שיפוטיות מונעת קרבה אמיתית עם בני אדם אחרים
שיפוטיות היא נטייתו של אדם ,להעניק ציונים ותיוגים לבני אדם אחרים ובעיקר לעצמו, בלי שהתבקש לעשות זאת ובלי שבדק אם זה באמת מועיל. השיפוט יכול להופיע גם כמתן ציון חיובי. שיפוטיות היא נחרצת ,מונעת מרגשות ויצרים נמוכים, מצרכים או בכלליות מונעת-אגו. בגוף היא קשורה לאזור צ'אקרת המין ומקלעת השמש .
יש למוח האדם תכונה ,שכל מה שקורה הוא מיד בודק לאן הוא יכול לשייך את זה בזיכרון ובהבנה שלו, ואז הוא יוצר דעה מסוימת כלפי זה: אוהב - לא אוהב, טוב לי- לא טוב וכדומה.
שיפוטיות, כמו כל פעולה אחרת של התודעה, פועלת בכל הכיוונים האפשריים. היא חוזרת לכל מקום שאליו נפנה אותה כמו בומרנג או מראה הדדית. שיפוטיות היא הנטייה לבקר, לתייג או לתת ציון שלילי לעצמנו או לאחרים בצורה שאינה נובעת מקבלה או מחמלה אלא מרעות לב, אנוכיות, ביקורת וגישה שלילית.
השיפוטיות היא השלב ,שבו אנחנו מתחילים לקשור רגשות ודימויים שליליים לדבר בו הבחנו. במילים אחרות - השיפוטיות היא הסלידה, והיא מפריעה לתחושת חמלה וקבלה [כלפינו או כלפי האחר], שהיא חיונית להתקדמות רוחנית, מאחר שזו חייבת לצאת מנקודת המוצא הנוכחית, האמיתית. היא לא יכולה לצאת מנקודת מוצא דמיונית, שמקורה בקושי לקבל את המציאות.השיפוטיות היא גורם מעכב לצמיחה.
שיפוטיות היא דפוס. דפוס הוא התנהלות נוקשה, התנהלות שאינה מותאמת לסיטואציה שהאדם נמצא בה. ההתנהלות הזו יכולה להישאר בתחום המחשבה, והיא עלולה לגלוש לעולם הפעולה. כך או כך, התוצאות שלה בדרך כלל מזיקות, הן לאדם המנוהל על ידי הדפוסים שלו, הן לסביבתו.
נטייתו של האדם השיפוטי להעניק ציונים ותיוגים לבני אדם אחרים מונעת ממנו להגיע לקרבה אמיתית עם בני אדם אחרים. לא רק עם מושאי השפיטה, אלא עם כל הסובבים אותו. האדם השיפוטי המודע לדפוס שלו ,עשוי לאמן את עצמו שלא לשפוט אחרים בגלוי, לשמור את המחשבות השיפוטיות לעצמו. עדיין, מרבית הסיכויים הם שיהיו לו פליטות פה, שיסגירו את אופן התייחסותו לאחרים ולעצמו.
בהתבוננות בחיים אנחנו מבינים כי הטוב והרע מתחברים, ואין אפשרות לדעת מה טוב או מה רע. הטוב והרע תמיד יחסיים וזמניים.
אם נשאל איך לא לשפוט? יש סיפור סיני עתיק המובא לפנינו:
" היה היה חכם סיני שהיו לו שני דברים שהוא מאוד אהב: את בנו היחיד ואת הסוס הנהדר שלו.
יום אחד הגיעו שליחים מהקיסר ששמע על יופיו של הסוס, עם הרבה כסף וזהב וביקשו ממנו לקנות את הסוס .הוא סירב באומרו שהסוס יקר לו כמו בנו. השכנים באו אליו ואמרו לו:
" מה? אתה מסרב לקיסר ? זה לא טוב.."
הוא חייך ואמר להם: "אל תשפטו- אי אפשר לדעת מה טוב או לא טוב".
חלפו כמה ימים ויום אחד הסוס נעלם..... השכנים באו לאיש הזקן ואמרו לו:
" איזה מזל רע ! אם היית מוכר את הסוס לפחות היה לך כסף עכשיו, עכשיו אין לך לא סוס ולא כסף..."
הוא חייך ואמר להם " אל תשפטו- אתם לא יודעים מה הולך לקרות".
חלפו להם מספר שבועות והזקן קם בבוקר והוא רואה את הסוס הנעלם עם עוד 7 סוסים יפים כמוהו !!!
השכנים באו ואמרו: " איזה מזל טוב יש לך קיבלת מתנה !!" הזקן חייך ואמר:
"חכו... אל תשפטו ...אתם לא יודעים מה הולך לקרות".
הבן של הזקן התחיל לאלף את הסוסים. יום אחד במהלך האילוף הוא נפל מהסוס על גבו ונהיה נכה.
השכנים בוא ואמרו:
" איזה מזל רע, מה יהיה עכשיו, בנך פצוע , מי יעזור לך עכשיו"
הזקן חייך ואמר להם:" חכו... אל תשפטו ... אתם לא יודעים מה הולך להיות".
לאחר כמה חודשים פרצה מלחמה וכל הגברים הצעירים בכפר גויסו למלחמה. מלבד בנו של הזקן שהיה נכה... נשות הכפר שחששו לחי הגברים בוא אל הזקן, הן כבר קלטו שיש בו משהו.. הן באו אליו ובכו ואמרו:
"מה נעשה, הגברים שלנו ימותו, מה יהיה, איזה מזל רע !! "
הוא חייך ואמר להם: "חכו.. אל תשפטו... אתן לא יודעות מה הולך לקרות"...
הן אמרו :"אבל איך אפשר לא לשפוט?"
"מה אפשר לעשות?"
אז הוא אמר להן : "אספר לכן סיפור:
פעם היה סיני זקן שחי עם בנו היחיד והסוס שמאוד אהב...................."
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



