פרשת "ויקהל"
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב, אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה, לדעת לעשות את כל מלאכת עבודת הקודש..." (שמות ל"ו/א').
לבניית המשכן נתמנה בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. הקב"ה היקנה לו חכמה בינה ודעת, כנאמר: "ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת..." (שמות ל"א/ג'). רש"י מבהיר, כי "חכמה" היא "מה שאדם שומע דברים מאחרים ולמד", "תבונה" היא "מבין דבר מלבו, מתוך דברים שלמד", "דעת" זו "רוח הקודש". הרש"ר הירש מדגיש, כי התכונות נתמלאו בבצלאל משום שהיו בו כוחות הרוח האלה. מתוך האמור "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה" למדו חכמינו את דבר האמת - אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו את היכולת לקלוט את החכמה.
כתוב בברכות (נה/עח) "יהב חכמתו לחכימין. ומדעא לידעי בינה". כלומר, הקב"ה משרה חכמה למי שיש בו כבר כשרון של חכמה טבעית. האדם מפתח בעצמו, בכוחו, יכולתו את הכשרון הזה, את החכמה וההתלהבות. הפתי-הטיפש, אינו יכול לספוג את החכמה.
הנצי"ב בהעמק דבר מדגיש, כי החכמה פירושה שכל וחריצות וגם לימוד ומדעים שהעלו אחרים כנאמר: "ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קניינך קנה בינה" (משלי ד'/ז'). מכאן שראשית קניית החכמה היא מאחרים - ההורים, המורים, הסביבה, הם הגורמים המניעים ללמידה של האדם. אחר כך - "בכל קניינך קנה בינה", מכל מה שרכשת תשיג את הבינה, שהיא למידת דבר מתוך דבר.
על הפסוק "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה" שואל הנצי"ב: כח השכל אינו בלב, אם כן, מדוע נאמר "חכם לב"? אלא שלדעתו חובה עלינו לשלב מוח ולב, שכל ורגש. יראת ה' שהיא "ראשית חכמה" משכנה בלב. הלב אחראי לתחומים חשובים מאוד, כמו ביטחון, טוב לב, אהבת אדם, כבוד, יחס. השילוב הנפלא של תבונת האדם במוחו עם מידותיו הטובות הנובעות מן הלב הם שיביאו את האדם לחכמה בינה ודעת עליונים. לדעת האבן עזרא חכמה ודעת אדם לומד מאחרים. הבינה מחברת את שניהם ויוצרת משהו חדש בתוך לבו של האדם.
בעל התניא מסביר כי שלוש המידות באדם הבונות את השכל והמידות מורכבות משלושת עמודי היסוד - חכמה, בינה ודעת. המידות מושפעות מן השכל.
בצלאל בן אורי ורעיו היו בעלי שכל ומידות טובות. המשכן המיועד לאומה כולה צריך שילוב חשוב זה שכל וחכמה עם הרגש שבלב. לכן העושים במלאכה צריכים להיות "חכמי לב". החכמה היא מתנת אלוקים, צריך לדעת להשתמש בה לטובה. בצלאל בחכמתו בנה משכן, קורח שהיה חכם אף הוא אך רשע הרס בפקחותו עולם וירד עם חבריו שאולה.
הפוטנציאל קיים אצל האדם. ההורים ומערכת החינוך צריכים ליצור סיטואציות לימודיות וחברתיות כדי שהאדם ילמד מסביבתו וישלב מידות מתוך הלב. כל חיי האדם הם תהליכי למידה - חכמה בינה ודעת. כדי שתהיינה תוצאות ותפוקות יעילות גבוהות ומרשימות צריך לגרום לגירוי מתמיד, לתנאי מוטיבציה ממושכים ומרתקים כדי למצות יכולתו של האדם, כדי לממש הבסיס הקיים, לפתחו ולשכללו.
להגדיל תורה ולהאדירה בחכמה בבינה ובדעת.
יהי רצון שנשכיל כולנו להוסיף חכמה בינה ודעת לכל אחד בכל גיל. לעודד אנשים, חברים וידידים להשתתף בלימוד, וכל הזמן להוסיף ולשפר איכויות הלימוד בכל קהילה.
ד"ר יחיאל שרמן
חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים", כאחראי על מיזמים חינוכיים ,קשרי קהילה ומשימות לאומיות בפרוייקט "מצליח" -מצויינות לימודית חברתית, פר הנוער הודיות וקמפוס תו"מ לטכנולוגיה מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
