אלי דורון, עו"ד - אייל וגנר, עו"ד / eli-doron@taxlawyers.co.il
ביום 02/08/2000 אישרה הכנסת, בקריאה שלישית, את חוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000 (פורסם בס"ח תש"ס 1753 מיום 17/08/200 בעמ' 293; יקרא להלן: " החוק").
עסקינן בחוק אשר בא לעולם בין היתר כתוצאה מלחץ בינלאומי כבד שהופעל על מדינת ישראל, אשר הפכה – על פי טענת גורמים שנים - למקלט למלביני הון ונכללה בשל כך, ב"רשימה השחורה" שפגעה בתדמיתה העולמית והעמידה אותה בפני סנקציות חמורות ביותר עד כדי אי הכללתה בקבוצת המדינות הנאורות שחתמו על אמנות כגון אמנת האו"ם נגד הסחר הבלתי חוקי בסמים נרקוטיים וחומרים פסיכוטרופיים (אמנת וינה, 1988) ואמנת מועצת אירופה בדבר הלבנת הון, חיפוש, תפישה והחרמה של רכוש שמקורו בעבירה (אמנת סטרסבורג, 1990) ודירקטיבה שהתקבלה בשנת 1991 במועצת אירופה המבקשת להבטיח את מלחמתן של מדינות האיחוד בעבירות הלבנת הון: Council Directive on Prevention of the Use of the Financial System for the Purpose of Money Laundering (91/308/EEC).
החוק הנו חוק "צעיר" יחסית ובתי המשפט נדרשים לו לראשונה בשנים האחרונות, תוך יציקת פרשנות מחמירה, אשר באה לקדם תוצאה לפיה תעוקר לחלוטין התוחלת הכלכלית של הפשיעה, היינו - כי מלבד ענישה מאחורי סורג ובריח, יופקעו מן העבריין הפירות הכלכליים של פעילותו העבריינית. על מנת לעשות כן מקנה החוק למדינה – בנסיבות מסויימות ובכפוף לתנאים הקבועים בחור - סמכות לחלט כספים ורכוש, גם מבלי להעמיד את החשוד לדין פלילי כלל.
קיימת שורה ארוכה של עבירות המנויות בתוספת הראשונה לחוק (בהן עבירות סמים, זנות, הימורים, מע"מ, קניין רוחני ועוד) המכונות בחוק "עבירות מקור" וכשמן כן הן - המקור לכספים נשוא העבירה של הלבנת הון. רכוש שמקורו (במישרין או בעקיפין) בעבירת מקור ו/או רכוש ששימש לביצוע עבירת מקור ו/או רכוש שאפשר ביצוע עבירת מקור מכונים בחוק "רכוש אסור". החוק קובע, כי "הלב נת הון" - המהווה עבירה על החוק, תהא אחת משלושה:
(1) עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו תהווה עבירה (סע' 3 (א) לחוק);
(2) עשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב, במטרה שלא לדווח לפי המתחייב בחוק, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון (לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח) (סע' 3 (ב) לחוק)
(3) עשיית פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, אשר נמנה על סוג הרכוש המפורט בתוספת השניה לחוק (חפצי אמנות, כלי קודש ויודאיקה, כלי תחבורה - לרבות כלי שיט וכלי טיס, אבנים ומתכות יקרות, ניירות ערך, נכסי דלא ניידי, עתיקות ושטיחים משווי של 120,000 שקלים חדשים או יותר וכן כספים, מעל לסכום של 400,000 שקלים חדשים) (סע' 4 לחוק).
ומכאן אל השיטה - אחת הדרכים העיקריות לחשיפתן של העברות ממון מיד-ליד וממקום-למקום היא בהטלת חובה לדווח באורח שוטף על העברות של רכוש ושל כספים הנעשות במערכות הפיננסיות למיניהן.
בע"א 9796/03 חביב שם טוב ואח' נ' מדינת ישראל תק-על 2005 (1), בעמ' 2099, אחד מפסקי הדין שבהם פורש החוק, נדרש בית המשפט העליון לפרשנות התיבה "העושה פעולה ברכוש" שבסע' 3 (ב) לחוק. נשאלה שם השאלה, האם פורש הוא עצמו על פעולה ברכוש סתם, גם אם לא הוכח כי רכוש אסור הוא, או שמא רכוש בהקשרה של הוראת סעיף 3(ב) עניינו אך ורק רכוש אסור? בפרשה זו נדון עניינם של מערערים, אב ובנו - תושבי ארצות-הברית, שבבעלותם היה חשבון בבנק הפועלים. בחודש מאי לשנת 2002, תוך תקופה של כשבועיים ימים - בין יום 6.5.2002 לבין יום 20.5.2002 - הפקיד הבן בחשבון הבנק האמור עשר הפקדות בסכום כולל של 392,380 דולרים אמריקאיים.
וכך נעשו עשר ההפקדות: בכל אחד מהימים 6, 8, 9, 10, 12, 13, 14 ו-15 לחודש מאי (יום ה-11 לחודש היתה שבת) הופקד סכום של 40,000 דולרים; ביום 16 במאי הופקדו 39,380 דולרים וביום 20 במאי הופקדו 33,000 דולרים. במועדי ההפקדות - בין יום 6.5.02 לבין יום 20.5.02 - ועל-פי שערו היציג של הדולר, היתה כל הפקדה של 40,000 דולרים שווה לסכום הנע בין 193,760 ש"ח לבין 197,280 ש"ח. סעיף 8(1) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), תשס"א-2001, אשר נחקק מכוח החוק, חייב אותה עת את הבנקים בישראל לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על כל הפקדת מזומנים בחשבון בנק, או משיכה ממנו, בסכום של 200,000 ש"ח ומעלה.
