המורה 

יוגה היא הגישה לחיים והיא מדע חוויתי והתנסותי.
ככזו, נלמדת היוגה באופן מיטבי בהוראה ישירה של מורה, המקיים עם התלמיד קשר רציף ומתמשך.
הקשר מורה-תלמיד הוא יסוד חשוב בפילוסופיות ההודיות הקלאסיות ולא רק בהן.
בספרה "גורו" (הוצאת מפה, 2009) משווה המחברת, פריה הרט, את חווית הקשר הזה לחוויתו של נוסע במטוס. הנוסע מרפה את עשייתו שלו (ואת ידיעותיו והבנותיו), שכן מרגע בו הוא עולה לטיסה, הוא כול כולו בידיו של הקברניט, עליו הוא סומך שיובילו בשלום למחוז חפצו.
אף כי קשה להרפות לחלוטין, משהו מחווית ההתמסרות נחוץ לצורך לימוד מעצב חיים.

הלימוד העיוני של היוגה הוא משני להנחלת גישתה הפרקטית.
מתוך כוונה והתמסרות של הלומד וכפועל יוצא של מיומנותו, אימונו וגישתו של המורה, מושרשת היוגה ונפתחת הדלת ללימוד פועם, מתמשך, אין סופי.
הלימוד אינו רק פרונטאלי, אלא מתהווה בצריבת תודעתו של התלמיד בחוויות יוגיות המתקיימות כחלק בלתי נפרד ממסגרת המפגש.
במתחם השיעור, הכל הוא לימוד. שפת הגוף, תגובותיו של המורה לנסיבות ולארועים חיצוניים, התייחסותו להיבט ההדדיות ולחובותיו של התלמיד.
היוגה מונחלת תוך התבוננות הלומד במסוגלותו של המורה לקיים מחויבות לאורך זמן, בקשת הרגשות המתקיימים במתחם ההוראה, באפשרות ההדדית להביעם, במיומנותו של המורה להתנהל מתוך העמקת תחושת היציבות (האימון היוגי כעוגן) ותוך גילוי הגמישות הנדרשת לנוכח המציאות המשתנה.

הלימוד האידאלי של יוגה הוא פרי הפרטים הקטנים והיומיומיים המהווים את הקשר שבין המורה לתלמיד - והוא הרבה פחות תולדה של העברה טכנית של ידע ושיטות תרגול.
היוגה, שהיא הגישה לחיים - מועברת מתוך הדוגמא האישית של המחנך המייצר חוויה פנימית אישית בקרב תלמידו. חוויה הנותרת נצורה עמוק בתוכו, באופן שקשה מאד להסירה או לנתקה.


בשורות אלה, אני מבקש לשתף את הקורא, בחוויתי האישי, שהיא זכות שאינה מובנת מאליה כלל ועיקר, ללמוד יוגה מתוך מפגש עם מורה יקר, אהוב ומיוחד. יוסי. יוסי כהן-עשהאל, תושב חיפה - מורה ליוגה. המורה ליוגה. המורה שלי ליוגה.

איש רגיל, צנוע, מחוייב לדרכו ולעשייתו, דבק במה שהוא מכנה "שגרה ברוכה" וביישן. ברגילותו הוא בלתי רגיל בעליל. כי אין הרבה אנשים כמו האיש הזה, שבשקט, ביסודיות, כמעט בהחבא - מלמד יוגה לאנשים רגילים מאד. כמעט כל יום, פעמיים ביום. תלמידיו קבועים, חלקם מבקרים בשעוריו מזה שנים, דבקים בו כפי שהוא דבק בהם.
מחוייבות היא המילה המתאימה לתאר את הקשרים המתקיימים בקבוצותיו.
שיעוריו פתוחים בפני כל - וכדי להשתתף בהם התשלום הוא ברוח היוגה, צנוע והגיוני, מאה ש"ח לחודש, שליש ומטה ממה שגובים מורים אחרים, ותיקים ומנוסים פחות ממנו.

אילולא גישתו של יוסי, לא הייתי מתחיל ללמוד יוגה.
כשהגעתי אליו בפעם הראשונה הייתי חולה, עייף, מוטרד ועצוב.
לפי הכללים הנוקשים הנלמדים בכל בית ספר ליוגה, מקומי לא היה בתוך קבוצתו.
בטח שלא במצב בו הגעתי.
אך יוסי, בשקט הבטוח שלו - אמר לי: בא.
להגיד לאדם במצוקה שהוא יכול וראוי ולקחת אחריות על המילים הללו, זהו מעשה גדול, עוצמתי. לא רק להגיד, אלא לקחת אחריות. להוכיח דה-פקטו במעשה. ומי לוקח אחריות בימינו?
יוסי היה יכול בקלות לחשוש שמא אפצע או אפגע בשיעור ואסבך אותו. אולם, הוא נתן בי את אמונו ואף יותר מכך, נתן ביוגה את אמונו (שתיקח אותי אל המקום הנכון לי). הנחה אותי מה לא לבצע וממה להזהר ושלח אותי אל המזרון.
התחושה הזו, שהמורה מאמין בי, העצימה אותי, נטעה בי ביטחון, צרבה את תודעתי ברושם בל ימחה - והותירה חותם עמוק.

