ירון טיקוצקי, עו"ד(רו"ח) / eli-doron@taxlawyers.co.il
עוסקים הפועלים בשיתוף פעולה או במסגרת מיזם ו/או עסקה משותפים, לעיתים בוחרים להירשם כ"עוסקים כאחד", על פי סעיף 56 לחוק מע"מ.
הגם שלכאורה הסדר זה מקל על הדיווחים וניהול החשבונות מול מע"מ, יש והוא חושף את העוסקים לסיכונים אשר ברגיל לא היו חשופים להם.עובדה זו אינה עניין של מה בכך ועל העוסקים לקחת בחשבון את המשמעויות הנובעות מהסדר שיתופי זה.
ברגיל האחריות לחובות המע"מ שצברה שותפות רשומה מוטלת על השותפים, כולם, ביחד ולחוד. ואולם, בכל מקרה, שמורה לשותף, הזכות לטעון, כי בנסיבות בהן נוצר החוב אגב פעילות עצמאית ובלתי קשורה של אחד השותפים האחרים – אין לייחס את החוב לשותפות ו/או לשותפים האחרים.
כלל זה נובע מהעיקרון הכללי הקבוע בסעיף 14 לפקודת השותפויות, ומהעקרון הספציפי המעוגן בסעיף 128 לחוק מע"מ, אשר לפיו עסקה שעשה שותף במהלך עסקי השותפות, יראוה כאילו נעשתה על ידי השותפות אם לא הוכח אחרת (ד"ר א´ נמדר "דיני מסים [מסים עקיפים]" (1994) פסקה 718).
מכאן, שתשלום חוב המע"מ הנובע בגין עסקה שנעשתה שלא אגב עסקי השותפות, אינה באחריות השותפות ו/או יתר השותפים. סעיף 56 לחוק מע"מ, מאפשר לכמה עוסקים, שאינם שותפים, להירשם במסגרת "איחוד עוסקים" כאשר מכוח רישום זה, רואים בעוסקים כאחד כשותפים לעניין אחריותם לתשלום המע"מ הנובע מעסקאותיהם של כלל העוסקים באיחוד.
לשון אחר, עוסקים הנרשמים במאוחד, יראו אותם לעניין חוק מע"מ כאילו הם שותפים בשותפות רשומה. הלכה למעשה, אין ברישום במאוחד בכדי להקנות כל הטבת מס, שכן הפטור שניתן מתשלום מע"מ על עסקאות פנימיות בין העוסקים הרשומים כאחד, שקול לזכותם של הצדדים לאיחוד העוסקים לקזז את מס התשומות על עסקאות שאלו עשו בינם לבין עצמם.
הטעם שבדבר נוגע לנוחות ולייעול שבוויתור על ההליך "הבירוקרטי" של קיזוז תשומות כמו גם החיסכון הנובע מעצם האפשרות העומדת לעוסקים במאוחד לנהל רישומים וספרי חשבונות במאוחד.
יחד עם זאת, כבר קרה בעבר, שנישומים בקשו לעשות בהסדר הנזכר שימוש לרעה, כך למשל על ידי שנרשמו יחד עם חברות שבשליטתם כעוסקים במאוחד, כאשר מטרת הרישום היתה קבלת פטור על המע"מ הנובע מהלוואה שהעניקה להם החברה שבשליטתם, בטענה שעסקת ההלוואה הינה עסקה פנימית בין העוסקים.
חשוב להדגיש כי תכנון מס שכזה מעולם לא היה מקובל על רשויות המס, אשר הזדרזו לטעון כי משלא נמצא קשר בין מתן ההלוואה לעסקי האיחוד, יש לומר שההלוואה ניתנה במסגרת פרטית, ומשכך העסקה כפופה למס רגיל (ראה למשל ע"ש 924/88 גרוס נ´ מנהל, מסים ה/6, עמוד ה-34).
בדומה לדין החל על שותפים בשותפות, את חוב המע"מ המגיע מהאיחוד, ניתן לגבות ממי מהעוסקים שבאיחוד, שכן מכוח הוראות החוק כלל העוסקים אחראים ביחד ולחוד לפירעון החוב.
דין זה, המיובא כאמור מדיני השותפויות, מתאים לעניין ככל שאכן מדובר בחובות מע"מ אשר נוצרו אגב מהלך עסקים משותף, כאשר את חוב המע"מ שנבע בגין עסקיו הפרטיים של עוסק באיחוד - כך נותנת הדעת וההגיון הכלכלי, וכך אף נלמד מעניין גרוס לעיל - לא ניתן לייחס ליתר העוסקים באיחוד.
