אלי דורון, עו"ד / eli-doron@taxlawyers.co.il
אין צורך להעמיק בדיני ניהול פנקסים בכדי ללמוד על הדופי שבניהול הפנקסים בעיפרון, שהרי רישום בעיפרון ניתן למחיקה ולתיקון מבלי להותיר עקבות ועכבות, וברי כי הדבר שולל כל אפשרות ללמוד על ההתנהלות הכספית של הנישום, ובכך יש משום סטייה מהותית מהרציונל המנחה של ההוראות בדבר ניהול פנקסים. על פי ההלכה נישום אשר ניהל פנקסיו בעיפרון ללא הצדק סביר חטא בניהול ספריו, כאשר משמעות הדבר הינה פסילת הספרים והוצאת שומה לפי מיטב השפיטה (עמ"ה (י-ם) 449/00 חברת האחים טוויל טורס נ' פקיד השומה (פורסם במאגר משפטי "נבו")) (להלן: "עניין טוויל"). בעניין טוויל דובר בנישום אשר ניהל ספריו רק בעיפרון משך שנים וזאת חרף התראותיו החוזרות ונשנות של פקיד השומה. במצב זה, כך נפסק, לא ניתן היה לעקוב כלל אחר ההתנהלות העסקית של הנישום ולקבל אינדיקציה נאמנה באשר לחבות המס הנובעת מפעילותו העסקית, ומשכך לא מצא בית המשפט כל דופי בפסילת הספרים ובהוצאת השומה לפי מיטב השפיטה. לכאורה ניתן לטעון שאין ברישום בעט בכדי להסיר חשש שמא נערכו שינויים ואלתורים פסולים ברישום, שהלא בימינו ידוע לכל זמינותם של האמצעים הטכנולוגים הנחוצים לשם זיוף, ואולם בעניין טוויל דחה כבוד הנשיא זילר טענה ברוח זו באומרו: "אפילו אצא מהנחה שיש אפשרות מדעית להסיר רישומים כאלו (שנעשו בדיו – תוספת שלי א.ד.), הרי שאלו מצריכים ידע ומאמץ, ואולי גם חומרים כימים ששרידיהם יישארו אל-נכון על הנייר, זאת לעומת מחק רגיל שכל ילד יודע להשתמש בו, מבלי להיזקק למומחים, ופעמים רבות גם מבלי להשאיר עקבות". מן הראוי לציין כי טענה ברוח דומה נדונה כבר בזמנו בע"ש (חיפה) 552/95 פישר נ' פקיד השומה (פורסם בתקליטור "מיסים ועוד") (להלן: "עניין פישר"), שם ננקטה דוקא גישה הפוכה. באותו עניין טען הנישום כי עריכת חלק מהרישום בעיפרון אינה בבחינת סטייה מהותית מהוראות הניהול אשר חלו עליו כמורה לנהיגה. כבוד השופט ד"ר ביין, בהתייחסו לטענה זו, העיר כי: "נראה לי, שבימינו לאבחנה בין עיפרון ודיו יש חשיבות מועטה, שכן קיימים כיום אמצעים טכנולוגיים המאפשרים גם מחיקת רישום בדיו מבלי להשאיר סימן נראה לעין בלתי מזוינת". יוצא איפוא כי באשר לשאלת ההיתכנות והקלות שבמחיקת רישום שנעשה בדיו, אין תמימות דעים בין הפוסקים, כאשר בעוד בית המשפט המחוזי בחיפה, בעניין פישר סבר שהדבר ניתן לבצוע בנקל ואילו לטעמו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין טוויל, אפשרי הדבר אך בקושי רב. נציין כי ממילא, כאשר מנוהלים הפנקסים בעיפרון, יש חשיבות מועטה לשאלה מה היה אילו אלו נוהלו בדיו. השאלה הרלבנטית היא האם הצורה בה בוצע הרישום שולל את האפשרות לבקר ולעקוב אחר ההתנהלות העסקית של הנישום. בעניין פישר נערך הרישום בעיפרון, אך המחיקות לא בוצעו במחק אלא בדרך של העברת קו בעיפרון על הרישום השגוי, ונראה כי בשל כך לא נפסלו הספרים בשל עילה זו. הדבר נובע, בין היתר, מכך שהנטל להראות כי הפנקסים נוהלו בסטייה מהותית מוטל על פקיד השומה, כאשר הרישום בעיפרון כשלעצמו, על אף שהוא מחשיד, אין הוא מלמד בהכרח על קיומה של סטייה מהותית, היינו שעל פקיד השומה להביא ראיה נוספת, אפילו נסיבתית, המלמדת על כי הספרים אינם משקפים נאמנה, או אינם יכולים לשקף, את הפעילות העסקית של הנישום. בעניין טוויל, לעומת זאת, נוהלו הפנקסים בעיפרון משך שנים, כאשר אפילו לא נמצאה מחיקה בדרך של העברת קו וזאת למרות שאופי פעילותו של הנישום כרוכה בביטול תדיר של הזמנות. לסיכום נראה כי בהעדר הוראה מפורשת עצם הרישום בעיפרון אינו - לכשעצמו - עילה לפסילת ספרים, וזאת בתנאי שהנישום הקפיד ודקדק בכל הדרישות ובתנאי שאין כל נתון אחר המלמד על כי הספרים אינם משקפים נאמנה את התוצאה העסקית. יחד עם זאת עצם הרישום בעיפרון יוצר חשש לסטייה, ומשכך, ובלא הצדק סביר מאת הנישום, עשוי נתון נסיבתי זה לתמוך בפסילת הספרים.
הכותבים הינם שותפים במשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון, המתמחה במשפט מסחרי ומיסויי. המשרד החל לפעול בחיפה, וכיום פועל בכל רחבי הארץ באמצעות משרדים ברמת גן ובטבריה. במשרד כ-40 משפטנים, וכולל 7 שותפים, בנוסף לצוות העמיתים, צוות המומחים (רו"ח, יועץ פנסיוני ועוד) והצוות האדמיניסטרטיבי.רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל), 52522
טל': 6127446-03, פקס: 6127449-03
חיפה: שד' המגינים 58, 33264
טל': 8526693-04, פקס: 8555976-04
טבריה: רח' הירדן 100א' ת.ד. 1902, 14200
טל': 6717201-04, פקס: 6717203-04
רומניה: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2 בוקרשט, רומניה.
http://www.adviser.co.il
לשאלות לגבי המאמרים, נא שלחו שאלותיכם למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



