להלן סקירה משפטית קצרה הבאה להסביר ולו על קצה המזלג כי למרות הרפורמה במס, האמורה להיכנס לתוקף ביום 1/1/2003, שבאה בעקבות ועדת רבינוביץ ולמרות קבלת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה מס' 132 בכנסת, המיישם את "הרפורמה" (אשר באה לנטרל, במידה לא מבוטלת, את יכולתם של "תושבי ישראל" מלהנות מהכנסות פטורות ממס עקב פעילות מחוץ לגבולות מדינת ישראל), הרי שעדין יש בנמצא שפע של דרכים חוקיות ולגיטימיות להנות מפעילות בין לאומית פטורה ממס והכלל, כמובן, תוך קיום הוראות המחוקק ושמירה דבקנית על הוראות פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א ? 1961 (להלן:" הפקודה").
עובר לכניסת הרפורמה לתוקף דהיינו עד ליום 31/12/02, קבע החוק כי "מס הכנסה...משתלם...על הכנסתו של אדם שנצמחה, שהופקה, או נתקבלה בישראל...", דהיינו בסיס המס היה, ככלל, " טריטורילית".
משמע החבות במס והמתחייב הימנה התמקדו במקום היווצרות ההכנסה ו/או במיקום קבלתה וזאת להבדיל מ תושבותו של "מייצר" או מקבל ההכנסה.
כך יצא, שלפני כניסתה של הרפורמה במס לתוקף, תושב ישראל המייצר או מקבל הכנסה בחול בגין פעילות מניבה כזו או אחרת אשר הופקה על ידו בחו"ל, פטור היה מכל חבות מס בישראל וזאת בכפוף למספר סייגים, כמו גם, ביכולתו להצביע על כך שאין עסקינן בפעילות מלאכותית ו/או בדויה, דהיינו ? שיש בנמצא טעם כלכלי של ממש בפעילות הזרה וכי זו נעשתה מטעמים עניינים ולא רק מטעמים של חסכון במס.
כך לדוגמה, קבלן ישראלי אשר הפיק וקיבל הכנסות בחו"ל מסחר במוצרי מזון מזרח אירופאים ו/או מהפעלת בית מלון בבוקרסט שברומניה, פטור היה מהכנסותיו אלה ע"פ הדין בישראל וזה רשאי היה, בשלב מסוים, להעביר את הכנסותיו הפטורות לחשבון בנק בישראל מבלי לשלם בגין זאת מס בישראל.
הרפורמה, בעניין זה, באה לבלום את ה"פרצה" האמורה בקובעה כי "מס הכנסה יהא משתלם ...על הכנסתו של תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל...", דהיינו, ההתמקדות עתה היא ב" פרסונה" להבדיל מה" טריטוריה", או בלשון -אחר ב"תושבותו" של איש העסקים.
כך יוצא, שבעקבות הרפורמה "תושב ישראל", כהגדרתו בפקודה, מחוייב במס בגין כל הכנסותיו בעולם, לרבות אלה שהופקו על ידו בחו"ל ממשלח יד ו/או מכל פעילות אקטיבית ו/או פסיבית אחרת, גם אם אלה רחוקים מרחק מזרח ממערב מפעילותו בישראל.
כך, לדוגמא, מהנדס מכונות ישראלי המחליט לרכוש יקב באירופה ולהניב הימנו הכנסות, יחויב בגין הכנסות אלה במלא המס ע"פ הדין הישראלי.
אם כך, האם תם עידן תיכנוני המס הבינ"ל? בהחלט לא. הלכה למעשה ההפך הגמור הוא הנכון.
בפועל מורגשת עליה חדה בהתעניינותם של תושבי ישראל, חברות ויחידים כאחד, המבקשים לפעול בחו"ל, בהשען על פלטפורמות ונאמנויות בינ"ל פטורות מס, המתיישבות עם הוראות החוק בישראל, כמו גם עם הגיון כלכלי ומסחרי.
המצב הביטחוני והכלכלי הבלתי ברור בארצנו, מביא ישראלים רבים לכלל מסקנה, כי נכון יהיה לנתב ולו חלק ממשאביהם ו/או משאבי משפחתם אל מחוץ לגבולות המדינה.
יתרה מזאת-הרפורמה גופא, גרמה, במידה לא מבוטלת, להפך הגמור, בכך שהעלתה את סוגיית המיסוי הבנ"ל לסדר היום הציבורי ולתודעת הציבור הרחב.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל), 52522
טל': 6127446-03, פקס: 6127449-03
חיפה: שד' המגינים 58, 33264
טל': 8526693-04, פקס: 8555976-04
טבריה: רח' הירדן 100א' ת.ד. 1902, 14200
טל': 6717201-04, פקס: 6717203-04
רומניה: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2 בוקרשט, רומניה.
http://www.adviser.co.il
לשאלות לגבי המאמרים, נא שלחו שאלותיכם למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
