הכיפה מצביעה על חשיבות הראש כמקום מושבה של הבינה
כיפה היא פיסה דקה ולרוב עגולה של בד או סריג, אותה חובשים על ראשם יהודים דתיים כסימן ליראת שמים. גם אנשי דת נוצרים ומוסלמים אדוקים בדתם נוהגים לחבוש כיפה.
דתיים נוהגים לחבוש כיפה במשך כל שעות היום. בין החילונים, ישנם רבים החובשים כיפה בעת השתתפותם בטקסים דתיים, כגון לוויה או בכניסתם לבית כנסת. נשים רפורמיות ואף קונסרבטיביות חובשות כיפה לעתים, בעיקר בשעת תפילה ולימוד תורה.
יהודים חרדים נוהגים לחבוש כיפת בד שחורה. בימים טובים או באירועים מיוחדים חובשים כיפה מהודרת, עשויה לבד או קטיפה. ישנן כיפות בצורות שונות. בימים הנוראים, נוהגים לחבוש כיפות לבנות. הציבור הדתי לאומי נוהג לחבוש כיפות סרוגות.
חבישת כיפה היא מנהג שבא לחנך ליראת שמים ולהכנעה אל מול הקב"ה. החובש כיפה חש תמיד שיש משהו מעליו. הכיפה חשובה לאדם היהודי עצמו, במסגרת יחסיו עם בורא עולם. הכיפה מלמדת את האדם את מקומו ביחס לאלוקים-הבורא לעולם יהיה מעליו בחשיבותו, בכוחו ובסדר העדיפויות. מובן כי אין הדבר בא לרמז כי בורא עולם יושב בשמיים ותו לא. אולם מדובר בסמל, המהווה תזכורת מתמדת לצורך ביראת שמיים ובהכנעה בה ראוי שינהג אדם בבוראו.
כמו כן, מצביעה הכיפה על חשיבות הראש כמקום מושבה של הבינה. למעשה, הכיפה עליונה לנקודה העליונה ביותר בגוף האדם. כך היא מזכירה לאדם כי החוכמה אינה ממנו, אלא עליונה ממנו וכך גם מקורה של הבינה והדעת. אחרי הכול, אלוקים הוא המעניק לאדם את בינתו, את חוכמתו ואף את היכולת לבטא את עצמו. לכן ,על היהודי להיות צנוע ולא להתגאות ב"ראשו" ובחוכמתו, כאילו הוא מקורם. השם נותן את אלה או לוקח אותם כרצונו.
בתורה לא נאמר שצריך ללכת עם כיפה. אולם בתורה נאמר ,שצריך לשמוע בקול חכמים. מנהג זה היה נהוג על ידי העם והפוסקים ,עד שבשולחן ערוך שנכתב לפני כ-500 שנה נאמר שאסור ללכת בגילוי הראש, משמע מלשונו שמדובר באיסור. מכיוון שכך הוא המנהג, וכלל נקוט ש"מנהג ישראל – תורה הוא" – מתייחסים הפוסקים למנהג זה כמחייב.
מבחינת ההלכה, חבישת הכיפה התחילה כמנהג חסידות, שחלק מהחכמים הקפידו שלא ללכת ארבע אמות ללא כיסוי ראש, כדי להתעורר ליראת שמים. במשך הזמן ,התפשט המנהג בכל ישראל, עד שיצא מגדר מנהג חסידות והפך להיות מנהג מחייב, שלא לילך יותר מד' אמות ללא כיסוי ראש. ומנהג חסידות שלא לילך אפילו פחות מארבע אמות בלי כיפה.
כיסוי הראש [כיפה] מוזכר בפעם הראשונה בתקופת התלמוד [המאה 4-5 לספירה] כנוהג מיוחד שנהגו רבנים מסוימים:
מסופר על רב הונא בריה דרב יהושע, שלא היה הולך ארבע אמות בגילוי הראש. משום שאמר: שכינה למעלה מראשי ואיך אלך בראש מגולה, הכיפה כאילו תוחמת את גבולו של האדם, ומזכירה לו שיש מי שהוא מעליו [מסכת קידושין].
מסופר שהחוזים בכוכבים אמרו לאימו של רב נחמן בר יצחק בעודו תינוק, כי על פי חכמת המזלות ברור להם לגמרי שבנה עתיד לצאת גנב. כדי למנוע את התגשמות המזל, הדריכה האם את בנה שיקפיד תמיד לחבוש כיפה לראשו, כדי שיהיה עליו מורא שמים, וכן שיבקש רחמים בתפילתו שיצר הרע לא ישלוט עליו. ולא ידע רב נחמן מדוע אימו הקפידה כל כך על כיסוי ראשו, עד שפעם אחת נפל הכיסוי מראשו, והרים את עיניו וראה אשכול תמרים בדקל, ולמרות שהדקל לא היה שלו חשק בתמרים, ולא הצליח להתגבר על יצרו, וטיפס בידיו על הדקל ונגס בתמרים בשיניו. לאחר שהרגיש את חוזק יצרו לגנוב, הבין רב נחמן מדוע אימו הקפידה כל כך שיכסה תמיד את ראשו [מסכת שבת].
היו מקומות בחו"ל שחששו להבליט את יהדותם בפרהסיא, וברחוב הלכו ללא כיפה וכובע [בגרמניה, למשל], כך גם השיב אחד מגדולי פוסקי הדור בארה"ב [הרב משה פיינשטיין ז"ל], לאדם שחוייב להסיר כובעו במקום העבודה, ואם יסרב – לא יתקבל - הרב התיר לו ללכת בלי כיפה לצורך פרנסה.
בימינו, אנשי הדת, מקבלים זאת כחובה לכל דבר, עקב השפעות סביבתיות של חילונים, וגויים, ומנמקים זאת משתי סיבות:
-משום שהכיפה מסמלת השתייכות לקהילה הדתית ומי שאינו חובש כיפה הרי הוא נחשב בעיניהם כפורק עול ונוהג בקלות דעת [חילוני].
ב. היות והגויים נוהגים להסיר את הכובע מעל ראשיהם, היהודים הדתיים נוהגים לחבוש כיפה כדי לא להדמות לגויים שנאמר: "ובחוקותיהם לא תלכו" [אורח חיים ]. זאת הדרך בה הציבור הדתי,שומר על עצמו מהשפעות סביבתיות, השוני במלבושיהם בא כדי להיבדל מסביבתם הזרה להם [חילונים, גויים].
מוטיב זה של היבדלות מהסביבה, במלבוש, מאכל וביתר אורחות החיים, הוא עתיק יומין בקרב היהודים ובא כדי לקיים את הכתוב: "הן עם לבדד ישכון".
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
