אלי דורון, עו"ד – עידן גור, משפטן / eli-doron@taxlawyers.co.il
האם נכון היה לברוח לאנגליה או שמא עדיף היה לברוח למשל – לארגנטינה?
בעקבות קריסתה של חברת חפציבה גוברות ההשערות, בהן לא באו שורות אלה לתמוך, כי מנכ"ל החברה, בועז יונה, נמלט לאנגליה. כמו כן, פתחה המשטרה בחקירה בחשד שבעלי השליטה ומנהלים בחברה ביצעו עבירות חמורות של מרמה והונאה. במידה ואכן יתגבשו ראיות מספיקות ויוחלט להעמיד את מנכ"ל החברה לדין בעודו באנגליה, היה ואכן נמצא הוא שם, האם תוכל לבקש ישראל את הסגרתו מאנגליה?
נראה כי יש בנמצא בסיס איתן להניח שניתן יהיה, שכן, אחד מחמשת עקרונות סמכות השיפוט של המשפט הבינלאומי הינו עקרון הלאום, אשר קובע כי לכל מדינה יש את הזכות להפעיל את סמכות שיפוטה על אזרח שלה, לא משנה היכן הוא נמצא. יחד עם זאת , הדבר אינו פשוט כלל ועיקר מאחר ועיקרון זה עלול לפגוע בריבונות המדינה אשר לשטחה נמלט החשוד. התנגשות זו ניתן לפתרון בדרך של חתימה על הסכם הסגרה בין מדינות. ואכן, כבר במאה ה-18 החלו מדינות לכרות הסכמים בינ"ל בענייני הסגרה. הוגו גרוטיוס, משפטן הולנדי שחי באותה תקופה קבע כבר אז כי "או שאתה מסגיר או שאתה מעניש", כלומר, במצב בו אדם ביצע פשע במדינה אחת ולאחריו נמלט למדינה אחרת, אל לה למדינה בה הוא נמצא כעת לתת לו מקלט, אלא להסגירו או להעמידו לדין בעצמה.
ב-1957 נחתמה האמנה האירופית בדבר הסגרה, אשר מחייבת כל מדינה באיחוד להסגיר חשודים לשאר המדינות החתומות, אלא אם מדובר בהסגרת אזרחי המדינות. במרבית מדינות המשפט המקובל (ואנגליה בתוכן) נהוגה הגישה לפיה המדינה תסגיר כל אדם שביצע עבירה מחוץ לתחומה, בין אם מדובר באזרח המדינה המבקשת ובין אם לאו. מדוע? משום ששיטת המשפט המקובל דורשת חקירה נגדית הכוללת הבאת עדים. דבר זה הינו בעייתי כאשר המשפט מתנהל בארץ זרה ולא במקום בו בוצע הפשע. אותה מדינה למעשה מוותרת באופן מסויים על ריבונותה לטובת מדינה אחרת. עניין זה בולט במיוחד כשמדובר באזרחים או תושבים של המדינה. תנאי הסף של המדינות החתומות על האמנה הן, בין השאר, דרישה כי העבירה תהיה פלילית בשתי המדינות, הימנעות מעונש מוות אפשרי לנאשם וכמו כן, ציפייה למשפט הוגן לנאשם.
פה עומדת ישראל בכל הנוגע לאמנות הסגרה? ובכן, כפי שניתן להבין, לשם ביצוע הסגרה לישראל (וממנה) על ישראל לחתום על אמנת הסגרה עם אותה מדינה. אמנם בישראל יש חוק הסגרה, אולם מדובר רק במסגרת, שכן, כדי לצקת תוכן לחוק יש צורך בהסכמי הסגרה עם המדינות השונות. לשם כך, ישראל חתמה על האמנה האירופית, ועל כן היא מחייבת גם אותנו. ע"פ חוק ההסגרה בישראל והנהוג בעולם, הסגרה תהיה לצורך העמדה לדין בלבד ולא למתן עדות או חקירה (לעניין זה חשוב לציין את החוק הישראלי הקובע כי אם מוסגר אזרח ישראלי לחו"ל, ומורשע, תהא אפשרות להחזירו לארץ לצורך ריצוי עונשו, כפי שקרה בפרשת זאב רוזנשטיין).
בדרך כלל, הליך ההסגרה יתחיל בבקשת המעצר שתגיש המדינה בה נמצא החשוד, אפילו בטרם בקשת ההסגרה הרשמית. בישראל, למשל, ס' 6 לחוק ההסגרה קובע חזקה כי מדובר באדם אשר נמלט מאימת הדין וקיים חשש כי ללא מעצר הוא יימלט שוב (חשוב לשים לב כי לאור חזקה זו, לא נבחן את חלופות המעצר ואת כל הנדרש עפ"י חוקי היסוד כמו בבקשת מעצר ע"פ חוק המעצרים).
