איך נפלו גיבורים - ויאבדו עמותת הקש. לפי כתב האישום קיבל עמרי שרון מתאגידים בארץ ובחו"ל יותר משישה מיליון שקל למערכת הבחירות עבור שרון האב לראשות הליכוד.
כדי להבין את הפרופורציה הנכונה בין המותר לאסור, די אם נציין שעל-פי חוק מימון מפלגות מותר להגיע לסכום מקסימלי של 826 אלף שקל - כאשר הסכום המקסימלי לתורם יחיד הוא 33 אלף שקל.
במסגרת הקומבינה הזו, וכדי לעקוף ולהטעות את המבקר ואת החוק, הוקמה חברת אננקס מחקרים בע"מ כתאגיד ישראלי וממנה שילמו כספים למספר נותני שירותים, כמו חברת סקרים, פרסומים וכו'. תשלום באמצעות חברת אננקס - ולא באמצעות חשבון בנק, איפשרה גמישות יתר בהוצאות כספים, ואיפשרה הצגת מצג שווא ואפילו תרמית בהוצאת חשבוניות למטרות אחרות מאלה שנשכרו לתת. כלומר: חשבוניות פיקטיביות כאלה ניתנו לתאגידים בחו"ל.
אמצעים פסולים אלה איפשרו לעקוף את חוק מימון מפלגות ובמקביל לא דווחו למוסדות הביקורת של הליכוד כנדרש.
בעקבות ביקורת נוקבת של מבקר המדינה בנושא, הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, למשטרה לפתוח בחקירה פלילית על בסיס ממצאי המבקר.
כדי לתקן את המעוות החליט ראש הממשלה אריאל שרון להחזיר שישה מיליון שקל, שנאספו שלא בהכרח במסגרת החוק ומסתבך בפרשה נפרדת הקרויה פרשת "סיריל קרן", בה נתקבלו הלוואות מגורמי חוץ ומחברים של שרון בדרכים סיבוביות ומפותלות, שגם הן לא מריחות טוב וחוקיות. פרשה זו עדיין לא הסתיימה ונמצאת בחקירה נפרדת זמן רב מדי.
עם סיום החקירה בפרשת עמרי שרון והעמותות החליט היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז על הגשת כתב אישום בעבירות כגון: רישום כוזב במסמכי תאגיד, הפרת אמונים בתאגיד ושבועת שקר.
מאחר ועמרי שרון ויתר על שלב ההיאבקות בכנסת בנושא החסינות - הוגש כתב האישום ישירות לבית המשפט.
הפרסומים לפיהם התביעה דורשת מאסר בפועל הם מוגזמים ומוקדמים מדי מבחינת העיתוי והשלב הפרוצדורלי. אין ספק שהעבירות בהן מואשם ח"כ עמרי שרון, במידה ואכן יורשע בכולן ככתבן ולשונם, הן מסוג העבירות שיש בהן קלון שמתלווה אליהן מאסר בפועל, שפירושו גם סוף לקריירה הפוליטית והציבורית.
אבל המציאות האכזרית בנושאים אלה מלמדת שמשפט מעין זה יכול להימשך חודשים ושנים ולאחריו יש גם שלב ערעור - שיימשך חודשים ושנים, וכן בקשות ביניים ובקשה לעיון נוסף ודיון נוסף, כך שאחרי חמש, או שבע, או תשע שנים, לא יזכרו כמעט על מה היתה המהומה ומיהו עמרי שרון.
אי לכך, פרסומים שהצדדים מנסים להגיע לידי הסכמה על סעיפי האשמה ובעיקר העונש, כאשר התביעה בשלב זה מתעקשת על מאסר בפועל ממשי של לפחות תשעה חודשים - ואילו הסניגוריה מתעקשת על שישה חודשי עבודת שירות בלבד וסעיפי חוק מוחלשים, הם בגדר אפשרות סבירה עדיין.
יש להדגיש ש"הסדרי טיעון" ניתן לעשות בכל שלב של המשפט עד מתן הכרעת הדין, כך שהאופציות עדיין פתוחות.
יש להניח כי התביעה, כדי ליצור לחץ על הנאשם והסניגוריה וכדי לענות גם על הלחץ הציבורי והתקשורתי לא להסכים ל"הסדר טיעון", תתחיל בניהול המשפט ורק בשלב מאוחר יותר ינהלו הצדדים משא-ומתן על הסכם פשרה.
זהו תרגיל ידוע וטקטי של התביעה ומקובל בניהול משפטים סנסציוניים וציבוריים - שהרי אחרי הפתיחה הסוערת והמתוקשרת שתתלווה למשפט מעין זה, תבוא נפילה בהתעניינות הציבור והתקשורת כאשר המשפט ייכנס לשלבים "המשעממים" של ניהול והעברת כספים, עמותות קש, חשבוניות פיקטיביות ושורה ארוכה של עדים משעממים, בחלקם מגמגמים, מתחכמים, מורחים, לא זוכרים ואפילו "עדי מדינה" או עדים עויינים.
כאן כדאי לציין כי "הסדר טיעון" הוא בדרך כלל אמצעי הבא לגשר על רצונותיהם של שני הצדדים המתדיינים, ע"י חלוקת השאיפות לפשרה אי שם באמצע הדרך.
כמובן שכל צד בעסקה, מנסה למשוך את החבל לכיוונו מה שיותר - הסניגוריה לקבל עונש קצר, לא חמור, והתביעה לא לאבד את המסגרת ואת קווי ההרשעה המחמירים, במיוחד בעבירות הציבוריות, ולא לתת לנאשם להתחמק מהגרעין הקשה של כתב האישום, ולהשיג הרשעה שיש בה חומרה וגם עונש מרתיע, ובמקרה זה גם חיסול הקריירה הפוליטית של עמרי שרון.
להערכתי, מאחר וכל צד משחק על-פי הקלפים שבידיו, ובהתחשב בעובדה שציינתי כי המשפט עלול להימשך חודשים ושנים, והפרקליטות, ספק אם יכולה להרשות זאת לעצמה ולציבור - סביר להניח שהצדדים, בשלב מסוים לאחר תחילת המשפט, יגיעו לפשרה ולהסכם שיספק את תאוותם.
כמו לדרבי בכדורגל גם "להסדרי הטיעון" חוקים משלו, ואכן לפני מספר שנים יזמה הפרקליטות ומשרד המשפטים טיוטת הצעת חוק בנושא, שעדיין מונחת במשרד המשפטים או אי שם במגירות הכנסת ועדיין לא הגיע למיצוי וביצוע בחוק של הכנסת.
בכל מקרה, על-פי פסיקה ענפה של בית המשפט העליון בנושא זה יש מספר כללים שעליהם יש להקפיד. ביניהם - ההסדר מובא לידיעת בית המשפט הדן בתיק, כאשר הוא מצידו מזהיר את הצדדים שאינו מחויב לו ויכול לחרוג ממנו, כאשר ההסדר לא נראה לו משפטית או ציבורית או אינו משקף את חומרת העבירות - וכבר היו דוגמאות בעבר.
עם זאת, ההנחיה הכללית של בית המשפט העליון היא שיש לכבד הסכמים, שהרי הפרקליטות שמייצגת את אינטרס הציבור פועלת במיומנות ובנאמנות, אלא אם ההסכם חורג מקווי המתאר הכלליים שהציב העליון והפסיקה לתחום זה.
אי לכך, כל הפרשנים התקשורתיים ואנשי ציבור שדורשים משפט עד הסוף, עלולים להתאכזב לאורך הדרך, ולהערכתי לא בטוח שמשפט ארוך ומתיש יוסיף לניקיון הציבורי ולהרתעה של אנשי ציבור בעתיד. לפעמים משפט מהיר, קצר וחד, עם תוצאות מיידיות וברורות, מועיל ומרתיע יותר.
לסיום, אסור שנשכח כי עמרי שרון לא המציא את "גלגל" עמותות הקש והתרומות האסורות. די אם נזכור בתקופת המירוץ של בנימין נתניהו את עמותת המיליונר החב"די "נתניהו טוב ליהודים", ואת עמותות הקש של ברק עם בחירותו לראש ממשלה.
במקרים ההם, בשל חוות דעת לא ברורה דיה של היועץ המשפטי, אליקים רובינשטיין, ושמירה תמוהה של אנשי ציבור על "זכות השתיקה", הנושא לא מוצה ורוב התיקים נסגרו. עכשיו תהיה כנראה תפנית ותקדים לעתיד.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