השיטה בה עובד יוסי, מבוססת על חזרה רציפה של תרגול יוגה קלאסי, תנועה, נשימה, הרפיה והשתקעות נפשית - תוך דגש על מודעות גוף ונשימה ועל התבוננות רציפה בשניהם. גישתו פיתחה אצלי, לראשונה בחיי, חיבור פלאי שעשה סדר בקשר שבין החוץ ובין הפנים, בין הגוף לבין הנפש, בין הפיזיות לרוחניות, בין האינטלקט למארג הרגשות.
לאור האימון השיגרתי, המונוטוני, שניתן לכנותו בנקל: המשעמם - נוצרה לה חוויה של יציבות וביטחון. חוויה שעודדה בי התמדה.

בעזרת הקלטת לתרגול עצמי בין שיעור לשיעור, שהכין לי אחרי מספר חודשי התמדה, התחילה היוגה לתפוס חלק קבוע בחיי - עד שהפכה להרגל. בזכותו השכלתי להתמיד ולתרגל. והתמדה, היתה תמיד קושי עצום עבורי. אך לא כאן. לא אצל יוסי, שהצליח להבקיע בי את הכמיהה התמידית לעוד ועוד עניין וגירויים ולימד אותי להתבסס בחדווה בשיגרה. ומאז, ככל יכולתי, אינני חדל.
גם אם האימון האישי מקבל צבעים וגוונים שהם פרי הלימוד, הצרכים, הזמן, המגבלות האישיות והנושאים הפנימיים שעל הפרק, הרוח, רוח יוסי, נותרה בעינה.


סיפור חייו המיוחד, אינו בלתי נפרד, כך נדמה, מגישתו ומיכולותיו.
ילדותו, לא היתה קלה; במהלכה נאלץ לצאת ולעבוד כדי לסייע בפרנסת משפחתו, מה שלא מנע ממנו להשלים לימודיו כשבגר ואף ללמוד באוניברסיטת חיפה.
ביוגה החל להעמיק כשהיה כבר נשוי ואב לשלושה בנים, על שפת ימה של חיפה. חבר קרוב לימד ואימן אותו כשיצאו אל החוף השכם בבוקר, כמנהגם מדי יום כמעט.
החיבור המשמעותי שלו ליוגה נוצר במהלך התקופה בה ליווה את אשתו, שגססה מסרטן. היה לי בגד ים קטן ביד, הוא מספר, ובכל פעם שלא יכולתי יותר יצאתי מרמב"ם אל חוף הים ותרגלתי.
עם מותה של שוש, רעייתו האהובה, חווה יוסי, שנותר אב חד-הורי לשלושת בניו המתבגרים - משבר משמעותי וקשה. הוא חש נטול כח והסתגר בכאבו.
חברה רשמה אותו לקורס מורים ליוגה מטעם ארגון "שיבננדה" במצפה רמון ושם, הוא מספר, חש שמצא את דרכו. אחד ממורי הקורס סייע לו מאד להתמודד עם אבלו ולהתחיל להרים את הראש.
עבודתו הקודמת, כמנהל רשת ארצית של מועדונים טכניים, הצטמצמה - והוא החליט להתחיל וללמד יוגה.
בהתמדה של שנים הצליח לייצב את עבודתו ולהקים קבוצות מתרגלים ברחבי חיפה והקריות. זאת תוך כדי שהוא מלמד ומלווה חולים במחלות קשות וכל מי שחשב שהיוגה של יוסי יכולה לסייע לו.
השיעורים שלו אינם נוצצים, כמו שנראים שיעורי היוגה בסטודיואים המבריקים של תל-אביב. הקהל בהם מגוון - ולא רק צעירים, חתיכים ועשירים, קהל היעד העיקרי של היוגה המערבית האורבנית. אל יוסי באים אנשים רגילים מאד, שמתרגלים יוגה פשוטה מאד ובמקום עממי לגמרי.

השיעור מתחיל בהרפיה ומסתיים בהרפיה ובמדיטציה. באמצע, לאחר תרגילי הכפיפה לפנים ולאחור בשכיבה, מתקיימת עוד הרפיה.
השיעור מועבר ברצף, כמעין ויניאסה וכולל סדרה מתונה של תנוחות, בגיוון מירבי ותוך הבנית האימון כך שיכלול תנוחות ותנוחות נגדיות. כמעט בראשית השיעור, מתורגלים תרגילי הנשימה ולאחר סדרת תנוחות נוספת, הברכה אל השמש שלאחריה עמידת כתפיים.
לאחר הרפיית האמצע מנחה יוסי תנוחות בשכיבה על הבטן לאחריהן נערכות תנוחות פיתול וכפיפה בישיבה, שלאחריהן ולפני ההרפיה הסופית- תנוחות עמידה.
וכך, בסדר קבוע, מתקיימים שיעוריו לשיטתו, אותה הוא מכנה "הנוסחא שלי".
עוד משלב יוסי במהלך שיעוריו הנחייה של אוטו-סוגסטיה (השאה עצמית), היגדים הגורמים לתפיסתו, שינוי תודעתי, לפי גישתו של אמיל קוואה.