לאמור, כי כל הפקדה אשר ביצע הבן כללה סכום הנמוך, אך במעט, מן הסכום המינימאלי אשר חייב אותה עת בדיווח לרשות. הפקדות הכספים האמורות עוררו חשד כי המדובר הוא בעבירות לפי החוק ומשכך ביקשה המדינה את בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו כי יצווה צו להקפאת חשבון הבנק של המערערים, לביצוע חקירה ולמניעת הברחתם של הכספים.
בית-המשפט נעתר לבקשה וציווה צו כפי שנתבקש. בהמשך, וכהוראת סעיף 22 לחוק, הגישה המדינה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה לחילוט 392,380 הדולרים אשר הופקדו בחשבונם של המערערים. הוראת-חוק זו מאפשרת לחלט - ללא הרשעה - רכושו של אדם שביצע עבירה לפי סעיף 3 או 4 לחוק, בין השאר, מקום שאותו אדם אינו נמצא בישראל או שלא ניתן לאתרו, כך שלא ניתן להגיש נגדו כתב אישום. בבקשת המדינה צוין כי הפקדת כספים בסכום הכולל אותו הפקידו המערערים מחויבת, על-פי החוק, בדיווח על-ידי הבנק לרשות לאיסור הלבנת הון; וכי בכדי להימנע מדיווח כאמור, ובעוברם על האיסור הקבוע בסעיף 3(ב) לחוק, בחרו המערערים לפצל את הפקדת הסכום לעשר הפקדות נפרדות.
הואיל והמערערים אינם נמצאים בישראל דרך קבע, לא ניתן להגיש כתב אישום נגדם, ומשכך נתבקש בית-המשפט לצוות צו לחילוט הכספים שהופקדו בחשבון. בתגובתם התמקדו המערערים בטענות משפטיות למיניהן, אך לא הביאו כל הסבר לא למקורם של הכספים, לא לפשרן של ההפקדות ולא לטעם שבעטיו החליטו לפצלן. טענת המערערים היתה, כי משלא נמצאה ראיה לכאורה הקושרת את הכספים שהופקדו לאחת מעבירות המקור שבחוק איסור הלבנה, אין מעשי ההפקדות באים בגדר סעיף 3(ב) לחוק. לשיטתם, חלה הוראת סעיף 3(ב) שלחוק כמוה כהוראת סעיף 3(א) - אך על רכוש שהוכח כי נובע הוא מעבירת מקור.
המערערים הוסיפו וטענו כי אף אם סעיף 3(ב) חל על רכוש שלא הוכח כי נובע הוא מעבירת מקור, הרי שלשם הפעלת הליך החילוט כהוראת סעיף 22 לחוק יש להוכיח ברמה של למעלה מספק סביר כי הרכוש הושג בעבירה לפי סעיף 3(ב). המדינה, כך נטען, לא הוכיחה כי ההפקדות בוצעו במטרה שלא יהיה דיווח.
בית-המשפט המחוזי דחה את טענות המערערים ונעתר לבקשת החילוט של המדינה סלע המחלוקת שנדונה בבית המשפט העליון התמצה, למעשה, בשאלה, האם הוראת סעיף 3(ב) שלחוק פורשת עצמה אך על "רכוש אסור" כהוראתו בחוק איסור הלבנה (היינו, על רכוש הכרוך בעבירת מקור) או שמא היא חלה גם על רכוש שלא הוכח כי רכוש אסור הוא?
בית העליון קבע, כי גם לפי תכליתו נועד סעיף 3(ב) לחול על כל רכוש שהוא, בין רכוש אסור בין רכוש שלא הוכח כי רכוש אסור הוא. בית המשפט אף הרחיק לכת וקבע, כי אמנם ברובם המכריע של המקרים יהיו אלה אנשים העושים ב"רכוש אסור" הנופלים ברשתו של החוק, אולם עדיין, אלו אשר עושים פעולות ב"רכוש" שאינו "רכוש אסור" ייאלצו להסביר מה הטעם בעשיית המעשים האסורים שעשו.
לעניין חילוט הכספים קבע בית המשפט כי משום שלא נשמע מפי המערערים הסבר מדוע בחרו להפקיד את הכספים כפי שהפקידו, נתמלאה מידת ההוכחה הנדרשת לחילוט אזרחי - כבמשפט אזרחי (גם אם לשיטתו של כב' הש' חשין, כמות הראיות הנדרשת בה רבה מן המקובל) וכי יש לחלט מתוך הכספים שנתפסו, סך של 150,000$.
נעיר, חרף השנים שחלפו, מקפל חוק איסור הלבנת הון בתוכו סוגיות רבות השנויות עדיין במחלוקת ואשר בית המשפט העליון מן הסתם עוד יידרש להן.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל), 52522
טל': 6127446-03, פקס: 6127449-03
חיפה: שד' המגינים 58, 33264
טל': 8526693-04, פקס: 8555976-04
טבריה: רח' הירדן 100א' ת.ד. 1902, 14200
טל': 6717201-04, פקס: 6717203-04
רומניה: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2 בוקרשט, רומניה.
http://www.adviser.co.il
לשאלות לגבי המאמרים, נא שלחו שאלותיכם למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