לשיטתנו, בכל הקשור לייחוס חובות מע"מ לישות נפרדת מכוח סעיף 56 לחוק המע"מ, הוראת סעיף 56 לחוק מע"מ אינה חריג לדיני השותפות הכלליים, ויש לפרשה בהתאם ובכפוף לאופן בו מתפרשים יחסי שותפות בדרך כלל, היינו שייחוס החוב לשותפות עצמה (האיחוד) ומכוח כך ליתר השותפים (העוסקים) ייעשה בכפוף לקביעה מהותית-עובדתית לפיה מהתנהלותם של העוסקים באיחוד נלמד כי החוב נבע אגב עשיית עסקאות במשותף.
על פי גישה זו, על מנת לייחס לאחד העוסקים באיחוד את חובות האיחוד, יש ראשית להגיע למסקנה כי החוב המסוים אותו מבקשים לייחס, נבע מעסקה אשר אותו עוסק היה מעורב בה אף הוא – שאחרת יוצא שניתן לייחס חוב מע"מ למי שאינו בעל החוב, ואשר אין לו כל קשר לחוב, ואף אין לו כל תועלת מהעסקה נשוא החוב – תוצאה שקשה לקבל, שהרי כבר נפסק כי סעיף 56 לחוק מע"מ אינו מקנה לעוסק כל יתרון עסקי או אחר, וכל תכליתו הינה להקל על עוסקים אשר מרבים לעשות עסקאות בינם לבין עצמם.
לדעתנו, אין מקום לפרש את סעיף 56 לחוק מע"מ כבא להרחיב את העילות הקיימות לייחוס החובות. יש להחיל את סעיף 56 אך ורק על עסקאות "שנעשו בין העוסקים במסגרת פעילותם המשותפת" (ע"א 2883/91 גרוס נ´ המנהל, פ"ד נב (1) 449), כאשר לעוסק שמורה הזכות להוכיח למנהל מע"מ כי אין החוב נובע מעסקה שנעשתה במשותף כקבוע בסעיף 128 לחוק מע"מ.
חרף עמדתנו זו, נראה כי לשיטת רשויות מע"מ, מרגע שעוסקים נרשמו באיחוד – כולם אחראים, ביחד ולחוד, לפירעון חוב המע"מ הכולל של האיחוד, אלא אם עלה בידם להוכיח כי חוב פלוני נתהווה במסגרת פרטית החורגת מעסקי האיחוד. מפאת עמדתן זו של רשויות המס, קורה לא פעם, כי כלל חובות האיחוד מיוחסים לעוסק, כאשר במידה וזה לא יתכבד ויוכיח כי החוב נובע מעסקאות, שכל אחת ואחת מהן בנפרד, חרגו ממסגרת האיחוד – יהיה עליו לשאת בחוב המס הכולל (ה"פ 686/92 פל נ´ המנהל, מסים ו(5) ה-249).
נטל הוכחה זה אינו מהקלים, בעיקר כאשר עסקינן בריבוי עסקאות המשתרעות על פני זמן והקשורות בגורמים אחדים. לפיכך מוצע להקדים תרופה למכה, ולתחום מראש, ובשעת הרישום כאיחוד עוסקים, את היקף השיתוף הן לעניין הפטור והן לעניין החבות המשותפת, שאחרת עשוי עוסק שפעל במסגרת איחוד למצוא עצמו בפני שוקת שבורה.
החוק אינו אוסר על עוסק מלהתנות על היקף האיחוד, ברם על ההתניה להיעשות בצורה שקופה מול רשויות מע"מ ותוך מתן דיווח מקדמי על סוג והיקף העסקאות החורגות.
יש לזכור כי המנגנון של התניה על הסדר האיחוד אינו מפותח ולא ברור כיום בדיוק כיצד יגיב מע"מ לגבי רצונו של עוסק באיחוד להגביל את חלקו באיחוד לסוג או לתחום מסוים של עסקאות . יושם אל לב כי לא פעם, ובפרט כאשר עסקינן בעסקים רב גוניים ומורכבים, מלאכת האבחנה בין העסקאות החורגות מתחום האיחוד לאלו הנופלות בגדרו, אינה קלה כלל ועיקר, והיא אף תלויה במערך העסקים הכולל, ומשכך מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי במטרה להבטיח כי אי-אלו עסקאות יוחרגו מתחולת האיחוד.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל), 52522
טל': 6127446-03, פקס: 6127449-03
חיפה: שד' המגינים 58, 33264
טל': 8526693-04, פקס: 8555976-04
טבריה: רח' הירדן 100א' ת.ד. 1902, 14200
טל': 6717201-04, פקס: 6717203-04
רומניה: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2 בוקרשט, רומניה.
http://www.adviser.co.il
לשאלות לגבי המאמרים, נא שלחו שאלותיכם למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
