ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) / eli-doron@taxlawyers.co.il
רשימה זו תעסוק ביחסים המשפטים שבין בעלי המניות שבתאגיד ובפרט בזכות הסירוב הראשונה, המהווה, לא פעם, חלק אינטגרלי ויסודי ממערכת יחסים זו, באשר היא מקנה לבעל מניות זכות ראשונים ברכישת מניותיו של בעל מניות אחר המוכר את אחזקותיו בתאגיד.
זכות הסירוב הראשונה מחייבת את המוכר ליתן, ראשית כל, הצעת מכר לבעל הזכות, לרכוש את המניות במחיר ובתנאים שבהן מוצעות המניות לצד שלישי.
רק משבעל הזכות דחה את הצעת המכר האמורה או לא עמד בתנאים למימושה, יהיה המוכר רשאי למכור את אחזקותיו בשוק הפתוח, בתנאים שאינם נופלים מאלו שבהם הציע את המניות לבעל המניות האחר הנ"ל.
התנהלות החברה הנה עניין לאורגנים הממונים של החברה, ובהם המנכ"ל והדירקטוריון, ואולם פועלם של אלו מוכוון על ידי האסיפה הכללית של בעלי המניות וכפוף לה. מכאן, כי שליטה באסיפה הכללית של בעלי המניות (גרעין השליטה) כמוה כשליטה הלכה למעשה בחברה ובפעילותה.
על בעל מניות אשר בידיו גרעין השליטה חלות נורמות שבדין, נורמות אלו מטילות על בעל גרעין השליטה חובות כלפי המיעוט, שעיקרן בחובת האמון ובחובה להימנע עשייתה של פעולה אשר תוביל לקיפוח המיעוט.
החוק מקנה לבעל מניות המיעוט סעד, כלפי בעל גרעין השליטה בתאגיד, במקרה של קיפוח. מכירת גרעין השליטה על ידי בעליו עלולה להוות קיפוח המיעוט (שינוי במדיניות העסקית של החברה אשר יפחית את ערך המניות, מכירת המניות בערך נמוך משווים וכד').
בע"א 817/79 קוסוי נ' פויכטינגר פ"ד לח (3) 253 (להלן: "עניין קוסוי") נפסק כי על בעל שליטה חלה חובת אמון מיוחדת כלפי בעלי מניות המיעוט שעה שהוא מעביר את גרעין השליטה מידיו. שם מכר בעל השליטה את המניות בנסיבות בהן היה ידוע לו כי מכירת גרעין השליטה לידי אותו גורם תסב לבנק, ומילא גם ליתר בעלי המניות, נזק ממוני רב.
הלכה זו הנובעת מפרשנותה של חובת האמון שבין בעלי המניות, כמעט ואינה מסייעת לבעל מניות מיעוט למנוע העברת גרעין שליטה לאחר, אלא בנסיבות בהן אותו האחר אינו אלא עוכר (החברה וטובתה), ומשכך חשיבותם של הסדרים בדבר זכות סירוב שהרי בלעדיהם כמעט ואין בידי בעל מניות פלוני הגנה מפני שינוי מצבים שכאלו.
היות והדין עצמו אינו מקנה זכות סירוב אוטומטית לבעל מניות אף כאשר מועבר גרעין השליטה, לא במפורש ואף לא במשתמע, נראה כי מקל וחומר שאין קמה זכות שכזו שעה שבעל מניות מעביר מניותיו מבלי להעביר את גרעין השליטה. משכך, על בעלי מניות המבקשים הגנה נוספת לעניין זה להבטיח זכויותיהם בחוזה עם בעל גרעין השליטה.
הוראה לעניין מתן זכות סירוב ראשונית יכולה להיכלל בתקנון החברה (או בתזכיר), בחוזה המייסדים, חוזה למכירת מניות וכיו"ב התקשרויות חוזיות שבין בעלי המניות לבין עצמם.
זכות הסירוב מקנה לבעליה את הזכות שתינתן לו ההזדמנות הראשונה לרכוש מניות המוצעות למכירה.
באופן טיפוסי מקובל לקבוע כי תנאי הרכישה והמחיר יהיו כפי שוויין של הזכויות המועברות בשוק. במידה ובעל מניות סירב לרכוש את המניות בתנאים המוצעים, הוא עשה כן ביחס לתנאי רכישה ומחיר פלוניים.
ודוק שלאחר שבעל מניות לא קיבל הצעת מכר שהציע לו בעל המניות האחר, המבקש למכור את זכויות לצד ג' כלשהו, אין פירושו של דבר שאותו בעל מניות אחר יוכל למכור את מניותיו בכל מחיר. על בעל המניות האחר יהא להקפיד על מכירת מניותיו בתנאים שאינם נופלים (מבחינת המוכר) מאלו שבהם הוצעו המניות ל"שותפו" בחברה - בעל זכות הסירוב.
מבחינת בעלי המניות יכולה זכות הסירוב לשמש כמה תכליות שונות: הדבר יכול לשמש כאמצעי בידי בעל מניות אשר תכליתו למנוע כניסה של חבר בחברה שאינו רצוי לו; במקרים אחרים הדבר נועד להבטיח את התכנות רכישתן של מניות שלא על פי שוויין בבורסה (אשר עולה תוך כדי המסחר), ודוק הדבר מבטיח את אפשרות רכישת הניירות מחוץ לבורסה במחיר שיקבע מראש ושלא יהיה כפוף לעוצמת המסחר בניירות, ואף מבלי לעמוד בכל הדרישות הנוגעות למסחר בניירות ערך בבורסה.
קיומו של הסדר בדבר מתן זכות סירוב ראשונה מעלה את עלות המניות בעבור רוכש חיצוני, שהלא על הרוכש החיצוני (העתידי) להתגבר על זכות הסירוב ולהיות מוכן לרכוש את המניות על פי מחיר גבוה יותר ו/או על פי תנאים נחותים מאלו אשר נכללו בהצעה לפי זכות הסירוב. קיומה של זכות סירוב, מעבר לנטל שהיא מטילה על הרוכש, אף עשויה להגביל בעל מניות המבקש להעביר לאלתר אחזקותיו ולחייבו ליתן זכות סירוב ראשונה.
טעמים כלכליים אלו מספקים סיבה מספקת לבעלי מניות הכפופים למתן זכות סירוב לאתר טכניקות משפטיות המאפשרות לעקוף את זכות הסירוב.
לכאורה, במידה ובעל המניות הוא עצמו תאגיד, יש לומר כי רכישתו של התאגיד כמוה כרכישת שליטה בנכסים המוחזקים על ידו ובכללם אף במניות הכפופות בנות זכות הסירוב. בע"א 4857/02 מגה נ' אפריקה פ"ד נו(6) 951 (להלן: "פרשת מגה"), נפסק כי במידה וכל תוכנו הכלכלי (למעט חלקו הטפל) של התאגיד הינו באחזקת המניות בנות זכות הסירוב, תחול זכות הסירוב אף על תאגיד האם המוכר את אחזקותיו בתאגיד.
בית המשפט הוסיף כי השינוי במבנה האחזקות זהה מבחינה כלכלית להעברה ישירה של האחזקות, כאשר על בסיס ניתוח כלכלי-מהותי זה ולאור אומד דעת הצדדים פסק בית המשפט כפי שפסק. בה"פ (תל-אביב) 580/03 בנק דיסקונט נ' palimon (פורסם במאגר משפטי "נבו") (להלן : ”עניין פלימון”) דובר גם כן בפרשנותה של זכות הסירוב ובנפקות שלה.
במקרה שבפנינו חברת palimon היתה בעלת השליטה בחברת פ.י.ב.י אחזקות ("פ.י.ב.י") ואילו חברת פ.י.ב.י החזיקה בחלק ממניות בנק לאומי. חברת palimon מכרה בשנת 2003, את גרעין השליטה של חברת פיבי (המהווה למעשה גם מכירת גרעין השליטה בבנק לאומי) לחברת בינו אחזקות ( "העסקה").
בנק דיסקונט אשר רכש בשנת 1983 חלק ממניות בנק לאומי מחברת פ.י.ב.י, עמד על כך כי קיימת לו זכות סירוב ראשונה (אשר נקבעה בין פ.י.ב.י לדיסקונט )מכוח ההסכם משנת 1983, שכן מהותה הכלכלית של העסקה הינה מכירת מניות בנק לאומי המוחזקות ע"י פ.י.ב.י. נפסק כי חרף ההלכה שנקבע בעניין מגה, במידה ותוכנו הכלכלי של תאגיד האם אינו מתמצה באחזקה במניות בנות זכות הסירוב, אלא שיש לו פעילות נוספת כדוגמת אחזקת נכסים אחרים, קרי תוכן ממשי מעבר להחזקת מניות (כפי שהתקיים בחברת פ.י.ב.י) - אין להחיל את הלכת מגה.
על מנת להתגונן ממהלך שכזה, במקרה ומדובר בתאגיד המחזיק במניות תאגיד, ראוי לנסח את תניית זכות הסירוב הראשונה באופן ממצה יותר המקיף לא רק את בעלי המניות הישירים בתאגיד מסיום, אלה גם את בעלי השליטה באותם בעלי מניות.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל), 52522
טל': 6127446-03, פקס: 6127449-03
חיפה: שד' המגינים 58, 33264
טל': 8526693-04, פקס: 8555976-04
טבריה: רח' הירדן 100א' ת.ד. 1902, 14200
טל': 6717201-04, פקס: 6717203-04
רומניה: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2 בוקרשט, רומניה.
http://www.adviser.co.il
לשאלות לגבי המאמרים, נא שלחו שאלותיכם למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