היוגה של יוסי היא מעשית, יישומית ומוחברת מאד ואינה כוללת האדרה של תרבות הודו וסמליה. הודו היא אצלי בבית, הוא אומר.
היוגה של יוסי היא יוסי ישראלית מאד מבחינות רבות ומחוברת לכאן ולעכשיו. מילותיו מדודות ומדוייקות ולמרות אדיקותו היוגית אין בנמצא אצלו האדרה מילולית פומפוזית של הדרך.

הוראתו מבליטה את אמונתו העמוקה בעולם התנוחות הפיסיות העדינות, הנשימות הפשוטות וההרפיות המרגיעות - המעדנות את הגוף ואת הנפש באופן עוקף הכרה.
הוראתו החסונה, המבוססת, השיגרתית מאד והאיתנה מטמיעה וממחישה את קיומו של יסוד יציב, עוגן, סדר קבוע. כזה שאינו מותנה בארועים החיצוניים ושמתקיים גם בלעדיהם.

בסיועו של יוסי נלמדים כמה מיסודות היוגה:
עשיה ללא תלות בתוצאה (יוסי מלמד לפי שיטתו באופן יציב בין אם בשיעורים נוכחים עשרים תלמידים ובין אם שניים. הוא את שלו נותן ומי שבא ורוצה לקבל - מגיע).
צניעות, פשטות, שביעות רצון, הסתפקות במועט.
המצאותו של עד יציב וקבוע הנוכח בנו כל העת (חוויה המקבילה לאופן בו מתנהלים שיעוריו, בקביעות יציבה. המתרגל והמציאות משתנים ביחס לתרגול, אך האימון נותר בעינו ואינו מוכתם ע"י ההשתנות).
לימוד עצמי (יוסי כמעט ואינו מתקן. התלמיד מגיע אל התנוחה בכוחות עצמו, מתוך מבט עמוק פנימה.
התמסרות, השקטת האגו, משמעת עצמית, משטר פנימי (ההכרחיים לצורך ההתבססות ביוגה).


ולאחר שנים רבות של תרגול, מדוע אני ממשיך ובא?
עבורי היוגה של יוסי היא סמל של יציבות איתנה. הגרעין המוצק שבמרכז החיים המשתנים תמיד. ניצוץ של שלווה עמוקה, בלב סערות היומיום.

בימים ותקופות בהן אני מתלבט - לבוא או לא? ואף, לתרגל או לוותר? הרי החיים מזמנים שפע הסברים; עבודה, משפחה, עייפות, מחויבויות, קושי, חולי/חולשה וכו' - אני תמיד יודע שיוסי שם, במקום ובשעה הקבועים והאימון שהוא העמיק בי והעניק לי קיים כעוגן משמעותי ביותר.
כמו האטמן, היסוד הפנימי היציב שבאדם, כך גם היוגה של יוסי, מושרשת, יציבה ונמצאת מאד. האימון אינו משתנה, זה רק אנחנו שמשתנים ביחס אליו.
בכל פעם אני מגיע מעט אחרת אל המרחב של התרגול ובכך מתאפשרת לי ההתבוננות הפנימית והלמידה העצמית.
היוגה של יוסי מפגישה אותי עם שקט עמוק, להבדיל מהרחש-בחש שבחוץ, כאן אינני צריך להחליט, להתלבט, להכריע, להשיג, להצליח או לנצח. היוגה של יוסי מסייעת לי לגלוש אל השלווה של עצמי ואל נינוחות פנימית מספקת שיש בה שלום, שלווה, בהירות חדה,איזון והרמוניה. מקום בו אפשר לנוח ולצאת מן הדעת בשלווה גמורה.
רוח האימון זולגת לה אל החיים והם הופכים ונהיים מרובי רגעי יוגה. כל פעם קצת ולפעמים קצת יותר.
גם אם אינני תמיד מסכים איתו, אני אוהב אותו על מה ועל מי שהוא ומעריכו מאד.
זו תחושה נעימה - ומבחינות רבות גם חדשה - וחוויה משחררת מאד ורווית חופש, להיות מסוגל להתקיים לאורך זמן בתוך קשר לימודי מסוג זה.

ללמוד יוגה עם מורה כמו יוסי זוהי זכות גדולה מתנה נפלאה ויקרת ערך לחיים. מתנה שכל תשורה מקובלת לא תשווה לה.
טל רביד, מורה ליוגה.
04-8711887, 054-4639953.

www.yogatal.com
talravid@vmail.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי