הומור עצמי 

בעבר עולם הפסיכולוגיה התמקד אך ורק בצדדים האפלים והחשוכים שבנפש האדם. הפסיכולוגים ניסו "לתקן" את הלוקה בנפשו ולכן המטופלים שלהם היו אך ורק אנשים חולים, האומללים שבחברה, אלו שאינם יכולים לחיות חיים נורמטיביים ותקינים ללא הטיפול הפסיכולוגי. ממש כמו רופא אליו הולך הפציינט רק בשעת חולי וכאב, הרי גם הפסיכולוג לא עסק כלל באדם הבריא, זה שיכול לחיות את חייו ללא עזרת המטפל. עם השנים התרחב הטווח שמעניין את תחום הפסיכולוגיה. חוקרים החלו להתעניין גם בצדדים הפחות אפלים של נפש האדם. בשנים האחרונות החל לשגשג ענף הפסיכולוגיה החיובית, זה המתעניין דווקא בצדדים החיוביים של נפש האדם כמו אושר, מיטביות, הומור והומור עצמי.

מאמר זה הינו פרק מעבודת אקדמאית שהוגשה בתואר שני של מדעי החברה וסוציולוגיה, באוניברסיטת בר אילן. במסגרת העבודה הצגתי סוגים שונים של הומור: הומור עצמי, שחור, שואה, ישראלי ועוד. מטרת המאמר הינה לענות על מגוון שאלות ותשובות, דעות והבחנות שיש לנו על הומור והשפעתו על חיינו.

רבות נאמר על תפקידו של ההומור בחיינו. לרובנו יש חוש הומור באופן טבעי מעצם היותנו יצורים חברתיים. אנו מסוגלים להבין מתי האדם האחר אומר משהו "בצחוק" ומתי ברצינות, על פי כללים חברתיים שאנו רוכשים באופן טבעי ועל פי הנורמות החברתיות הנהוגות בכל חברה. למשל, אנשים שאינם מסוגלים להבין הומור או להביע אותו הם בדרך כלל אנשים שלוקים בהפרעות התפתחותיות כמו הפרעות על הציר האוטיסטי. ההומור הוא היבט כל כך מכריע בחיינו עד כי חוסר היכולת להבינו או להביעו מונעת מאיתנו יכולת אינטראקציה בסיסית עם בני אדם. האם אתם יכולים לחשוב על סיטואציות חברתיות שאין בהן הבעת הומור? קשה מאוד לקיים אינטראקציות כאלה. מדובר בדרך כלל רק בסיטואציות מאוד פורמאליות וטקסיות, כלומר לא סיטואציות חברתיות טבעיות. כמובן שבאופן טבעי ההומור אינו יכול לבוא לידי ביטוי ללא יכולת להומור עצמי. אם האינטראקציה החברתית מלווה בבדיחות, הרי שגם האדם עצמו חשוף להן.

תוכל לקרוא עוד על ההומור, כיצד ליצר הומור, היתרונות שבו והחשיבות שלו בבלוג של סקרנל ומאמרים שהעלאתי לאתר ויקי מהי חשיבות ההומור העצמי בחיינו? כנראה שגדול מאוד. למשל, יש אפילו שהראו שההומור העצמי עזר מאוד לאנשים להתמודד בתקופת השואה. זה די הגיוני כשחושבים על זה. הרי מדובר למעשה באנשים שעמדו כנגד התעללות, לעג וקלס מפי הצורר הנאצי. ברור שיהיה עבורם יותר אדפטיבי וקל להתייחס ליחס המופנה כלפיהם בהומור ולנקוט בו אפילו בעצמם לפעמים, אך בצחוק, מאשר להתייחס לדברים ברצינות ובעלבון, מה שיקשה עליהם להכיל את הדברים.

העובדה שאפילו במצבים כל כך קשים המין האנושי משתמש באופן שכיח יחסית בהומור בכלל ובהומור עצמי בפרט מראה לנו שוב עד כמה מדובר בתכונה חשובה אצל בני האדם. אמנם השימוש בהומור אינו עוזר לאדם מבחינה מעשית, למשל בשואה הוא לא פתר את בעיותיהם, אך הוא מאוד עוזר מבחינה פסיכולוגית וכידוע זה לא פחות חשוב. כנראה במדובר באחד מאותם מנגנונים פסיכולוגיים חשובים שעוזרים לנו בראש בראשונה להגן על עצמנו, כמו גם להתנהל כראוי בחברה שקל לה הרבה יותר להתמודד עם הדברים עם חיוך במקום לשמוע אדם שאינו מסוגל לחייך על עצמו. אחרי הכל לכל אחד מאיתנו יש בעיות משלו, אז ברור שאנו מעדיפים לשמוע את האדם האחר צוחק על עצמו ולא מספר על בעיותיו. כנראה שמספיקות לנו בעיותינו שלנו, לא?

אורן טאטרסקי

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי