שני הזוגות שיושבים בחדר יודעים שזוגיות היא אתגר עצום, שזה אף פעם לא פשוט, שחייבים לעבוד על זה. אחד הזוגות הגיע לפגוש את האחר באמצע משבר. הזוגיות שלהם תלויה על בלימה. סימן שאלה גדול מרחף מעליהם וממלא את החדר. האם הקשר שלהם נידון לכישלון, או שאפשר עוד להציל?
עבורו אלה נישואים שלישיים. עבורה - ראשונים. הם יחד כבר שמונה שנים ויש להם שני ילדים. הם הגיעו לטיפול בגללה, היא מרגישה שהוא הולך ומתרחק ממנה, כל יום קצת יותר. מאז הלידה האחרונה היא העלתה יותר מ-20 קילו, ועכשיו היא מרגישה שהוא לא מקבל אותה יותר כמו פעם. שהאהבה שלו תלויה בדבר - בדיאטה.
היא חוששת שהוא יילך ממנה לאחרת, צעירה ויפה ממנה, כמו שקרה בעצם בכל אחת ממערכות היחסים הקודמות שהיו לו. היא שואלת את עצמה אם הוא בנוי לקשר עם ילדים. למעשה, זו שאלה שניקרה בראשה מהיום שהכירו, אבל כעת היא שואלת אותה ממקום של כאב ופחד גדול. לא בטוחה שהיא רוצה לדעת את התשובה.
הוא מרגיש מרומה במובן מסוים. כשהתחתנו היא היתה יפהפיה חטובה שעסקה בדוגמנות ושמרה על אורח חיים בריא וספורטיבי. הוא ראה בכך הצהרה לגבי העתיד. לתחושתו, המשקל שלה הוא סוג של בגידה והתרחקות ממנו. הוא לא בטוח שצריך להרגיש אשם על כך שלא נמשך אליה יותר. במקום זה, הוא חש כעס גדול ורצון להאשים אותה, שקלקלה הכל.
בתחילת הטיפול הוא ישב על הגדר, "זה לא קשור אלי", היה אומר, "ההזנחה שלה את עצמה הביאה לריחוק בינינו". לאט לאט הוא הבין שהזוגיות שלהם היא ריקוד משותף, שגם לו יש אחריות. היא מצידה הרבתה בתחילת הטיפול לנפנף במשפט "שיקבל אותי כמו שאני". רק כמה חודשים אחר כך הגיעה לתובנה שזו היא עצמה שמתקשה לקבל את עצמה כמו שהיא
הבחירה לפרק את הנישואים היא הבחירה הקלה
מולם יושבים שני המטפלים. פסיכולוגית ומאמן לזוגיות. זוג. ביחד יש להם חמישה ילדים, שנולדו מנישואים קודמים שלהם לבני זוג אחרים. שניהם חוו כבר זוגיות שהצליחה והתפרקה. מכירים מקרוב את הטעם המר של הכישלון, האכזבה, הכעסים והכאב הגדול. שניהם יודעים, שלמרות הפחדים והקשיים, בסופו של דבר הבחירה לפרק את הנישואים היא הבחירה הקלה. הם עברו את זה, ויודעים שאפשר לעבור את זה. הבחירה הקשה באמת, שלא תמיד מצליחה, היא להישאר ביחד ולעבוד על הקשר. ולצאת מתוך הקשר, ביחד, לדרך זוגית חדשה.
מה עובר על ארבעת האנשים האלה בשעה השבועית הקבועה בה הם נפגשים כבר מספר חודשים? מסע של שמונה עיניים, שמונה אוזניים וארבעה לבבות פועמים. בדרך, כל אחד מהם פוגש את עצמו, דרך הסיפורים של עצמו ודרך השתקפויות של האחרים מולו. לרגעים החדר מתמלא צחוק, תחושת התחדשות, גילוי והתרגשות על התקרבות נוספת, וברגעים אחרים האויר מלא כעסים, חוסר ודאות, עצב או אימה.
הזדהויות, השתקפויות ותובנות נרקמות בכל פעם
לפעמים הגברים מוצאים את עצמם בחזית אחת "נגד" הנשים. וכל צד מגלה שהוא מדבר שפות שונות, ומבקש מעצמו ומהקשר דברים שונים לעומת בני המין השני. ברגעים אחרים "הקואליציות" מתהפכות. הזדהויות, השתקפויות ותובנות חדשות נרקמות בכל פעם מחדש.
במהלך הזמן מתעוררים זכרונות מילדותם של המטופלים, ומתוך המודעות הגוברת נולדת הבנה חדשה לגבי הזוגיות שלהם ? למה התחברו אחד לשני מלכתחילה? מה הפוטנציאל המרפא שיש בכל אחד מהם לגבי השני? ולמה זה נתקע ומתקלקל עכשיו?
