הקשבה משמעותה לשכוח את עצמך לגמרי  

הקשבה משמעותה לשכוח את עצמך לגמרי

 

הקשבה למישהו מראה שאכפת לנו ממנו. כאשר איננו מקשיבים, אנחנו מראים לאותו אדם אשר מדבר, שהוא בכלל לא מעניין אותנו. על מנת שנוכל להשתחרר מכבלי הביקורת, פחד הדחייה, ההגנות והמגננות, אנו זקוקות לסביבה קשובה, מקבלת ונקייה  משיפוטיות, היוצרת אווירה אמפתית, תומכת ומעודדת סוג כזה של אינטימיות ושיתוף אותנטי.

 

תרבות הדיבור וההקשבה בארץ , לרוב לוקה בחסר, בחוסר סבלנות  בהאזנה לדובר עד סיום דבריו, לוקה ביכולת ההכלה הבסיסית של המאזין, ואינו מאפשרת ביטוי מלא, נפשי, רגשי ושכלי גם יחד לדובר. אין הקשבה אמיתית מהלב ומהנשמה, יש רק רצון לנצח– "מי יאמר את המילה האחרונה".

 

"הקשבה משמעותה פסיביות. הקשבה משמעותה לשכוח את עצמך לגמרי- רק אז אתה יכול להקשיב. כשאתה מקשיב קשב רב למישהו, אתה שוכח את עצמך. אם אינך יכול לשכוח את עצמך, אתה לעולם אינך מקשיב. אם אתה שם לב לעצמך יותר מידי, אתה פשוט מעמיד פנים שאתה מקשיב- אינך מקשיב. ייתכן שתניד בראשך,  ייתכן שלפעמים תאמר כן או לא- אך אינך מקשיב. כשאתה מקשיב אתה נהיה מעבר, פסיביות, רגישות קליטה, רחם, רוך"[אושו].

 

ההקשבה הכנה והאמיתית תורמת ל:

-שיפור יחסי ההבנה בין המשוחחים.

- תחושת רווחה נעימה מעצם קבלת יחס נכון.

- הקשבה טובה ,הינה כלי טיפולי המבריא יחסים בעייתיים.

- הקשבה תורמת להתקרבות ,הבנה ,לשיתוף ולביחד.

- הקשבה מאפשרת לפרוק תכנים מצטברים העלולים להזיק לבריאות.

 

כאשר התורה משתמשת במלה "שמע" כמו ב"שמע ישראל" – היא מבטאת רמה עמוקה יותר של שמיעה – התמקדות, שימת לב, הבנה, והעברה לידי מעשה. שמיעה יעילה היא שמ"ע:

 1.שמיעה – שמיעת המילים.

 2.משמעות – הבנת המשמעות.

 3.עשייה – הבאה לידי מעשה.מטרת ההקשבה היא לאפשר מרחב בטוח להיות מי שאנחנו באמת, ולתת לכך ביטוי חיצוני בתוך דיאלוג או רב שיח.

 

אם אנחנו רוצים לנהל שיחה אינטלקטואלית, אנחנו חייבים להיות משוכנעים - במאה אחוז - שאנחנו מביעים דעה אובייקטיבית- שכלית, שאנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים ולא מביעים בקול רם איזושהי סטיגמה או דעה קדומה שהשתרשה אצלנו.

 

והשיר שלפנינו אומר הכול:

 

להקשיב (ק. רוג'רס)

 

כאשר אני מבקש אותך

 

להקשיב לי,

 

ואתה מתחיל לייעץ לי,

 

לא את שביקשתיך עשית.

 

 

כשאני מבקש ממך להקשיב

 

ואתה מנסה להשיב,

 

איך צריך להרגיש ומדוע,

 

אתה ברגשותיי רק פוגע.

 

 

 

כאשר אני מבקש אותך להקשיב לי,

 

ואתה מרגיש שעליך לפתור את בעייתי

 

אתה מאכזב אותי,

 

אפילו שזה נשמע לא הגיוני.

 

 

 

הקשב, כל שביקשתיך הוא להקשיב

 

לא לפעול, לא לדבר,

 

רק לשמוע בלי להגיב.

 

 

 

אני יכול לדאוג לעצמי,

 

אינני חסר ישע,

 

אולי חסר ניסיון והססני,

 

אך לא חסר אונים.

 

 

 

כשאתה עושה משהו למעני,

 

שאני יכול לעשות לעצמי,

 

אתה מגביר את חששותיי,

 

מנציח את מבוכתי.

 

 

 אולם כשמקבל אתה כעובדה פשוטה

 

שאני מרגיש, אפילו זה לא הגיוני

 

אזי אינני צריך לשכנע אותך,

 

ומתפנה להבין את המתרחש בנפשי.

 

 

 

מוציא בעצמי את התשובות מתוכי,

 

אז צצות מאליהן התשובות,

 

ברורות ונהירות ואינני זקוק כלל לעצות

 

כי אני – אני.

 

 

 

גם רגשותיי לא הגיוניים

 

הופכים למשמעותיים,

 

כשמבינים את שהם טומנים,

 

את המקור ממנו הם נובעים.

 

 

 

יתכן, שלכן

 

תפילות עוזרות לאנשים,

 

משום שהאל מחריש,

 

אינו מייעץ, אינו מארגן,

 

הוא רק מקשיב,

 

נותן לך לבד לחשוב את הדברים.

 

 

 

לכן, אנא, רק הקשב

 

אם תרצה לדבר – בקש

 

חכה לתורך,

 

ואז אני אקשיב לך.

 

אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/>

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי