אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) / eli-doron@taxlawyers.co.il
מס ערך מוסף הינו מס עקיף המוטל במסגרות על ידי כל מדינה ומדינה בתחומה הגיאוגרפי של המדינה. כידוע, מדינת ישראל כבשה בשנת 1967 את שטחי יהודה שומרון וחבל עזה (להלן: "השטחים" או "האזור") ואולם מן הבחינה המדינית מרביתם השטחים לא סופחו למדינת ישראל על כל המשתמע, ומשכך שוררת אי בהירות באשר למעמד המשפטי של השטחים.
מרבית חוקי המס הגדירו את השטחים בעזרת המונח "אזור" והחילו עליו את דינם. תחולתו של חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק מע"מ") בשטחים כוללת עסקאות שעשה אזרח או תושב ישראלי באזור. מכאן שברמת היחיד, חוק מע"מ חל על האזור באורך פרסונלי – היינו החוק יחול על עסקה במידה וזן נעשתה על ידי ישראלי.
בע"ש (י-ם) 1075/02 מדקו פיתוח ותשתית נ' פקיד השומה (פורסם במאגר משפטי "נבו") (להלן: "עניין מדקו") עלתה שאלת התחולה הפרסונלית של חוק מע"מ על חבר בני אדם לדיון כאשר בית המשפט החליט, כי חוק מע"מ צריך לחול על חבר בני אדם שאינו תושב ישראל במידה והחבר נשלט בידי תושב ישראל.
חוק מע"מ מגדיר "אזרח ישראל" בס"ק (4) להגדרה ככולל אף "חבר בני אדם שאזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאת (1)-(3) הוא בעל שליטה בו". מכאן שהוראות חוק מע"מ יחולו בשטחי האזור על כל חבר בני אדם שאזרח ישראל הוא בעל שליטה בו. המונח "אזרח ישראל" כולל אף תושב ותושב האזור הזכאי לאזרחות מכוח חוק השבות התשי"א-1950. המונח "בעל שליטה" מוגדר כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961, והוא כולל אדם המחזיק 10% מהזכויות בחבר.
משמעות הדבר הינה חריגה מהעיקרון הטריטוריאלי העומד בבסיס הרציונל של הטלת המס, ודוק, מכוח הכלל מוטל המס על בסיס זהותו של עוסק ולא בקשר עם מקום העסקה. בכך יש משום סיפוח משפטי דה=פקטו של האזור למדינת ישראל, וזאת חרף הקושי המדיני שבדבר. יתרה מזו, ברמה הפיסקלית של הדברים מוטל מס על חבר בני אדם הנשלט על ידי אזרח ישראל, וזאת ללא קשר למקום השליטה והניהול.
תכלית ההוראה הינה להחיל את חוק מע"מ על "ישראלים" שאינם תושבי ישראל בגלל שמקום מגוריהם הקבוע הוא באזור (ראה והשווה, פרופ' א' נמדר "מס ערך מוסף" התשס"א-2000, עמודים 328-329). לדעתנו תכלית זו ראויה היא, אלא שכאשר עסקינן בתאגיד, נראה כי אין מקום להחיל את הכלל כאשר התאגיד אינו נשלט ומנוהל מישראל או מהשטחים, ועל בסיס היות אחד מבעלי השליטה אזרח ישראל, כאשר לאור העובדה שדי באחזקה של 10% מהזכויות בכדי לכונן מעמד של "לבעל שליטה" ולהכפיף חבר בני אדם אשר אינו ישראלי במהותו לחוק מע"מ.
לנו נראה דווקא כי חוק מע"מ נועד לחול באזור על חבר בני אדם תושב ישראל בכפוף למבחן השליטה והניהול של החבר עצמו, שכן מבחן זה משקף קריטריון פיסקלי מהותי וראוי, כאשר אין להסתפק בקריטריון שהוא שרירותי ומניפולטיבי כדוגמת המבחן הפורמלי של אחזקה של 10% מהזכויות בחבר. פרשנות כפי זו המוצעת נסמכת על הגדרת המונח חבר בני אדם תושב ישראל שבסעיף 1א לחוק מע"מ, לפיה חבר בני אדם הוא כזה שעיקר עסקיו בישראל או שהוא נשלט ומנוהל מישראל. לסיכום נציין כי הלכת מדקו לעיל, חרף הביקורת לה היא ראויה, נסמכת, ברמה הפרשנית מילולית, על דבר החקיקה כהוויתו, ומשכך נראה כי תיקון המעות הוא עניין למחוקק. מעניין מדקו עולה כי לו היתה הנישומה המערערת רשומה לפי דין המע"מ המקביל באזור, לא היתה נחשפת למע"מ אלא במידה שהיא היתה נשלטת ומנוהלת מישראל. משכך נראה כי במקרים מסוימים, ועל מנת להימנע מחבות במע"מ בישראל, יש להירשם כעוסק תחת חוק המע"מ המקביל בשטחים.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל), 52522
טל': 6127446-03, פקס: 6127449-03
חיפה: שד' המגינים 58, 33264
טל': 8526693-04, פקס: 8555976-04
טבריה: רח' הירדן 100א' ת.ד. 1902, 14200
טל': 6717201-04, פקס: 6717203-04
רומניה: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2 בוקרשט, רומניה.
http://www.adviser.co.il
לשאלות לגבי המאמרים, נא שלחו שאלותיכם למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



