שמרו (ולא שימרו) על ציווי ללא שגיאות 

כאשר אנחנו מצווים:
- אתם/אתן שמרו! את שמרי!
- אתם/אתן בדקו! את בדקי!
- אתם/אתן שלחו! את שלחי!
- אתם/אתן קראו! את קראי!
וכן הלאה, יש להגות את ע' הפועל בחיריק, אך לא להוסיף אחריה יו"ד (לפני השווא).
רבים טועים, וכך אנחנו מוצאים על פחי האשפה ברחובות רמת גן את הבקשה:
- שימרו על רמת גן יפה ונקיה" (במקום "שמרו")
ובגוגל:
- דירשו (במקום "דרשו") פיצוי מהקבלן!
- חיזרו (במקום "חזרו") הביתה!;
- זיכרו (במקום "זכרו")את לוי אשכול!
- שילחו (במקום "שלחו") את הפרטים.

היום בדקתי את ממדי התופעה. חיפשתי בגוגל כמה תוצאות יש ל"שימרו".
"האם התכוונת ל"שמרו?" שאל אותי גוגל בזלזול האופייני לו.
"כן", השבתי לו, "אבל אני רוצה לראות את השימוש ב'שימרו' כציווי במקום 'שמרו'".
גוגל מציית (יש בינינו יחסים של שמור לי ואשמור לך) ומציג את כל 76,100 התוצאות:
- שימרו על המחוקק ועל הממשלה למען עתידכם;
- שימרו על הברז סגור;
- שימרו על חיי ילדינו בכבישים;
- שימרו על השקט.
וגם:
- שימרי על השקט;
- שימרי על המנגינה;
- שימרי נפשך.

גוגל מתחיל להתלהב.
"בידקי עכשיו את הציווי של 'תבדקו'", הוא מציע.
"האם התכוונת ל'בדקי'?" אני שואלת אותו בדרמטיות האופיינית לי.
"כמובן", הוא ממהר להציל את כבודו, "סתם בדקתי אותך".
הקשתי בחיפוש "בידקו".
"האם התכוונת ל'בדקו'"? שואל גוגל אוטומטית ומציג מיד את 52,400 התוצאות:
- בידקו לחץ דם באייפון;
- Ynet: זקוקים למשכנתא? בידקו היטב מה ערך הדירה;
- המוסד לביטוח לאומי: מלאו לכם 70 שנים? בידקו אם מגיעה לכם תוספת;
- ידועים בציבור, בידקו את זכויות הפנסיה של בן הזוג;
- בידקו שריטות לפני השכרת רכב.

גוגל באקסטזה.
"עכשיו בדקי כמה יש 'שילחו'", ובאותה נשימה, עוד לפני שהקשתי הוא שואל: "האם התכוונת ל"שלחו?" ומציג את 243,000 התוצאות:
- שילחו אלינו לינקים לסרטוני וידיאו שלכם;
- שילחו SMS בזמן השידור החי;
- יש לכם שאלה עבור המקצוענים שלנו? שילחו לנו!;
- Flix Video: שילחו תרומה למספר...;
- Facebook: שילחו מכתבים למערכת.

"ראית איך פייסבוק מפשל?" צוהל גוגל מול תבוסתו של אויבו המושבע, כאילו הוא עצמו חף משגיאות גסות בעברית.

ייתכן שבחלק מהמקרים הוספת היו"ד מכוונת. מאחר שאין ניקוד של חיריק בע' הפועל בציווי הקוראים יכולים להבין זאת כפועל בעבר המנוקד בקמץ בע' הפועל.
כדי למנוע טעויות בקריאה רבים גם כותבים הוא "יידע" בשתי יו"ד (שמשמעותו will inform ויש להגותו yeyadea), כשהכוונה היא ל"ידע" בעתיד (צירה בע' הפועל = yeda = will know), וזאת כדי שהקוראים לא יחשבו שהכוונה היא ל"ידע" בעבר (קמץ בע' הפועל = yada = knew):
- "עמותות ידורגו כדי שהציבור יידע למי לתרום" (הארץ)
- "מה יידע הדור הבא?" (ynet)

או משתמשים ב"ייצא" בשתי יו"ד (שמשמעותו will export ויש להגותו yeyatze), כשהכוונה היא ל"יצא" בעתיד (צירה בע' הפועל = yetze = will go out), כדי שהקוראים לא יחשבו שהכוונה היא ל"יצא" בעבר (קמץ בע' הפועל = yatza = went out):
- "גירוש ילדי הזרים ייצא לדרך בשבועיים הקרובים" (הארץ)
- "שר החוץ ייצא לביקור באיטליה" (ynet)

לכן, קראו היטב את המאמר, למדו אותו, חזרו עליו, זכרו אותו, בדקו את עצמכם, ואם אתם נתקלים בטעויות דומות כתבו לי על כך ושלחו אליי לאימייל.

ותשמרו על עצמכם! לעמוד הטיית פעלים

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי