הגרות היא שינוי רדיקאלי, החלטי, של כל זהות המתגייר
"טעות היא לחשוב כי הגרות מתחילה ונגמרת בטכס. הגרות היא שינוי רדיקאלי, החלטי, של כל הזהות של האדם המתגייר והטבילה אינה אלא סמל הבא לסמל טרנספורמציה זו". [הגרי"ד סולובייצ'יק, על התשובה].
הגיור הוא הדרך היחידה והבלעדית להצטרפות הלכתית של אדם שאינו יהודי לקולקטיב היהודי, לעם ישראל.גיור הינו תהליך הצטרפותו של אדם אל תוך העם היהודי, הליך של המרת דתו של אדם ליהדות. גיור הוא בעיקרו ,הרצון להצטרף ולהתאחות עם בית ישראל על כל המשתמע מכך. הגר נולד לתוך עם ישראל – לא למשפחה יהודית מסוימת, אלא לכלל ישראל.
הגיור הוא מעשה חד כיווני ,המאפשר כניסה לעם ישראל לאדם המתגייר ולדורות הבאים אחריו ללא אפשרות של נסיגה וחזרה. הגיור, הופך את האדם המתגייר ליהודי "לכל דבר" והוא זהה ליהודי שנולד לאם יהודיה והשתייכותו לעם ישראל לא ניתנת לשינוי.
ברוחניות המעבר ליהדות הוא המעבר מהתכונות האגואיסטיות והטבעיות של כל אחד, לרצונות של נתינה, לתכונות הבינה [תשובה מיראה, חפץ חסד]. זה קורה על ידי "טבילת" ה"גוף", היינו הרצון, ב"מים רוחניים עליונים", בתכונת הבינה, בהשפעה - על ידי טבילה במקווה הרוחני. כך מקבל האדם את תכונת ההשפעה ויחד איתה יודע איך להתקדם להידמות גדולה יותר לבורא.
על פי הגדרת ההלכה היהודית, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שהוא בעצמו התגייר כהלכה. היהדות מטבעה, אינה דת מיסיונרית אשר שואפת שלא-יהודים יתגיירו ויהיו יהודים. היהדות ברוב התקופות הייתה פאסיבית ביחס לגיור, והקשתה על המעוניינים בגיור.
תהליך הגיור כולל למידה והכרה של שורשי התרבות ומנהגיה, ובניית זהות יהודית אישית המתבטאת בהצטרפות לעם ישראל מתוך קבלת עקרונות היהדות, וקיום אורח חיים יהודי .
גבר שהתגייר מכונה "גר", אישה שהתגיירה מכונה "גיורת".
-גר צדק -הינו יהודי לכל דבר ועניין .
-גר תושב –אדם המקבל על עצמו שבע מצוות בני נוח.
ראשון המגיירים היה לפי המסורת אברהם אבינו, אשר היה פונה אל הבריות, "מכניסן לביתו, ומאכילן ומשקן ומאהבן ומקרבן ומגיירן ומכניסן תחת כנפי השכינה" [בראשית רבה].
אב-הטיפוס של הגר היהודי הינה הגיורת רות המואביה המתוארת בתנ"ך במגילת רות. רות נישאת ליהודי, ולאחר מותו ממשיכה לדבוק במשפחתו ובעמו ומכריזה את הצהרת נאמנותה לעם היהודי. "אל-אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין--עמך עמי, ואלהיך אלהי" [רות].
מקורות שונים מדברים על עם ישראל כולו כ'עם של גרים' מכיוון שביציאת מצרים עלו עם ישראל קבוצות מעורבבות שנקראו ערב רב. הם התגיירו במעמד הציבורי של קבלת התורה בהר סיני, וכל העת נוספו אליהם חברים חדשים במעמדות גיור אישיים.
זיכרונות עתיקים של גיור המוני ידועים מתקופת דוד המלך וממגילת אסתר. התגיירות המונית של רבים מעמי הארץ אירעה לאחר נס פורים, שהתרחש בפרס.
בממלכה הפרסית, בתקופה ההלניסטית ובמיוחד בתקופה הרומית [סביב המאה הראשונה לספירה] ישנן עדויות היסטוריות על משיכה רבה ליהדות וליהודים. רבים עזבו את עבודת האלילים, שמרו שבת ועקרונות מסוימים של כשרות וזכו לתואר 'יראי השם'. חלק מהם אף עברו ברית מילה ובכך התקבלו באופן מלא לתוך החברה היהודית. [חוקרים סבורים שמספר היהודים וה'מתייהדים' הגיע באותן שנים לכ- 10 מליון איש].