המטפלים מנסים בסוף כל פגישה להבין את מה שעובר על המטופלים שלהם: איפה הם עכשיו בתהליך? מה קורה להם? מה הם צריכים? איך ניתן לעזור להם? הבנות תיאורטיות ומקצועיות מתערבבות בניסיון החיים האישי והזוגי שלהם. האם יצליחו לעזור למטופליהם? האם יעברו בשלום את הדרך הארוכה מהמשבר החוצה, והלאה?
שמונה עיניים מלאות תקווה בחדר אחד. רוצים להצליח, ומוכנים לעבוד מאוד קשה כדי שזה יקרה. מה לדעתכם קרה בסוף? שלוש אפשרויות לסוף הסיפור:
1. הם בנו מחדש את החוזה הזוגי שלהם
אחרי שתקופה ארוכה לא הפסיקו לדבר בחדר הטיפולים על אוכל, קלוריות ודיאטות, הסתבר סופסוף שבעצם השומן הוא לא לב העניין. הסיפור האמיתי היא השאלה אם בני הזוג האלה מוכנים לקבל את עצמם משתנים: מאז שהכירו ועד היום שניהם עברו שינויים פנימיים רציניים מאוד, ובעקבותיהם "החוזה הזוגי", שהוסכם ביניהם בתחילת הקשר, הפך כמעט לא רלוונטי. אבל כל זה קרה בלי ששניהם היו מודעים למצב, ולכן מעולם לא שינו את הציפיות הראשוניות שלהם זה מזה. עכשיו הגיע הזמן לשנות. הסתבר שנושא המשקל הוא רק קצה הקרחון של השאלות שהעסיקו את שניהם כזוג: עד כמה הם יכולים להתפתח כאופן עצמאי? עד כמה מותר לכל אחד לפתח לעצמו תחביבים? להשקיע בחברים משל עצמו? האם זה לגיטימי בזוגיות שלהם, שאחד מהם ילמד ויעשה הסבה מקצועית, בזמן שהאחר מפרנס אותו בינתיים ותומך בו בשנים הקשות האלה? האם מותר לשניהם להתחרט על החלטות שקיבלו בעבר, או שהם חייבים להמשיך בדרך עליה "התחייבו" כשהכירו? החודשים הבאים הוקדשו להבהרת הציפיות שלהם האחד מהשניה ולבניית ה"חוזה זוגי" מחודש.
2. היא קיבלה החלטה והצליחה לרדת במשקל
אחרי שתקופה ארוכה לא הפסיקו לדבר בחדר הטיפולים על אוכל, קלוריות ודיאטות, הלכה והתגבשה אצלה ההבנה, שהבקשה שלו ממנה לרדת במשקל היא היא שמפריעה לה לקחת את עצמה באמת בידיים. הדיאלוג ביניהם איפשר לה לראות שהיא מפרשת את דבריו כחוסר קבלה שלו אותה. מכאן היא המשיכה לחשוב על חוסר הקבלה שלה את עצמה: היא שנאה את עצמה כמו שהיא, וכעסה על המצב אליו הגיעה, אבל כדי להתחיל במהלך אמיתי של שינוי הרגלי חיים ותזונה וירידה במשקל היא היתה חייבת להבין שזה העסק שלה והבעיה שלה עם עצמה, לא שלו. במקביל, גם הוא היה צריך לוותר ולהסכים שזה לא עניין שלו אלא שלה. ברגע שהניח לה בנושא הזה, באופן מפתיע (או לא) היא סופסוף הצליחה לרדת במשקל.
3. היא החליטה שהיא רוצה לפרק את החבילה
אחרי שתקופה ארוכה לא הפסיקו לדבר בחדר הטיפולים על אוכל, קלוריות ודיאטות, יום אחד היא החליטה שנמאס לה והיא רוצה להתגרש. הודעתה היכתה בתדהמה את בעלה ושני המטפלים, אבל היא היתה איתנה בדעתה שהיא לא מוכנה להמשיך את הטיפול אפילו מפגש אחד נוסף. מבחינתה, כך הסבירה, היא הגיעה לתובנה שהוא לא מקבל אותה כמו שהיא, ולמעשה לעולם לא יקבל אותה כמו שהיא, לא רק בתחום המשקל. בסיומה של פגישה דרמטית במיוחד היא עזבה. כעבור חודש חזרו למפגש נוסף, על מנת להיעזר במטפלים כדי להכין את השיחה בה יודיעו לילדיהם על פרידתם הקרובה. בשבוע שלאחר מכן נפרדו.
מה לדעתכם קרה באמת?
גילי בר ויעל דורון
פורסם במדור יחסים Ynet
מכון זוגות עוסק בטיפול אישי, זוגי וקבוצתי. המכון מתמקד בכל הקשור לזוגיות : מציאת זוגיות לרווקים ורווקות, זוגיות בסיבוב שני, זוגיות באמצע החיים.
http://www.zoogot.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
