גאולה היא פרידה מהגבולות לעולם טוב יותר ואמיתי יותר
[נכתב לבקשת נאלאר,חברי באתר "דה מארקר"]
גאולה היא שחרור, חופש, פרידה מהגבולות לעולם טוב יותר ואמיתי יותר. כשמזכירים את המונח גאולה, וביאת המשיח, ההקשר המיידי הוא של גאולת עם ישראל ולאחר מכן השמת עם ישראל כמוביל של אומות העולם בדרך להכרה בקב"ה.,
מאחר וקשה מאד להגיע למצב בו עם ישראל מבין את תפקידו כ"עם נבחר שאמור להיות אור לגויים" ורוצה לממשו, הגאולה מתקדמת לאט ולפעמים אף נסוגה לאחור. דווקא העיכובים האלו גורמים לעם ישראל להפנים באופן עמוק הרבה יותר ,את משמעותו ואת תפקידו. כל אותם הדברים הנראים במבט ראשון כמפריעים לתהליך הגאולה, מתגלים מתוך מבט מעמיק כמסייעים גדולים להופעתה.
במסכת סנהדרין , מופיעה סוגיה המבררת את אופייה של תקופת הגאולה, ודנה על הקשיים השונים שאתם תידרש האומה להתמודד. ידוע שבזמן הגאולה ישנם ייסורים הנקראים 'חבלי משיח', ו'בעקבות משיחא חוצפא יסגא' :
התנא עולא פחד מזו החילוניות, פריקת עול התורה והמצוות הבאים בעקבות השקיעה החומרית. הוא ידע שאין ברירה, הדבר יופיע כיוון שהוא הכרחי לגאולה, כפי שאומרת המשנה בסוף סוטה: בעקבות משיחא מוכרח להיות שתגבר החוצפה, שתתרבה פריקת העול. נדרשים עצבים חזקים כדי לסבול מצבים כאלה, ולכן הוא ביקש לא לחיות בתקופה שבה הדבר הזה יקרה.
לעומת זה, רב יוסף לא פחד. צל אינו רק רע, צל גם מגן מפני השמש. הסיבה שבגללה יש גללים היא שהשמש של הגאולה כל כך חזקה, שמוכרחים להניח מסכים בפניה ,מוכרחים אפילו קצת פריקת עול כדי שהקודש לא יתפרץ בצורה מהירה מדי, בצורה שתזעזע את החיים יתר על המידה. ולכן רב יוסף אומר: בשבילי הגללים מטילים צל של ברכה דווקא, ולא צל של קללה. בעצם רב יוסף בהסתכלות הזאת הפך את החושך לאור. דבר שנראה מר, נראה בעיניו מתוק.
יש סדר בחבלי הגאולה :מעולם מצומצם ומוגבל "עלמא דשיקרא" כלשון חז"ל, לעולם אידיאלי. יש בזה סדרים שונים אבל בסוף התהליך נגיע להתעלות של קרבה לחיים אלוקיים ואינסופיים.
המשנה, שנכתבה לפני כ-2,000 שנה, מפרטת איך תיראה המציאות לפני בוא הגאולה:
-"המלכות תהפך למינות" - בממשלה יהיו אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות ואף כופרים.
- "ואין תוכחת" - אי אפשר לומר ביקורת. אף אחד לא מוכן לשמוע, לא רוצה שיאמרו לו איך להתנהג.
-"בית ועד יהיה לזנות" - כל מקום שיש בו כינוס, שמתוועדים בו, יהיה לזנות.
-"ופני הדור כפני הכלב" - דור עז פנים, חסר בושה, ומלא תאוות.
-"נערים פני זקנים ילבינו" - בעבר היו קמים לקראת זקנים, מנשקים את ידם, נוהגים בם בכבוד גדול.
-"בן מנוול אב, בת קמה באמה" - מקללים הורים, פוגעים בכבודם, אין סמכותיות.
-"חוכמת סופרים תסרח" - חוכמת סופרים, הלוא היא התורה, תמאס.
-"יראי חטא יימאסו" - היראים מהחטא, החרדים - יהיו מאוסים.
-"והאמת תהיה נעדרת" - האמת עצמה [לא רק אמת היהדות] תהיה אפופה בכל כך הרבה שקרים וזיוף, בקושי יהיה ניתן להבחין בה.
-"וסר מרע משתולל" - כל מי שירצה לחזור בתשובה, יחשבוהו לשוטה, שקרה לו משהו, שהתחרפן. -"אוייבי איש - אנשי ביתו" - אחוזי הגירושין הגבוהים, חוסר הכבוד בין בני זוג, קללות, אלימות, עויינות. אדם כבר אינו מרגיש בטוח בביתו.
בהקדמת ספר הזוהר נכתב ,שיש לכל צדיק וצדיק 'ישיבה' בשמים. יש בשמים גם ה'ישיבה' של המלך המשיח. והזוהר אומר שכדי להיכנס, כדי להתקבל כתלמיד בישיבה של המשיח יש 'קריטריון קבלה' אחד: לדעת להפוך חושך לאור ומר למתוק. מי שאיננו מסוגל לכך לא יוכל להיכנס לישיבה. כדי להתמודד עם החושך של תקופת הגאולה, יש צורך באנשים היכולים לראות אור בחושך, ולהפוך את החושך לאור.
הרבי מליובאוויטש זצ"ל אומר: " דורנו דומה ל'ננס היושב על גבי ענק'. גם אם איננו בדרגה הראוייה לגאולה, הרי שבזכות כל הדורות שלפנינו ודאי נזכה לה מיד ".
הרבי מסביר, שאכן דורנו הוא ננס וקטן יחסית לכל הדורות הקודמים, אך מכיוון שהם כבר פעלו רבות למען הגאולה, הם כבר בנו את רוב הבנין, וכל שנותר לנו לעשות הוא רק "לצחצח את הכפתורים", להשלים את האבן האחרונה בבניין, והגאולה תגיע!
אומר הרבי: "לאחרי כל הגזרות והשמדות, רחמנא ליצלן, שסבלו בני-ישראל... ובפרט גזרת השואה בדור האחרון, בוודאי נעשה הצירוף והזיכוך בשלמות... ובלשון חז"ל, שהקב"ה אומר לישראל: 'בניי, אל תתייראו... הגיע זמן גאולתכם' "
זהו, כבר נעשו כל התיקונים, ורק עוד קצת, עוד מעט ש אנחנו נעשה... והגאולה תגיע!
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