בתקופה זו הוגדר והתמסד תהליך הגיור ונקבע לו הליך טקסי דתי-משפטי הכולל עמידה בפני בית דין, ברית מילה לגברים, טבילת טהרה וקרבן. הגרים נתקבלו במאור פנים ואף נתקנה בתפילה ברכה מיוחדת הנאמרת שלוש פעמים ביום בה מברכים את הגרים.
בימי השליטים לבית חשמונאי העמים הזרים [האדומים והיטורים] אשר נכבשו גוירו בכוח.
המלך הורדוס, הלני המלכה ובניה, ואף רבים שהפכו ברבות הימים לגדולי חכמי ישראל.
התגיירות המונית של רומאים לאחר חורבן בית שני בידי רומא. [יש הטוענים כי החל מתקופה זו ועד עליית הנצרות אחד מכל עשרה אנשים ברחבי האימפריה הרומאית היה יהודי].
לאחר כשלון מרד בר-כוכבא [135 לספירה] פחתה האטרקטיביות של הגיור ועם הפיכתה של הנצרות לדת המדינה באימפריה הרומית [המאה ה- 4 לספירה]- נאסר הגיור בחוק.
התגיירותם של בני מעמד האצולה של ממלכת חדייב [שכללו אישים כמו: מונבז המלך ואמו הלני המלכה] בשנת 30 של המאה הראשונה לספירה, בהשפעת הקהילה היהודית הגדולה שחיה בשטחי הממלכה הזו.
משנת 300 לספירה ועד לעליית האסלאם בחצי האי ערב, התגיירו בני המלוכה של ממלכת חמיר כתוצאה מקשר חיובי עם יהודי האזור [שני יהודים טיפלו במלך חמיר שנפצע במלחמה ורפאו אותו למרות שפיקד על צבא העוין לארצם ושכנעו אותו לוותר על המלחמה ולקשור קשרי שלום עם ארצם], ואיתם התגיירו רבים מתושביהם בהוראתו של המלך הראשון שהתגייר, מספרם של התושבים היהודים שחיו בממלכה זו הוערך כזהה למספרם של התושבים הפגאנים שחיו בה בזמן ההוא.
התגיירות של ממלכת הכוזרים, לאחר חורבנה של ממלכה זו נטמעו שרידיה היהודיים בקהילות היהודיות ממוצא ישראלי שהתקיימו בהונגריה, בפולין, ברוסיה וייתכן שאף בטורקיה ובתפוצות ישראל אחרות.
התגיירותם של מספר שבטים ברברים אשר התנגדו לכיבוש הערבי של אזור המגרב, שהתגיירו לפני עליית האסלאם בארצות צפון אפריקה בעקבות התגיירות מלכתם קהינה והצטרפו לקהילת יהודי ארצות אלה.
התגיירותם של הסובוטניקים ברוסיה.
בימי הביניים ובראשית העת החדשה הלך הגיור והפך נדיר יותר. לרוב הסתגרו הקהילות היהודיות בינן לבין עצמן ויצרו הפרדה ברורה מסביבתן. השלטונות הנוצריים באירופה רדפו אחרי קהילות שנחשדו בהטפה לגיור ואף הוציאו להורג את המתגיירים.
בארצות המזרח נשמר יחס חיובי כלפי הגיור.
המיסיונרים האירופאים הנוצרים [ביניהם היו גם יהודים מומרים] אשר פעלו באתיופיה במטרה לנצר את קהילת יהודי אתיופיה בשנת 1840, טענו כי ניסיונם להמיר את דתם של יהודי אתיופיה לנצרות נעשה כתגובה לגיורם של קבוצת אנשים גרמנים.
כיום ,חלק מהיהדות אינו מעודד גיור, למרות שתאורטית, כל לא-יהודי באשר הוא מכל מוצא, ללא אבחנה של דת, גזע ומין, יכול להתקבל לשורותיה בכפוף לקריטריונים הלכתיים, ובהתאם לזרם בו בחר להתגייר.
ישנם זרמים המחמירים יותר וישנם כאלה המקלים בגיור ולאלו ולאלו נימוקים שונים.
יש הרואים בגיור משימה לאומית-דתית עליונה -כפתרון להתבוללות בתפוצות וכערובה לאופיים היהודי של מדינת ישראל ושל עם ישראל. הם מבקשים למצוא פתרונות יצירתיים לצרכי השעה.לעומתם-יש הרואים בגיור המוני ומיקל סכנה לייחוד היהודי ולדת ישראל שהשתמרה במשך אלפי שנים.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/
>מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