בשלב הבא תוגש הבקשה להסגרה עצמה. יש להבין כי אין לביהמ"ש הזר כלים כדי לבחון את המשקל הראייתי במקרה, שכן, אין לפניו את התשתית העובדתית והמשפטית. בעניין זה יאלץ ביהמ"ש המקומי להסתמך "בעיניים עצומות" על מערכת בתי המשפט במדינה המבקשת את ההסגרה. לעניין התשתית הראייתית הנדרשת להגשת הבקשה, כדאי לראות את ס' 12 לאמנה אשר מביא לידי ביטוי את הגישה הקונטיננטלית דווקא, ולפיה, די בתיאור מעשה העבירה תוך ציון הזמן והמקום בהם בוצעה, יחד עם תיאור הסימוכין החוקיים החלים על העבירה, כדי שביהמ"ש יאשר את הבקשה. כלומר, די לדוגמא בתיאור עבירות של פיתויי רוכשי דירות לשלם תשלום מופחת בגין דירתם כנגד הסכמה שלא להמציא להם ערבות חוק מכר ו/או בראיות בדבר אי המצאת ערבויות חוק מכר ו/או הצגת מצגים כוזבים לבנקים בדבר מספר הדירות שלא נמכרו – כדי בית משפט אנגלי יאשר בקשה ישראלית כאמור.
בנסיבות בהן מאושרת הבקשה, יוסגר הנאשם לישראל, אך בכך לא תם ההליך, שכן, ס' 24 לחוק ההסגרה בישראל, העוסק בהסגרת אדם לישראל קובע תנאי לפיו האדם המוסגר "לא יובא לדין על עבירה אחרת שעבר לפני הסגרתו, וכן לא יוסגר למדינה אחרת על עבירה שעבר לפני הסגרתו, אלא אם נתנה אותה מדינה זרה את הסכמתה בכתב לפעולה כזאת", כלל זה נקרא גם "כלל הייחודיות", והוא בא לידי ביטוי בפרשת משה בן איבגי, רוצח נהג המונית דרק רוט, אשר נמלט לארגנטינה, עימה אין לישראל הסכם הסגרה. במקרה דנן, התנאי שהציבה ארגנטינה להסגרה היה כי הוא לא יישפט בישראל בגין בריחתו מהכלא, וכמו כן, יופסק ריצוי מאסרו בגין הרצח, והוא ישוב לכלא על מנת לרצות רק את העונש בגין השוד אותו ביצע באחת מחופשותיו.
בענייננו, בשונה מהמקרה המתואר לעיל, נראה כי לאור העובדה שגם ישראל וגם אנגליה חתומות על אמנת האו"ם, הרי שאם יהיה צורך להעמיד את מנכ"ל חפציבה לדין, בעודו באנגליה, קיים סיכוי גבוה שהוא יוסגר לישראל ויודגש שאין בשורות אלה כדי להביע עמדה באשר לחוקיות התנהלותה של חפציבה ו/או מנכלה . בפרשת הסוס הטרויאני, למשל, אישרה אנגליה את בקשת ממשלת ישראל להסגיר לידיה את האשמים בפרשה, בני הזוג אפרתי, על מנת שיועמדו לדין בישראל. באותו מקרה ישראל הסתפקה בבקשת ההסגרה רק בתצהירים ולא עדויות ממש. ניתן לראות כי אנגליה ראתה בישראל פרטנרית, על אף שישראל אינה חברת האיחוד, וזאת משום שהיא חתומה על אמנת ההסגרה של האיחוד האירופי.הכותבים הינם שותפים במשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון, המתמחה במשפט מסחרי ומיסויי. המשרד החל לפעול בחיפה, וכיום פועל בכל רחבי הארץ באמצעות משרדים ברמת גן ובטבריה. במשרד כ-40 משפטנים, וכולל 7 שותפים, בנוסף לצוות העמיתים, צוות המומחים (רו"ח, יועץ פנסיוני ועוד) והצוות האדמיניסטרטיבי.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל), 52522
טל': 6127446-03, פקס: 6127449-03
חיפה: שד' המגינים 58, 33264
טל': 8526693-04, פקס: 8555976-04
טבריה: רח' הירדן 100א' ת.ד. 1902, 14200
טל': 6717201-04, פקס: 6717203-04
רומניה: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2 בוקרשט, רומניה.
http://www.adviser.co.il
לשאלות לגבי המאמרים, נא שלחו שאלותיכם למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
