הצעת חוק חדשה- הגבלת אחריות סוכן מכס לחוב היבואן כלפי רשות הנמלים 

עו"ד עומר וגנר, עו"ד גיל נדל

רוב העוסקים ביבוא מסחרי עושים שימוש בסוכני מכס לצורך שחרור מטענים המיובאים על ידם לישראל. במהלך יבוא הטובין, נדרשים היבואנים לשלם לרשויות שונות מסים ואגרות הכרוכים בתהליך היבוא. בדרך כלל, על מנת לקצר תהליכים, נהוג כי סוכן המכס משלם עבור היבואן את המסים והאגרות באמצעות מס"ב (מסלקה בנקאית), וגובה מן היבואן את הסכומים  Back to Back, וכל זאת נעשה באמצעות הסכם בין סוכן המכס לאותה הרשות. 

אך מה קורה כאשר רשות כלשהי דורשת מן היבואן תשלום רטרואקטיבי – למשל, רשות המכס דורשת גרעון מסי יבוא, או רשות הנמלים דורשת אגרות נמל (בשל תיקון ערך טובין), האם ניתן לחייב את סוכן המכס באותו תשלום רטרואקטיבי?

לאחרונה, פורסמה הצעת חוק פרטית, בה נאמר כי תפקידו של סוכן מכס כלפי יבואן מקביל לתפקידו של עורך דין או רואה חשבון כלפי לקוח, כך שמאחר ועורך דין ורואה חשבון אינם אחראים לחובות כספיים של לקוחם כלפי צדדים שלישיים, כך צריך להיות דינם של סוכני המכס. בהצעת חוק זו נאמר כי סוכן המכס אינו מהווה שלוח של היבואן, אלא רק מייצגו מול הרשויות (בדומה לעורך דין או רואה חשבון).
לאור זאת, הצעת החוק מבקשת לתקן את פקודת הנמלים כך שרשות הנמלים לא תוכל לגבות אגרות נמל מסוכני מכס באופן רטרואקטיבי, כאשר רשות המכס מתקנת ערך טובין מיובאים באופן רטרואקטיבי (דבר הגורם לחוב בהפרשי אגרות נמל).

לדעתנו, הצעת החוק נכונה ויש בה כדי לתרום למעמדו ולחופש פעולתו של סוכן המכס. על פי חוק סוכני המכס, על סוכן המכס מוטלת חובה לפעול במהימנות ובמקצועיות כלפי רשות המסים וכלפי לקוחו היבואן, אך לא מוטלת עליו אחריות לשלם חובות של היבואן, וככל שהסוכן נושא בחובות כאלו, הוא מהווה רק "צינור" להעברת או גביית הכספים (אך אינו הגורם החייב בהם, מבחינה חוקית). כך למשל, במקרה בו יבואן נדרש לשלם גרעון מסי יבוא באופן רטרואקטיבי, דרישה זו מופנית ליבואן עצמו, ולא לסוכן המכס, ולכן, הצעת חוק זו באה לקבוע דין דומה גם ביחס לאגרות הנמל.

נזכיר, כי במצבים חריגים במיוחד, קיימת סמכות חוקית לגבות מסוכן המכס את מסי היבוא, כך למשל, במצב בו מנהל המכס השתכנע כי אותו סוכן מכס פעל שלא בתום לב וסייע ליבואן להשתמט מתשלום מסי יבוא (סעיף 22 (ב) לחוק סוכני המכס). בנוסף, קיימים מקרים חריגים בהם רשות המכס מטילה כופר כסף על סוכן מכס (ולא על היבואן), הקשור בשחרור טובין.  

מכאן, ניתן ללמוד כי הכלל הוא שאין גובים מסוכן המכס חובות של היבואן אלא אם נפל רבב בהתנהגות הסוכן, ולכן, הצעת החוק צועדת בכיוון נכון. אולם, עד שהצעה זו תהפוך לדין מחייב, היא טעונה את אישור מליאת הכנסת.
(הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (סייג לאחריות סוכן מכס), התשע"א–2010, פ/2760/18, של חברי הכנסת יריב לוין וזאב ביילסקי, הונחה על שולחן הכנסת בתאריך 13.12.10)

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי