-03
חיפה: שד' המגינים 58, 33264
טל': 8526693-04, פקס: 8555976-04
טבריה: רח' הירדן 100א' ת.ד. 1902, 14200
טל': 6717201-04, פקס: 6717203-04
רומניה: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2 בוקרשט, רומניה.
http://www.adviser.co.il
לשאלות לגבי המאמרים, נא שלחו שאלותיכם למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



